מיכל ינאי חוזרת לתאטרון ובטוחה: "התפקידים הטובים מתחילים בגיל שלי"

לא תאמינו, אבל את הדברים האלה אמרה לי מיכל ינאי בראיון לפני 14 שנה בדיוק. כעת היא מתרגמת אותם להפליא בתפקיד ג'ני מלון, שהיא משחקת בימים אלה בהצגה "פרק ב'" מאת ניל סיימון בתיאטרון באר שבע, וקוצרת עליו תשבחות הלל שכמותן לא זכתה לקבל כבר הרבה זמן.

מרוב עיסוקיה האחרים, ינאי השחקנית היא רק אורחת על במת התיאטרון, שאליה היא מגיחה אחת לכמה שנים. "אומנם לא הופעתי הרבה בתיאטרון, אבל הרווחתי זוגיות ומשפחה", חשוב לה להבהיר. "למרות שהתיאטרון הוא אהבת חיי, הוא גובה מחיר ממי שמוכן להתמסר לו. כאמא לשני קטנטנים, אני לא יכולה לקחת על עצמי משחק לטווח ארוך בהצגה, מה שעלול לגרום לי קצת להתרחק מהם״.

״זה בעקבות פנייה מבמאי ההצגה, רפי ניב, שהוא גם המנהל האמנותי של תיאטרון באר שבע. לא יכולתי לסרב. לא רק שאני אוהבת את המחזה, אלא אני גם מעריכה את המתרגם שלו, עידו ריקלין. יחד זה שילוב מנצח. ידעתי שהתרגום שלו יהיה עכשווי ומדליק, מתגלגל בפה כזה. יש לי זיכרונות טובים ממנו מתקופת בית צבי שלי. בנוסף לכך, שמעתי שתיאטרון באר שבע הוא מקום חם ומחבק ורציתי להתנסות בכך. הרי אנחנו כבר בגיל שאנחנו צריכים שיהיה לנו נעים״.

״שלושתם נתנו לי תחושה כה חמימה, שלרגע לא יכולתי להרגיש חדשה או זרה. נוצרה בינינו כימיה מאוד מהירה עם שיתוף פעולה פורה. מדהים איך שהם קיבלו אותי. עד כדי כך נהיינו כמו משפחה, שהם באים אלי לארוחת בוקר בשבת״.

״לא צריך להגזים. בעלי, בן (מוסקל), היה ונשאר הבשלן מבינינו, אם כי יש כמה מאכלים שאני מצליחה להסתרר איתם, בעזרת מתכון מוכן״.

״ג׳ני מלון היא גרושה טרייה אחרי נישואים לא מוצלחים. איכשהו נכנס לעולם שלה ג׳ורג׳ (אמיר קריאף), אלמן טרי, בעקבות התערבותם של אחיו, ליאו (מולי שולמן) ושל חברתה הטובה, פיי (ארוה ערני). היה לי מזל לקבל את אמיר כבן זוגי בהצגה. שנינו יוצאי בית צבי, ממחזורים שונים, ולא היה בינינו קשר מקצועי כלשהו. תענוג לעבור עם פרטנר כל כך קשוב ומעניק״.

״אם מצד אחר אני אוהבת אותה, אפילו מעריצה אותה, מצד שני, היא אפילו עולה לי על העצבים. בא לי לצרוח עליה על היכולת המוגזמת שלה להכיל ולקבל כל דבר. בנקודה הזאת במציאות אני מאוד לא היא. במקומה לא הייתי מחזיקה מעמד כמוה ואולי הייתי מעיפה את שני הבעלים".

"תפסת אותי בזמן. אני הולכת להנחות ל׳רשת' את תוכנית האירוח המוקדמת של שישי, עם השף עומר מילר".

"בהפסקה. די הורדתי את מינון הדברים שאני עושה בתחום הזה, אם כי בחנוכה השתתפתי ב׳מותק של פסטיבל' ולאחרונה הצטלמתי לסדרה 'שוברים גלים'".

"לאפיקים אחרים. לא מזמן סיימתי להפיק סרט קצר נוסף, באורך 17 דקות, שהולך להיות מוצג בפסטיבלים בעולם. כאן אני יכולה לבחור את הבמאי ואת הכותב. מה שלא נותנים לי, אני יוצרת בעצמי במקום לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות דבר. זאת לגבי גם הזדמנות לגעת בנושאים שמעניינים אותי. כך הסרט הקצר האחרון נוגע באישה חולה במאניה דיפרסיה".

"אני לא בורחת מהם, אבל טוב לעשות דברים בשביל הנשמה וגם בשביל ההישגיות, אם כי זו באה לידי ביטוי יותר בחו"ל, שם נערכים הפסטיבלים".

"אני פעילה בתחום המצאת פורמטים, בשיתוף החברה של אבי ארמוזה. יש לי שני פורמטים - אחד מהם הוא שעשועון - המסתובבים בעולם ויש בהם התעניינות בכמה מדינות. בדרך כלל הפורמטים שאני יוצרת נובעים מהחלומות שלי או מהפחדים שלי".

"לאיזה מהם אתה מתכוון?"

"לא ממש התגברתי על זה בעקבות תוכנית 'הצילו! אני לא יודע לבשל'. יש לי בעל שמבשל נהדר. אם הוא נהנה מכך, למה לי להתחרות איתו? אבל צילומי התוכנית היו לגבי קייטנה כיפית. אנחנו, המשתתפים, יצאנו ממנה חברים".

"אין לי תחושה כזאת. נראה לי שדווקא בגילי הנוכחי, 43, עם הבשלות והבגרות, מתחילים באמת התפקידים הטובים. יוליה הוא לא תפקיד טוב בעיני, לעומת ליידי מקבת. אם יש תפקיד שמאוד הייתי רוצה לעשות זה תפקיד האם בהצגת 'האב' של סטרינדברג. הייתי רוצה לסגור כאן איזה מעגל, אחרי שבגיל 15 שיחקתי את ברטה בהצגה הזאת בהבימה. תפקידי האמהות הם הטובים, המעניינים והמרגשים. אני בהתחלה. הכל טוב".

"אולי זה יישמע מצחיק, אומנם יש מאחורי כמעט 35 שנות קריירה, כמי שמופיעה מגיל 8, מצד שני, יש לי הרגשה שעוד לא ממש התחלתי והשנים הטובות לפני".