השאירו חותם: תערוכה חדשה חושפת את שגעון המותגים של הפרעונים

“זה סיפור שהרבה פחות מוכר לקהל", מודה ד"ר ערן אריה, מאוצרי התערוכה. “בעוד אנחנו יודעים ששלטו כאן אומות ואימפריות כמו האשורים, הבבלים, היוונים והרומים, נשמטה מאיתנו הידיעה על המצרים, ואני מדבר על מצרים הפרעונית, ששלטה במשך 350 שנה. זה לא סיפור חדש למחקר הארכיאולוגי או ההיסטורי, אבל בארץ ובעולם הרבה פחות מודעים לו. זו פעם ראשונה שאנחנו מביאים את הסיפור בגובה העיניים. האם ידעת שהמצרים הפרעונים שאנחנו מכירים בשמות רעמסס הגדול ותות ענח' אמון שלטו בכנען במשך מאות שנים? לא, אבל הם השאירו חותם גדול, והוא נמצא בתערוכה".
 

“לא חושב שהוא הוצנע. הסיבה ברורה. התחנכנו וגדלנו על ברכי הסיפורים המקראיים. אנחנו מכירים היטב את סיפורי יוסף ומשה והקשרים בין כנען ומצרים באותן תקופות. התנ"ך לא מביא את הסיפור הזה בשום צורה. הוא לא מכיר אותו ולא מתייחס אליו, ולכן לא מכירים אותו".
 

מסתבר שבשנת 1500 לפני הספירה יצא מלך מצרים, פרעה תחותמס השלישי, למסע כיבוש כדי לבסס את מעמד האימפריה על שטח עצום. הוא הביס את הכנענים בקרב מגידו וחיזק את אחיזתה של מצרים בכנען כולה.
 

כבר בחפירות שנערכו בתל בית שאן, בראשית המאה הקודמת, התגלו סימנים מצריים מובהקים, וכך גם ביתר המצודות שבהן הם שלטו. “נמצאו הרבה מאוד כלי זכוכית", מספר ד"ר ערן אריה, האוצר. “זכוכית לא ייצרו בכנען והיא הייתה מאוד נדירה ויקרה. הזכוכית המצרית היא הזכוכית של אותה תקופה והיא מוצאת את דרכה לכאן. נמצאו כלי קוסמטיקה יפים וזהב שמקורו במדבריות המזרחיים של מצרים".
 

“משהו קצת אחר באופי הוא משחקים. אנחנו מכירים ממצרים לוחות משחק שדווקא מבוגרים שיחקו בהם. אחד הוא משחק 30 משבצות והאחר הוא 58 חורים שבכל אחד מהמשחקים המטרה לעשות מניפולציה ולהתגבר על היריב. המשחקים הם מצריים לגמרי, ואנחנו פתאום מוצאים אותם גם בייצור מקומי, בכנען. בתערוכה אנחנו רוצים להראות מצד אחד את המשחקים המצריים, שהם מאוד מפוארים, לעומת לוח משחק מאבן גיר פשוטה שנמצא פה. ברור שזה הגיע ממצרים, אבל כאן עשו איזו אדפטציה כדי להתאים לצרכים המקומיים".
 

“היו שלושה סוגים של אינטראקציה. הראשון מסחר, שהיה מאוד חזק. אנחנו יודעים שבכנען היו מוצרי גלם שהמצרים חשקו בהם. עצים שכמעט אין במצרים, זית לשמן וגפנים ליין. בשביל הדברים האלה צריך לתת תמורה. אז אין בעיה להפיץ בתמורה לסחורה כנענית. דרך שנייה הייתה מתנות דיפלומטיות. המצרים אומנם שלטו והצבא עשה את שלו, אבל ריפדו את לבו של המושל הכנעני, המקומי, וזכו בהכרת התודה שלו. הדרך השלישית הייתה מנחה במקדשים. בכל עיר כנענית היה לפחות מקדש אחד, והשלטון המצרי לא היה כזה שמבטל את האלים המקומיים, אלא כזה שמכבד. תחשוב על מאות שנים של קשרים הדוקים".
 

“סביר להניח שהאליטה זכתה בנתח. ברור שלא כל אחד יכול היה להחזיק בזכוכית או זהב. אנחנו יודעים שהאליטה הכנענית רצתה להידמות למצרים גם במוות. יש לנו ארון קבורה שמצד אחד יש עליו כתובת בכתב חרטומים מצרי, וכל אחד שרואה אומר שזה ארון מצרי. מצד אחר חוקרי מצרים אומרים שהכתובת היא בעצם ג'יבריש ומי שכתב אותה לא ממש הבין. זה תמיד חוזר, המפגש בין כנענים מהמעמד הגבוה לתרבות הגבוהה והשאיפה להידמות לה".

השפעה הדדית 
 

הרעיון לתערוכה עלה מצד האוצרת ד"ר דפנה בן־תור, שמתמחה במוזיאון בארכיאולוגיה מצרית, ואליה הצטרף ד"ר ערן אריה, שעוסק בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ומתמחה בימי בית ראשון.
 

במשך שנתיים וחצי עבדו אנשי המוזיאון על הכנת התערוכה, שתכלול כ־800 חפצים, והיא משתרעת על שטח של 950 מ"ר. מחר כאמור תיפתח התערוכה, שאליה הוזמן גם שגריר מצרים בישראל, והיא צפויה להימשך עד 25 באוקטובר השנה.
 

רוב המוצגים מושאלים מרשות העתיקות, פריטים רבים מגיעים מאוסף מוזיאון ישראל, ויש גם מוצגים המושאלים מארבעה מוזיאונים גדולים בעולם – המטרופוליטן בניו יורק, הלובר בפריז, המוזיאון לתולדות האמנות בווינה והמוזיאון המצרי בטורינו שבאיטליה.
 

“זה נותן לנו אופק רחב להעביר דרכו את הסיפור", אומר ד"ר אריה. “נקודה מפתיעה במגע בין כנען למצרים זו לא רק ההשפעה המצרית. אנחנו רגילים לחשוב שהפריפריה מיד מושפעת, אבל מסתבר שכנען השפיעה גם על המצרים. חפצים, טכנולוגיות ואפילו אלים כנעניים פתאום נכנסו לפנתיאון המצרי. גם אני למדתי דברים במהלך ההכנה. יש בתערוכה שחזורים שיצרנו. הרכבנו מונומנטים משברים, חלק הבאנו מתל בית שאן, שהיה מצודה מצרית חשובה. על התל פזורים עדיין פריטים ארכיטקטוניים. כל אחד בנפרד לא ממש מרשים, אבל כשאפשר להרכיב מהם שער ולראות את הגובה, אלה דברים שמדהימים אותך".