"הפלמנקו הוא מחול ים-תיכוני, יש לו שורשים בגטו היהודי"

המופע המרכזי, שיעלה בשלושת הערבים של הפסטיבל השנה, הוא 'ריקוד צועני', המופע שמעלה להקתו של אנטוניו מולינה 'השור'. היצירה תוצג החודש בבכורה בפסטיבל חרז ובהמשך גם בפסטיבל הבינאלה בסביליה, שמתקיים בספטמבר. 

לצד מולינה, אמן הפלמנקו עטור השבחים, מככבת הרקדנית הצעירה חמה מוניאו, נצר למשפחת אמני פלמנקו צוענים מחרז. מוניאו משלבת בריקוד שלה חיוניות ורגש ומשתתפת גם בשירה. עוד יתקיימו מופעים של יוצרים מקומיים צעירים. לדברי אווה אגמון, ממנהלות קרן עדי ומארגנת הפסטיבל, 'ריקוד הצועני' מציג את הפלמנקו שנולד מתוך האדמה של אנדלוסיה בתהליך איטי של אלכימיה מוזיקלית, תרבותית וחברתית. 

"זהו פסיפס מונומנטלי ומעודן המורכב מאוסף אינסופי של צבעים, צורות, ומקורות. הרעיון למופע נולד מתוך חקירת ההיסטוריה של הפלמנקו, חשיפה ועיבוד של הרפרטואר המוזיקלי והכוריאוגרפיה שנוצרו על ידי הצוענים מתחילים המאה התשע עשרה ועד היום. העבודה מציגה סגנונות מוזיקליים אנדלוסיים צוענים וגם אחרים, בהם מקורות אפריקאים, ספרדים-יהודים, מוריים, מסורתיים, פופולריים, מוזיקה עתיקה שהקדימה את הפלמנקו וכמובן גם פלמנקו", אמרה אגמון.

מפעל 'ימי הפלמנקו' נוסד לפני 22 שנים מתוך כוונה להעניק בכל שנה מילגה לרקדנית ישראלית שתצא להתמחות בסביליה בספרד. זו הייתה משאלתה של עדי אגמון ז"ל, רקדנית פלמנקו שעל שמה נוסדה הקרן. זוכות המילגה נבחרות בתחרות. אבל כבר בשנתה השנייה נוספו לתחרות מגוון מופעים שהפכו את האירוע לחגיגה. 

בנוסף פועלת הקרן להעמקת העשייה התרבותית בתחום הפלמנקו בארץ "לפני 22 שנה היו בארץ שלושה מקומות ללמוד בהם פלמנקו," אומרת אגמון בגאווה "כיום  מלמדים פלמנקו בלמעלה מ-50 בתי ספר בכל רחבי הארץ. הפקות של פלמנקו ישראלי ושיתופי פעולה בין ישראל לספרד, הביאו את הפלמנקו הישראלי למרכז סצנת המחול בישראל. קרן עדי ידועה ברמה הגבוהה של המופעים המוצגים בפסטיבלים שלה, ובסדנאות כוריאוגרפיה עם מאסטרים מספרד. הקרן אגב מופעלת בהתנדבות מלאה."

"בימיו הראשונים של הפסטיבל משרד התרבות ראה בפלמנקו מחול אתני זר. אבל בשנת 2002 העלינו בפסטיבל 'ימי הפלמנקו' ובתיאטרון ירושלים הפקה בשם 'בשפת הפלמנקו', שבזכותה, ובזכות כל העבודה שעשינו לאורך השנים עם אמני פלמנקו מקומיים, הפך הפלמנקו לחלק מסצינת המחול הישראלי גם בעיני הגופים הרשמיים. חוץ מזה הפלמנקו הוא מחול ים-תיכוני ויש לו שורשים גם בגטו היהודי בשירה, וגם בדמות ה Petenera שהיא היהודייה היפה מהגטו. אנשי הפלמנקו הספרדיים מודעים לכך והקשר בין הפלמנקו ליהדות ברור לכל הצדדים. בעיני הוא קשר חזק בהרבה מקשרים של תחומי מחול אחרים ליהדות-ישראליות. פינה באוש בהחלט לא נולדה פה בקיבוץ נכון?"

"את פסטיבל 'ימי הפלמנקו' נשאיר במתכונת הקאמרית שלו ובמרכז סוזן דלל, שכאילו נולד לאווירה האנדלוסית של הפלמנקו. כבר שנים שאמנים רבים פונים אלינו ומבקשים להגיע לפסטיבל הידוע ברמתו הגבוהה ובאירוח שמקבלים פה האמנים. הם יודעים שאנו מתייחסים אל האירועים הללו באופן אישי ובאהבה רבה. עם השנים צברתי הכרויות עם המון אמני פלמנקו, אקדמיות ואמרגנים. יתכן שזה היה מאפשר לקרן לגדול למקומות גדולים יותר, ולפריסה יותר רחבה בארץ אבל בעיני זו כבר תהיה עבודת אמרגנות רגילה, ולא לזה הכוונה בקרן עדי. הצעד הבא, שכנראה מאוד מתבקש מפניות אלינו, הוא לבנות מערך שיהווה מעין עמותת בית לאמני פלמנקו עצמאיים צעירים שפועלים היום בישראל. צעירים אלו נתקלים בקשיים גדולים והקרן משתדלת להיענות לאתגר ולעזור להם. גופי תיאטרון ופסטיבלים לעיתים מסרבים לעבוד מול אמנים עצמיים ודורשים גוף רשמי מייצג. ייתכן שזהו כיוון שנדרש לפתח בהתייעצות עם מנהל תרבות התומך בנו לאורך השנים, תמיכה חשובה וחיונית."