זוכר אותה מהמכולת: טוביה צפיר נוחת שוב בתיאטרון יידישפיל

שנים הדהדה באוזניו של טוביה צפיר היידיש, שהתנגנה במכולת של הוריו בשכונת פלורנטין בתל אביב, אבל כשחקן העדיף לתפוס טווח ביטחון מהמאמא לושן, עד שאשתקד כיכב בהצגת ״יידל מיטן פידל״ בתיאטרון יידישפיל. מסתבר שעם האוכל בא התיאבון. צפיר שוב מככב שם. הפעם בהצגה ״הזוג המוזר".

״לא נפגעתי. הצצתי ונהניתי עד כדי רצון להמשיך ולשחק שם. בשבילי ההצגה דאז, מחזמר קליל עם הרבה שירים, הייתה כמו שמפניה. כשנגמר הסיפור עם ההצגה, ששי קשת, מנהל היידישפיל, הציע לי לשוב הקיץ בקומדיה של ניל סיימון, וזה נראה לי הכי טבעי להיענות לו, אחרי שהתחברתי לקהל וליידיש שספגתי במכולת של ההורים שלי, משה וגולדה קוזלובסקי. קיבלתי תיאבון. לאחר שמבחינת השפה הייתי בקיץ הקודם במעין קורס למתחילים, כיום אני כבר בקורס למתקדמים.

״ב׳הזוג המוזר׳ אין שירים, הכל מלל, אבל התפקיד הרבה יותר גדול מבהצגה הקודמת, יש כאן הרבה מילים שלא ידעתי ביידיש. ובהצגה, חוץ מהעבודה שהיא קומדיה שאנחנו רוצים שהקהל יצחק, יש כאן סיטואציה אמיתית מהחיים, שבה אני משחק את פליקס, כתב חדשות בטלוויזיה, שנזרק מהבית על ידי אשתו ועובר לגור אצל אוסקר, החבר שלו מהטלוויזיה, כתב ספורט שהוא גרוש ותיק״.

״אתה לא יודע ששחקן אוהב פנטזיות? היתרון של שחקן הוא שביכולתו לשחק מה שהוא לא. בכל אופן, פליקס מגיע לדירת שמונת החדרים של אוסקר, דון ז׳ואן בלגניסט ושלומפר שגר לבד, ולא שומר על הסדר והניקיון. פליקס ההפך ממנו, ממש היפוכונדר וחולה ניקיון, כשעל הרקע הזה יש ביניהם מריבות. פליקס אוהב לבשל, וזה מה שקושר אותי לדמות. בקיצור, שני הפכים, לא גייז שלא מפסיקים להתווכח".

"לי וליצחק שאולי, איש מלא הומור ששנים לפני היה בלהקת הנח״ל, יש היסטוריה משותפת. שיחקתי אצלו ב׳קרובים קרובים׳, שם הייתי שחקן אורח כפסיכיאטר שמהפנט את יהורם גאון. בהמשך הוא ביים אותי, עם מני פאר המנוח ואסנת וישינסקי, בהצגת ׳חגיגות סיום הרוטציה׳, השלאגר הבידורי הכי גדול שעשיתי בחיים שלי. שאולי גם היה הבמאי של הצגת הסאטירה ׳האגף הסגור׳, שבה הופעתי עם הבן שלי, יואב, ועם החבר׳ה שלו מלהקת הנח"ל. הייתי רוצה לציין כאן את שחקן היידישפיל, אנדריי קשקר, מי שמשחק מולי בהצגה את אוסקר. זו מתנה כשמזדמן לך לשחק עם שחקן־שחקן כמוהו, עולה ותיק מבלארוס, שחוץ מזה שהוא שחקן מנוסה, לפני הכל הוא בן אדם שמהנה לשתף איתו פעולה. בכלל כיף לי ביידישפיל, תיאטרון שמנוהל בידי ששי קשת, חבר שלי מלהקת הנח"ל, שאיתו הייתי מיטה ליד מיטה באוהל בטירונות, וכיום הוא מין בוס כזה, שת־ מיד תראה חיוך על הפנים שלו. גם אם כלכלית לא קל ליידישפיל, הוא יודע להשיט את הספינה לחוף מבטחים״.

בעוד חצי שנה יסגור צפיר 70. ״אני לא מרגיש מבוגר או זקן״, הוא אומר. ״עדיין יש בתוכי איזה ילד שמשתולל כל הזמן, ועושה המון דברים, למרות שלפני שלוש שנים כבר יכולתי לצאת לפנסיה״.

איזה פנסיה, הפכת למלך הילדים.

״אני מופיע בעיקר בהצגה 'סבא טוביה', שהיא שלאגר גדול, שרץ כבר שנתיים ויש לו ביקוש עוד הרבה קדימה. מגיל 3 עד 7 זה הקהל שלי. מולו יש לי הקהל המבוגר של היידיש. איך אני אומר בהומור, כיום אני מצליח עד גיל 7 ומגיל 70. הבעיה היא עם מה שבין לבין ואת זה אני פותר בטלוויזיה.

בטלוויזיה מככב צפיר בין היתר בתוכנית הקומית ״סברי מרנן״ יחד עם יונה אליאן, דביק בנדק ועוד. ״צפויה עוד עונה מדהימה״, הוא מגלה. ״הקהל לא יבין איך הבן הבכור שלי בסדרה, דביר בנדק, פתאום שמן, כפי שהיה. אז כדאי לדעת ש־42 הפרקים של העונה הבאה צולמו לפני שהפחית ממשקלו. אגב, כשדביר חזר מניתוח קיצור הקיבה שלו לא הכרתי אותו. בטלוויזיה רואים אותי בערוץ 1 בסדרת 'איפה אתה חי?' של האחים דווידוב, שם אני מופיע בדמותו של ניסן נתיב, מורה המשחק האגדי, שכמובן אני לא משחק אותו אחד לאחד, אבל הכרתי אותו״.

״אז מה? הכל משחק. במציאות אני מאוד שונה גם מפליקס של 'הזוג המוזר'. לעומתו, אני לא כל כך מסודר ביומיום ומי ששומרת על הניקיון בבית זו יעל, אשתי, לא אני. בניגוד לו, אני לא כזה היפוכונדר. זה העניין של השחקן, שצריך לדעת לשחק דמויות רחוקות ממה שהוא. אם האחים דווידוב ימשיכו בסדרה, אשמח אם הם ייתנו יותר נפח לדמות שאני מציג בה. אם לומר את האמת, אני אוהב אותה יותר מאשר את פנחס רוזן, שאני משחק ב'סברי מרנן'״.

״בשונה מהצגה קודמת, הפעם אני ואנדריי (קשקר) סוחבים את כל העסק. בהמשך הייתי שמח להופיע ביידישפיל בקברט סאטירי ביידיש״.

״בשום אופן. אני לא אוהב את התוכנית הזאת. אני לא מסוגל לראות אפילו פריים אחד ממנה. אני מתבייש לדעת שיש דבר כזה בטלוויזיה. כמי שהוא לא מציצן מטבעו, אין בי סקרנות לראות אנשים על המסך מופיעים במין כלום כזה. זה נחות בעיני. גם אם יציעו לי הרים של כסף, לא אלך על זה. חבל על מוטי״.