ילדה של החיים: "נתי כוכבת הילדים" הגיעה לרגע לו חיכתה כל חייה

היא אמנם כבר בת 31, אבל ההוויה של מדני מכוונת ילדים, גם במראה הפיזי שלה. "אני מרגישה ילדה בגוף ובנפש", היא אומרת. "אני נראית ילדה, אוכלת ארוחות ילדים והבילוי החביב עלי הוא ללכת לשחק עם הילדים שלי בגן השעשועים. הדמות של נתי עזרה לי להיכנס לזה יותר חזק. אם בעבר, בגלל שאני נמוכה, הייתי הולכת על עקבים, היום אני כבר לא צריכה את זה".

בעלך, ד"ר אייל מדני, לא מרגיש שיש לו ילדה נוספת בבית? 

"בעלי מאוד מפרגן. הוא ממש דחף בכל הנושא הזה, כי ידע כמה אני רוצה. לא הייתי מצליחה בלעדיו. הוא מעצים אותי ומאמין בי, הוא המנהל והיד הפועלת מאחורי נתי. הרבה יותר קל לי כשיש גב בבית". 

החיבור של מדני לבמה התחיל כשעשתה את צעדיה הראשונים בבית הספר היסודי. "מגיל שש רקדתי", היא משחזרת. "למשחק ולשירה נחשפתי אחרי הצבא, בצוות בידור באילת. ולמרות שהופעתי שם גם במופעים למבוגרים, שם הבנתי שאני מתחברת אל עולם הילדים ואוהבת אותו".

לאילת הגיעה, בין היתר, כדי לאסוף את השברים. כשהייתה בת 14 עזב אביה את הבית והותיר את אמה לפרנס ולגדל בכוחות עצמה חמש בנות. 

כשסיימה את פרק אילת בחייה, חזרה מדני לאזור חיוג 03, נרשמה ללימודי משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין ולמדה שם במשך שנה. אחר כך נרשמה ללימודים אצל עופרה וינגרטן והופיעה בהצגות, למשל "כולם היו בני", אבל משהו היה חסר לה. 

"אהבתי להופיע, כי מי שאוהב במה, אוהב כל סוג של אמנות", היא מסבירה. "אבל כשהבנתי שמשהו בילדים התחבר בי, הבנתי שאני לא צריכה להופיע גם למבוגרים. אני נטו שם. קהל הילדים הוא הכי אמיתי. אם משהו לא מעניין אותם, הם קמים והולכים. המבוגרים עושים הנחות".

במשך שנים היא הופיעה בכל מקום אפשרי – מימי הולדת לכל הגילאים עד קניונים, אבל אז החליטה מדני שזה הזמן לעשות קפיצת מדרגה וגיבשה את הדמות של "נתי", איתה יצאה לדרך. 

למה דווקא עכשיו? 

"הרגשתי מוכנה מכל הבחינות. הבאתי שני ילדים לעולם – אגם ורועי, בני שלוש וחצי ושנתיים - וידעתי שעכשיו זה הזמן, שהגעתי לבשלות נפשית. אני לא מה שהייתי לפני כמה שנים. התבגרתי, אני מסתכלת על העולם בצורה שונה. בזמן ההריונות, הצורך שלי לכתוב הלך והתחזק, אחרי שנים שבהן כתבתי רק למגירה. אז כתבתי לעצמי את השירים למופע וגם הלחנתי, שזה משהו שלא עשיתי מעולם". 

איך הגעת לדמות של נתי? 

"זה לא קרה ביום אחד. התהליך דרש הרבה מחשבה. במשך שנים הופעתי בשם עינתי, אבל כשהחלטתי על הדמות, חשבתי על שם חדש והגעתי ל'נתי', הכינוי שלי מאז שהייתי ילדה. בהמשך התחברתי עם נתן נתנזון, הבמאי והכותב של המופע 'נתי, הגעתי, הופעתי'". 

אחרי הופעות רבות עם המופע, החליטו מדני ונתנזון לעשות צעד נוסף קדימה וליצור די.וי.די. הם הבינו שחסר להם שם גדול ופנו ליובל המבולבל. "הוא היה מקסים, אוהב ומפרגן, שוויתר על חופשה משפחית כדי לעזור לאמנית בתחילת דרכה", מתרגשת מדני. 

לאן את מכוונת עכשיו?

"כמה שיותר גבוה: פסטיגל, פסטיבלים, לחרוש את הארץ ממטולה עד אילת. התקווה שלי היא לגעת בכל ילד ולשמש מודל לחיקוי". 

ואם זה לא יצליח?

"אני אדם מאמין. כשהחלטתי ללכת על משהו, אז זה עד הסוף ואין מצב שזה לא יקרה. חוץ מזה, מבחינתי כבר הצלחתי. אם אמא מתקשרת אלי ומספרת שהילדה שלה לא הולכת לישון לפני שהיא מחבקת את הגלויה שלי, זו הצלחה בעיני".