כתלמידת כיתה ח' בבית הספר לאמנויות בתל אביב, פגשה טלי אורן את נעמי שמר בתוכנית טלוויזיה שהוקדשה לשירי פסח. "היא הייתה מקסימה, ומבחינתנו, הילדים, היה כיף לשיר איתה", מציינת אורן. "לא חשבתי אז שאגיע לתוכנית שלמה משיריה, גם לא כששרתי שיר שלה בנוכחותה במופע שהוקדש לה בפסטיבל ישראל".


לכן, מבחינת אורן, להשתתף כעת במופע "נעמי שמר והעיר הגדולה" זה יותר מהגשמת חלום. יחד איתה יעלו לבמה האחים רועי רימשון וגיורא יהלום - יוצאי קיבוץ כנרת המתמצאים בסיפורה העקלקל של שמר, בת קיבוצם, בעיר הגדולה, ואליאור פלאח, המנהל המוזיקלי.
 
"אנחנו מציגים במופע הזה את החיבור המיוחד שהיה לנעמי עם תל אביב", מספרת אורן, "עם דגש על שירים קומיים ונשיים שהיא כתבה".

במופע תבצע אורן ממיטב שיריה האורבניים של שמר, ביניהם לא מהמוכרים ביותר, וגם להיטי־על כמו "עיר לבנה" ("מקצף גל ועננה") ו"אין לי רגע דל", המזוהה עם רבקה מיכאלי. "רבקה'לה מיכאלי לא רק יודעת על החידוש שלי לשיר, אלא גם נתנה לי טיפים איך לבצע אותו. אין דברים כאלה. היא פשוט מדהימה".
 
כמי שהשתתפה עד היום בעיקר במחזות זמר, מה זה בשבילך לגעת בחומרים של נעמי שמר?
"המון. נהדר לבצע דברים מיובאים מחו"ל, אבל לא פחות חשוב לבצע אמנות ישראלית מקורית. השירים של נעמי הם לפחות ברמה של הכותבים הגדולים בעולם, אם לא יותר מכך. עם כל הכבוד לברודוויי, אני מבטיחה כאן נאמברים ברמה בינלאומית, שהקהל יוכל ליהנות מהם אחד־אחד. נראה לי שהקהל הצעיר יהיה בשוק מעוצמת המפגש עם השירים האלה של נעמי שמר".
 
עם המופע הזה, א־לה שמר, חוגגת אורן את פסק הזמן שלה מפעילותה בהבימה, אחרי שנים שופעות פעילות. "יצאתי מהחוזה בהבימה כדי להיות פנויה לתפקיד הראשי במחזמר 'בילי שוורץ', שזכה לפני שנה בחג המחזמר, וכעת רץ בהצלחה בחסות תיאטרון חיפה".

התלבטת?
"לא הפעם. לא בכל יום זוכה שחקן שיכתבו למענו תפקיד כזה. אני חייבת לציין שבהבימה הגיבו בפרגון וחיבוק חם – ונתנו לי את ברכת הדרך. עכשיו אני ציפור חופשייה, שמתכוונת ללכת בעקבות התפקידים הטובים שיציעו לי".

מי כתב?
"אהד חיטמן, שעבד איתי ב'דומינו גרוס', שם היינו כותבים יחד שירי נונסנס. הוא תמיד אמר לי: 'יום אחד עוד אכתוב לך מחזמר', ואני הייתי משיבה במין 'בסדר' כזה. כשהוא הודיע לי לפני שנה שזה קורה, הייתי בהלם. כמי שמכיר אותי יותר ממה שאני מכירה את עצמי, הוא התאים לי את דמותה של בילי שוורץ על פי מידותי. אני עומדת על הבמה, לא מאמינה שאני בדבר הזה, ומרגישה בגן עדן".

איך היה המעבר מהאולם בבת ים, שבו זכיתם בחג המחזמר, לבמה הגדולה בתיאטרון?
"מדהים איך הולך לנו. עברה שנה ואנחנו ממשיכים להציג בכל הארץ, כולל 19 הצגות, לא פחות, בתיאטרון ירושלים הענק".

אורן, שפעם תיארתי כג'ינג'ית תוססת שממנה ניתזת מתיקות בכמויות בלתי מוגבלות, היא תל־אביבית, בת 38, שגדלה לא הרחק מהבימה ו"בפעמים הרבות שעברתי שם, סימנתי לעצמי את המקום". העיסוק בבידור תורשתי אצלה. אביה, עובד חברת ביטוח, היה מופיע בערבים כזמר וכמתופף בלהקת אירועים; היא למדה תיאטרון בארץ ובלונדון; וגם השירות הצבאי עבר עליה על במות. מאז שגנבה ב"מרי לו" את ההצגה אפילו מיעל בר זוהר, הקריירה שלה בנסיקה מתמדת.
 
אורן נשואה לתסריטאי ולמחזאי אורן יעקבי ואם ליונתן ולרומי. "זה שנים אנחנו מנסים לעשות משהו ביחד", היא מאפשרת הצצה למטבח המשפחתי. "בכל פעם הוא כותב לי תפקיד, ואז אני עושה משהו אחר שאני לא יכולה להשתחרר ממנו. אני מקווה שזה יתאפשר לנו בעתיד הלא רחוק".

וחוץ מזה?
"אני מופיעה ב'מאריו', סיטקום בערוץ הילדים, ומשתתפת בצילומי 'הנעלמים', סדרת מתח לנוער. ויש עוד דברים בדרך".

קיבלת כנפיים.
"טפו, טפו, טפו ועוד היד נטויה". 
 
"נעמי שמר והעיר הגדולה". 21.12, שני, 21:00. מרכז ענב לתרבות, 
גן העיר, תל אביב