בתשוקת אמת למקצוע, רמה מסינגר, שנעקרה מאיתנו השבוע בגיל 46 לאחר מאבק במחלת הסרטן, ניסתה לטעום בו כמעט מכל דבר, אבל יותר מכל אהבה מחזות זמר. "אם יציעו לי את 'המלך ואני' ו'מצחיקונת', אקנה בשתי הידיים", אמרה לי בראיון בעבר.



"אני רוצה להספיק הכל, אבל אם תשאל היכן נשאר לי זמן לנשום, אין לי תשובה", אמרה בראיון אחר עמה לפני 19 שנה.



כששאלתיה בראיון אחרון, לפני פחות משנתיים, מהו תפקיד חלומותיה, לא היססה אף לא לשנייה אחת. "מרי פופינס!" השיבה בעיניים בורקות. "זהו מחזמר שעד כה לא הרימו את הכפפה כדי להציג אותו בארץ. אם הצגתי בעקבות ג'ולי אנדרוז את מריה ב'צלילי המוזיקה', מתבקש שאמשיך עם מרי פופינס".


ברם, הגורל האכזר הכתיב מציאות אחרת. לא "מצחיקונת" ולא "מרי פופינס". מסינגר, ילדה של חלומות, כבר לא תגשים את כל חלומותיה. כמו רבים אחרים, נשארתי עם זיכרונות מתפקידיה הבלתי נשכחים וגם עם דבריה מראיונות במרוצת השנים. אני דולה מהם פכים, שבמעין תצריף מסגירים את הדמות שהייתה.



"אם אני, שנחשבתי לתלמידה די טובה, הייתי נעדרת מפעם לפעם מהלימודים, הרי זה לא נבע מסיבות בריאותיות כפי שיכלו לחשוב", התוודתה בעבר. "בלי חשבון, הייתי אשכרה מתחלה ונשארת בבית, לצפות בסדרות של הטלוויזיה החינוכית, שאז, כשעוד לא חלמו על ערוץ הילדים, הייתי פריקית שלהן. כל צינונון הייתי הופכת בהתלהבות למחלה מי יודע מה בידיעה שהפרס יהיה צפייה באלילי ילדותי, מיס דינג־דונג וקישקשתא".



כן, קישקשתא. מסינגר שפעה מתיקות וחיבקה כל מה שניתן היה לחבק, אבל מאחורי המעטה המתקתק הסתתרה ביקורת נוקבת. "אני מרגישה חובה למחות נגד השחיתות השלטונית בנוסח 'וישמן ישורון ויבעט', שפשתה בנו", גילתה פן אחר שלה בראיון ב־2013.



"מה הסיפור לגבי מיטה מעופפת שעם הכסף עליה אפשר לעזור לזוג נזקק בדירה?" נשמעה נסערת נוכח הפרסומים על הוצאות בתי ראש הממשלה נתניהו ולשכתו. "מה הקטע עם ההוצאה על הנרות הריחניים, הפשוט אידיוטיים? איפה הבושה? לאן היא נעלמה? הרי מכאן לא רחוקה הדרך לרפובליקת בננות! חוסר הצניעות של משפחת ראש הממשלה מעורר געגוע לימים שבהם מנהיגי המדינה הבינו שעליהם לשמש דוגמה לעם".



העברית שלה הייתה משובחת. "חוץ משחקנית רציתי להיות בלשנית ועד היום יש לי משיכה לענייני לשון", גילתה. "מילון אבן שושן זה התנ"ך שלי. אני לא מפסיקה לקרוא בו, ובכל פעם מגלה דברים חדשים. כיום, כשהשחקנים סביבי מתלבטים לגבי מילה זו או אחרת, הם יודעים למי לפנות. זה לא סוד שאני נטרפת משיבושי לשון. זה עושה אותי חולה. וכשילדי – גומא, נוי וגפן – חוזרים מבית הספר עם מילה מקולקלת ואני שואלת אותם למה הם משמיעים אותה, הכי מוציא אותי מדעתי לשמוע מהם 'כי המורה אמרה'".



"החופש לקבוע לעצמי"



מסינגר, הילדה שנחום גוטמן צייר לה פיל וג'ירפה על גבי דף צביעה וקיפצה בין תפקידים ראשיים כדבורה המלקטת את הצוף מפרחים, סיפרה שלא קיבלה את הקריירה על מגש של כסף. כשנפתח בשכונת מגוריה חוג לדרמה, היא, "מעופפת" כהגדרתה, הגיעה אליו באיחור של חודשיים והמדריכה טרקה בפניה את הדלת. "אז הבטחתי לעצמי ששום דבר לא ימנע ממני להיות שחקנית", העידה.



למרות היותה בוגרת תלמה ילין, הלהקות הצבאיות לא ששו לפתוח בפניה את שעריהן. "לא רצו אותי, איזה באסה!" לא שכחה. "אז קיבלתי טלפון מיאיר רוזנבלום, תושב רמת אפעל כמוני, שראה אותי מופיעה על אחת הבמות שם. כששאל אם אני מעוניינת להשתתף בבחינות ללהקת פיקוד הדרום, טסתי לשם".



היא "טסה", התקבלה ונחלה עלבון צורב בלהקה, שהכוכבת שלה הייתה חיה סמיר: "אפילו שיר סולו אחד לא נתנו לי שם חוץ מהשורה 'אפורה, עקשנית ושותקת' ב'שיר הרעות'. הבנת? אני, אחת שלפעמים לא מסוגלת לסתום את הפה, שרתי 'ושותקת'! זה כל מה שנתנו לי שם. זה היה מתסכל ברמות, אבל לא יכולתי להתלונן, כי פינקו אותי בקטעים הקומיים".



מסינגר, שחקנית שלדבריה הקהל היה הבוס שלה והיא הייתה מכורה למחיאות הכפיים שקיבלה ממנו, נדדה מבחירה בין התיאטראות השונים. "כשחקנית עצמאית, זה נותן לי את החופש לקבוע לעצמי היכן לשחק", הסבירה. "חופש זה דבר בריא לשחקן, שהיצירתיות עלולה להיעלם ממנו כשיש יותר מדי ביטחון. אם תשאל מהו התפקיד הבא שלי, אומר לך שאין לי מושג. אני רואה באי הוודאות חלק מהיופי של המקצוע".



המסך האחרון ירד עליה בהצגה "עקר בית" מאת ענת גוב, על במת בית ליסין. בראיון הודתה שמיעטה לשחק בהצגות מקור. "אני רוצה לשחק בהצגות מקור, רצוי עם פיוט, דבר שמרוב התעסקות בקונקרטי ובטלנובלי פוסחים עליו כאן", אמרה. "זה חסר לי הן כשחקנית, הן כמי שצופה בהצגות. התבגרנו כחברה ואנחנו יכולים להרים קצת יותר את הרף. הרי הקהל יותר אינטיליגנטי ממה שחושבים עליו".



את דבריה השמיעה בביתה המרשים במושב בני עטרות. "כאן מצאתי את חלקת האלוהים הקטנה שלי", הצהירה. "חיפשתי בית על האדמה, עם הרבה דשא, טיפה רחוק מהעיר. זאת מין שכיית חמדה באמצע המדינה, שבה ניתן עדיין לשמוע את ציוץ הציפורים".



מסינגר נהנתה מהשקט שם לצד שותפה לחיים, המוזיקאי אריק (אריאל) אביגדור, מנהל מחלקת הקול והווידיאו בהבימה, שהיכרותם נרקמה מאחורי הקלעים של ההצגה "משרתם של שני אדונים". הם לא נישאו, לאחר שטעמה נישואי בוסר שהתפרקו לאחר שלושה חודשים. "פעם אחת זה מספיק", קבעה בחן. "אריק ואני לא ממש להוטים אחר הווג'ראס הכרוך בחתונה. אולי נמסד את הזוגיות שלנו בחתונת הזהב".



למרבה הצער, זה לא יקרה. מסינגר, שנקראה על שם דודה, רמי גיל, טייס חיל האוויר שנספה בשירותו, כבר לא איתנו.