לפני שבוע התרחש בקאמרי אירוע בלתי שגרתי: אפרת אברהם־ליבנה, אשת יחסי הציבור של התיאטרון שבדרך כלל נמצאת מאחורי הקלעים, זכתה לאירוע פרידה מרגש, שבו הועלה על נס פועלה המבורך בתריסר שנותיה בתיאטרון.
לקאמרי הגיעה מתוך אהבה נטו. "אני אוהבת מאוד תיאטרון", היא מעידה על עצמה. האהבה הזאת הביאה אותה אחרי הצבא ללמוד עיצוב תלבושות, תפאורה ותאורה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א.
חמש שנים עסקה בעיצוב "עד שהבנתי שקשה להתפרנס מזה". במקביל שימשה מתאמת ההפקה של פרסי אופיר. כשראתה שם את נשות יחסי הציבור אורה לפידות ואופירה בוטו, החליטה ש"זה מה שאני רוצה לעשות" ונרשמה ללימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן.
ליחסי הציבור הגיעה בנסיבות טראגיות, כשאחיה בני אברהם ז"ל נחטף עם עדי אביטן ועומר סואעד בהר דב ב־7 באוקטובר 2000. היה אך טבעי שתיסחף לפעילות נמרצת בשם משפחות החטופים, שהביאה אותה עד לפגישה עם מזכיר האו"ם דאז, קופי אנאן. "למעשה, נכנסתי למקצוע בדלת האחורית", היא מספרת, "ובעצם הייתי העוזרת של אבי חיים אברהם עליו השלום".
כששמעה שבקאמרי מחפשים דובר, הציעה את עצמה. מנכ"ל התיאטרון נעם סמל ("המנטור שלי", היא קוראת לו בהוקרה) התרשם מהישירות שלה וקיבל אותה בזרועות פתוחות. תריסר שנים נהנתה לעבוד עמו ועם המנהל האמנותי עמרי ניצן, "וממנו למדתי שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים". כעת סמל וניצן מסיימים את תפקידיהם, והיא החליטה שלא לחכות. "אני מרגישה מיצוי", היא אומרת.
במהלך שנותיה בקאמרי נישאה לעומר ליבנה, מסעדן ועורך דין בהשכלתו, עמו הביאה לעולם שלוש בנות חמודות. עכשיו אברהם־ליבנה הולכת לייחצן את האוניברסיטה הפתוחה ומחזיקה אצבעות להנהלה החדשה של הקאמרי בתקווה ש"תדע להתמודד עם הקיצוץ הצפוי בתקציב התרבות".
"אני מקווה שבעתיד יינתן לי לפעול במקום שבו נמצא הברז להזרמת התקציבים", היא נשמעת אופטימית.
אולי תהיי מנכ"לית משרד התרבות?
"בעזרת השם".