רבים מאיתנו מתחמשים בימים אלו באמצעי הגנה עצמית, אך ייתכן כי אוטוטו לא יהיה לנו בכלל לאן לצאת, משום שהמצב הביטחוני גורם לביטולם של אירועי תרבות בזה אחר זה.
הקורבן הטרי הוא מופע של סמדר יערון בפסטיבל תמונע הבינלאומי, שהיה אמור להתרגש בשישי־שבת האחרונים.
להלן לשון ההודעה שנשלחה לעיתונות: "המופע של סמדר יערון, 'הילא - הדור השלישי', במסגרת פסטיבל תמונע, מבוטל עקב המצב הביטחוני. המופע בוטל בשל השתתפותם במופע של שבעה ילדים ערבים מהעיר עכו, ופחד הוריהם לשלוח אותם לתל אביב בימים מתוחים ואלימים אלו. המופע יעלה בתיאטרון תמונע בימים שקטים יותר, בתקווה גדולה שהם יגיעו במהרה".
סמדר?
"לפני כחמש שנים התחלתי את פרויקט הטרילוגיה 'עכו אהובתי'. הפרויקט מורכב משלוש עבודות שיוצרות רצף רב־דורי של תושבי עכו העתיקה. העבודות מורכבות מראיונות שעל הבסיס שלהם פיתחתי את הטקסט. היצירה הראשונה, 'אום מוחמד', התמקדה בחמדי מוסא, קשישה עכואית. היצירה השנייה התמקדה בנוואל זיני, אישה בת 40 מעכו העתיקה.
היצירה השלישית, החותמת את הטרילוגיה, מוצגת עכשיו בבכורה ומתמקדת בקבוצת הילא: קבוצת תיאטרון של נערים ונערות מעכו, בניהולו של מייסרה מסרי, אמן עכואי, חבר המרכז לתיאטרון עכו. ב־30 השנים האחרונות, מיום שהמרכז לתיאטרון עלה לקרקע, אנחנו חיים בעכו - קבוצת אמנים שחלקה הגיע ממרכז הארץ לפני הרבה שנים - ויוצרים, בזיקה חזקה לעיר ולתושביה, שחלקם חברים ויוצרים במרכז.
ההשראה וההשפעה של החיים בעיר מעורבת עצומות, והקשר והאהבה שלי לעיר ולאנשים הביאו אותי לרצון לתעד באופן אמנותי חלק ממרקם החיים בה.
התמטיקה של הטרילוגיה היא מחקר רב־דורי על נשים פלסטיניות, אזרחיות ישראל שחיות בעכו, ושתי היצירות הראשונות אכן מתמקדות בהן. במובן זה, החלק השלישי היה אמור להתמקד בילדה, אך אחר חיפוש ובדיקה, בחרתי להתמקד בקבוצה ולא ביחיד".
"הילא", החלק השלישי והאחרון בטרילוגיה 'עכו אהובתי', מפגיש את היוצרת עם קבוצת נערים ונערות עכואים שלומדים ועושים תיאטרון במרכז תיאטרון של עכו, בהנחייתו של מסרי, חבר האנסמבל של המרכז ומראשוני היוצרים בו.
המופע "הילא". צילום: נטלי תורג'מן
"הילא" היא מילה בערבית שנפוצה בדרך כלל בין הדייגים, ופירושה: קדימה. בשיחה אישית עם יערון, היא מהוססת ונמנעת מלצאת בהצהרות נגד הממשלה או הנסיבות: "הטרילוגיה נוצרה מתוך איזו פרספקטיבה על כך שאני חיה כבר 30 שנה בעכו, ואוהבת מאוד את העיר על תושביה. היצירה היא רב־דורית. זהו החלק השלישי והאחרון, ובמרכזו נמצאת קבוצת תיאטרון של נערים ונערות מעכו. קבוצת "הילא" נמצאת בניהולו של מייסרה מסרי, חבר האנסמבל של המרכז לתיאטרון עכו. צר לי מאוד שדווקא עכשיו לא נגיע לתל אביב, כי לעניות דעתי ההצגה נושאת עמה מסר של תקווה ואהבה. המרכז לתיאטרון עכו פועל בעיר כבר 30 שנה, וחברי המרכז הם יהודים וערבים שיוצרים ביחד בהרמוניה כבר שנים. אני אופטימיסטית חסרת תקנה, ומתפללת לכך שהגל העכור הנורא הזה יעבור. המופע בוטל כי ההורים של הילדים פשוט פוחדים על החיים של הילדים שלהם. אני לא יכולה להאשים את ההורים, כי הפחד לא מופיע ככה סתם".
בנוגע לאופטימיות חסרת התקנה, המעניקה לה רוח גבית, ניסיתי לבדוק אם היא לא קצת תמימה, או תלושה מהמציאות. יערון מסרבת להפסיק להיות אופטימית, גם כשמסביב ייהום הסער: "אני מאמינה שהכל הפיך, ולנסים יש מקום". כשאני מבקשת לדעת אם יש לה מה להגיד בימים טרופים אלו לראש הממשלה, היא מסרבת לענות. נו קומנט.