הכוריאוגרף הוותיק אמיר קולבן 'חי בסרט', כשם מופע המחול החדש שהוא מעלה עם להקתו, קולבן דאנס, שבכורתו תיערך מחרתיים במרכז סוזן דלל, בתל-אביב.
קולבן, שבדרך כלל יוצר את כל העבודות של להקתו הירושלמית, חורג מכך הפעם, והלהקה תבצע עבודה של הכוריאוגרפית רייצ'ל ארדוס, אותה יצרה במיוחד עבורם. יצירתה, Steven was wrong, חוברת ליצירתו של קולבן, 'צל לבן', בערב העוסק בחיבור שבין קולנוע למחול.
"באופן מפתיע הקולנוע הוא לא ממש אמנות אחות עם חיבור טבעי למחול", אומר קולבן. "ככל שבהרבה סרטים רואים מחול, אין המון מחולות עם קולנוע. את החיבור הזה אנחנו יוצרים כעת כלהקה, המנסה להגיע גם לנישות פחות מקובלות. אגב, בעבר העליתי יצירה שנקראה 'קזבלנקה', כשם סרטו של מייקל קורטיז, שבו כיכבו המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן".
"החיבור בין שתי האמנויות הוא לא מובן , מאחר שמדובר על שתי שפות מנוגדות," מוסיף קולבן. "הקולנוע, שאנחנו אוהבים לראות ולהזדהות איתו, מספר סיפורים. לעומתו למחול יש קושי לעשות זאת. באופן פרדוקסלי הקולנוע הוא כעין פנס-קסם, המפיץ אור ויוצר את התחושה הכי אמיתית והכי ממשית שיש, כשבניגוד לו המחול, הכל כך ממשי על הבמה, עם המוחשיות של התנועה המיוזעת, מייצר דברים מופשטים, שלהרבה אנשים קשה להתחבר אליהם".
קולבן, שגדל בקיבוץ עין השופט, זוכר את הסרטים של ילדותו: "זה היה, כמובן, קולנוע על הדשא, או הצצה בגניבה לסרטים למבוגרים שהוקרנו בחדר אוכל. מכל הסרטים בשחור-לבן שראיתי עם תרגום שגולגל ידנית בצד עשה עלי רושם עז במיוחד הסרט 'מכרות המלך שלמה', עם דבורה קר וסטיוארט גריינג'ר בתפקידים הראשיים, כשעם מראות אפריקה שהביא הפחיד אותי".
הילדות של רייצ'ל ארדוס הייתה שונה מאוד. ארדוס: "בילדות שלי, בניוקאסל שבאנגליה, ראיתי המון סרטים, שמהם אני הכי זוכרת את 'אי.טי', של סטיבן שפילברג. בהשפעת הסרטים ההם, המחול שלי הוא לא רק תנועה נטו, אלא יש בו יסודות קולנועיים," היא אומרת.
קולבן וארדוס מייצגים שני דורות במחול הישראלי. קולבן (61), הוא בוגר בית ספרו של מרס קנינגהאם בניו-יורק, והיה בעבר רקדן בלהקת 'בת שבע'. ארדוס (36), עלתה ב-2002 מבריטניה, שם סיימה בהצטיינות את לימודיה לתואר שני בכוריאוגרפיה. "ביצירות של רייצ'ל הבחנתי באיזשהו יסוד תיאטרלי חזק, שקיים גם בעבודות שלי. זאת, בעוד היא לא מוותרת על הצד המחולי-הפיזי של הריקוד", מציין קולבן.
"כשאמיר הציע לי ליצור ללהקה שלו יצירה, המבוססת על קולנוע, ממש עפתי על זה", מספרת ארדוס. "בנוסף זה נראה היה לי כאתגר מרתק לעבוד עם להקה כמו 'קולבן דאנס', שעד כה לא עבדה עם כוריאוגרף מבחוץ. תמיד הייתה לי פנטזיה של שני כוריאוגרפים עושים פרספקטיבה על דבר מסוים משתי זוויות".
בעוד ש'צל לבן', יצירתו של קולבן, מתכתבת עם מגוון סרטים, מ'מלאכים בשמי ברלין' של וים ונדרס עד 'כנפיים שבורות' של ניר ברגמן, ארדוס התרכזה בגיבורה הנשית של סרטי במאים שונים זה מזה, בהם ספילברג והיצ'קוק, וודי אלן וסקורסזה, טרנטינו וברטון. "ככל שהתלהבתי בהתחלה מעצם הרעיון, אחר כך היה לי קשה עם הנושא, כשמרוב דברים בו כמעט הלכתי לאיבוד," מודה ארדוס.
ומה לדעתה הייתה הטעות של ספילברג, כפי שנרמז בשם היצירה? "יש בסרטים שלו, בהם כמובן 'אי.טי', איזושהי נאיביות, המעלה את השאלה אם באמת זה ככה בחיים, או שאולי הוא טעה..."
מופע הבכורה של 'חי בסרט', להקת קולבן דאנס, מרכז סוזן דלל, תל אביב, ביום ראשון, 21:00