יוסי גרבר הובא למנוחות: "אמר שכל אחד הולך למות, אבל שאף אחד לא מאמין בזה"

נפרדים מענק תרבות: מאות ליווי אחר הצהריים (ראשון) את השחקן יוסי גרבר ז"ל למנוחות עולמים בטקס הלוויה אזרחי שהתקיים בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. הטקס, שאותו ארגן גרבר עוד בחייו, לפני כחמש שנים, הפך למפגש של דורות של שחקנים ותיקים וצעירים כאחד ולמסע במנהרת הזמן עם הפנים לעתיד של הדור הצעיר של האמנים.

בין המשתתפים נכח השחקן שלמה וישינסקי, שסיפר לפני הטקס: "אני ויוסי הכרנו לפחות לפני 50 שנה. נפגשנו בקאמרי בשנת 67' כשהוא הגיע להחליף את אורלי לוי בהצגה 'קדחת אביב'. התחלנו לעבור ביחד והיינו מאוד קשורים, גם המשפחות. הייתי קשוב אליו מאוד. נסענו ביחד באוגוסט 72' לטיול במרסיי ומשם לצרפת על גבי אוניה של צים, אחרי שקיבלנו תעודת אנשי צוות מהספינה". וישינסקי ציין עוד כי גרבר מאוד השפיע על הדור הצעיר של השחקנים. "באו אליו כרב לביתו ושאלו כל דבר, היו במחיצתו שעות ארוכות. הבית שלו ברחוב הירקון בתל אביב היה פתוח בפני כל צעירי הקאמרי. הוא היה המנטור שלהם". וישינסקי סיפר שביקשו ממנו כעת להחליף את גרבר בהצגה "אופרה בגרוש". הוא סיכם: "לא נעים להיכנס לנעליים שלו, אמנם אני יותר ותיק ממנו ועבדנו ביחד אבל זה קשה, חבל שהוא לא איתנו".

את הטקס הנחה דורון קינר, שסיפר כיצד לפני חמש שנים פגש את גרבר בביתו בתל אביב, ובפגישה זו סיפר כיצד יוסי ביקש שייפרדו ממנו: "יוסי רצה לדאוג להכל עוד בחייו, הוא אמר לי - 'כל אחד הולך בסופו של דבר למות, אבל אף אחד לא מאמין בזה'". לדברי קינר, יוסי ציטט משפט שאמר בזמנו שמעון פרס: "ברגע שאתה יודע איך למות - אתה יודע גם איך לחיות". גרבר סיפר לו עוד בפגישה שאם יש דברים שהוא מתגעגע אליהם בימי ילדותו בשכונת מחלול בכיכר אתרים, הם "כאשר קנו לי פלאפל בשוק בצלאל, אז הייתי מאושר". לאחר שקינר הפליג במנהרת הזמן בקריירה העשירה של גרבר, שכללה בהתחלה פיטורים בטענה שאינו מתאים להיות שחקן, ובהמשך הפך לשחקן מבוקש, הוזמנו ילדי אחייניו של גרבר להדליק נרות נשמה לזכרו מעל ארונו.

 

אחיינו של גרבר, אלון, סיפר: "יוסי ארגן את הטקס הזה מההתחלה עד הסוף. יש לי הודעה, אחרי הטקס הולכים לאכול, לשתות, ואני לא אמור להגיד את זה - גם לעשן. כל אחד לפי העדפותיו". אחד מחבריו של גרבר, מיכאל גמליאל, סיפר כיצד גרבר התגעגע לימים של חיבוק לאמא שלו, לימי ילדותו והוסיף, "יוסק'ה, תודה על כל דקה שהקדשת לי. אתה הפכת להשראה. אתה ענק שבענקים". איתי שגב סיפר שבשנים האחרונות הוא ניהל מאבק למען הענקת פרס ישראל לגרבר והוסיף: "לא קיבלת את פרס ישראל, אבל אתה הפרס שזכתה בו מדינת ישראל. אתה שחקן ענק, חבר נפש שלי". בהמשך דבריו ציין שגב כיצד בשנים האחרונות הלכו לעולמם גיבורי תרבות רבים, והוסיף: "כעת גרבר מצטרף אליהם למעלה". רפי ויינשטוק, חברו לשעבר של גרבר, סיפר: "יוסי נגע בלב של כל אחד ואחד". לאחר מכן השמיע שיר מאת פרנק סינטרה שאותו גרבר כל כך אהב.

בסיום דברי הפרידה, מאות האנשים עמדו על רגליהם והודו במחיאות כפיים ממושכות לגרבר, בתחושה שעוד אחד מענקי התרבות הישראלית לדורותיה נפרד מאיתם. בין המשתתפים הרבים לא היו רק שחקנים, אלא גם אנשי תקשורת ובלט בהם רני רהב, ורבים נוספים שהכירו את גרבר לאורך שנים ארוכות. לפני ההלוויה, הוצב ארונו של גרבר בתיאטרון הקאמרי, ורבים הגיעו לחלוק לו כבוד על הבמה שהיתה כל עולמו, גם בשנים האחרונות, בעת שאיבד כמעט כליל את ראייתו. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, אמר: "בשנים האחרונות בכל פעם שפגשתי את יוסי גרבר - על הבמה, באירועים ובישיבות מועצת הנאמנים של הקאמרי, שבה היה חבר - ההרגשה שלי היתה שזו גישה של 'המלך ועני'. זו התחושה שיוסי נתן. זו ההרגשה שאליה הגיע, לדרגה של מלך - מלך הבמה העברית - עם כל הגינונים המלכותיים הנלווים המתבקשים. לכן, יוסי גם נהג תמיד באצילות וכיאה למלך, מעולם לא השמיע תלונה". בסיום טקס הלוויה נותרו עשרות על רקע הגשם שהחל לרדת, מתחת לסככה, והפליגו בזיכרונות על ימים שלא ישובו עוד.
 

כזכור, ארונו של השחקן יוסי גרבר, שהלך לעולמו ביום שישי בגיל 82, הוצב הבוקר בתיאטרון הקאמרי, שבו בילה את מרבית שנות קריירת המשחק המפוארת שלו. גרבר אושפז באמצע השבוע בבית החולים "אסף הרופא" במצב קשה מאוד לאחר שלקה באירוע מוחי חריף. גרבר פונה כבר ביום שלישי לבית החולים איכילוב, הוא קיבל טיפול בתרופה ממיסת קרישי דם. הטיפול לא צלח, וגרבר הועבר, כאמור, ל"אסף הרופא", שם ישנה יחידת צנתורי מוח המטפלת במקרים ייחודיים מסוג זה. הוא היה במשך מספר ימים מורדם ומונשם ביחידה לטיפול נמרץ, עד שכאמור נקבע מותו.