פסטיבל "צו קריאה" ה־11, שיתקיים בצוותא בסוף השבוע הקרוב (3־1.9), מציג קריאה מבוימת של חמישה מחזות מקוריים חדשים, בלי תפאורה, אביזרים או תלבושות; הדגש מושם במילה הכתובה ובקשר הבלתי אמצעי בין השחקן לקהל. בעבר זכתה בפסטיבל הצגת הלהיט "אנגינה פקטוריס" של מיכל אהרוני, בכיכובו של דב (דבל'ה) גליקמן.
בשחקנים שיקראו ב"צו קריאה" 2016: דנה פרידר ועודד מנסטר (יקראו מתוך "גדליה גיבור קרקזיה", מאת אמיר ירושלמי ורענן פז - ובבימוים); אולה שור־סלקטר (תקרא מתוך "מים עמוקים" מאת דורון נאמן, בבימויה של תמר קינן). רמי ברוך, אסתי זקהיים, מורן רוזנבלט וישראל אטיאס יקראו מתוך "יצירת מופת" מאת נמרוד עמית ובבימויו.
"יצירת מופת" היא קומדיה שחורה על קצב שמתפטר מהעבודה כדי להגשים את חלום חייו - לכתוב יצירת מופת; אלא שהדמויות שהוא כותב, לא ממש סופרות אותו. הן עושות מה שמתחשק להן, ממררות את חייו ומרחיקות אותו מהגשמת חלומו - עד שהן מבינות שהן תלויות בו לא פחות ממה שהוא תלוי בהן. ואז, כמו שכתוב בסיפורים, העלילה מסתבכת.
"התגלגלתי ל'צו קריאה' דרך חברי השחקן תומר שחורי, שאיתו שיחקתי בסרט 'מסע הטבעת'", מספר ישראל אטיאס (29), הצרוב בתודעה כאביתר (אביה) מסדרת הלהיט "זגורי אימפריה" וכיום מככב במחזמר "מרי לו".
"המחזאי נמרוד עמית חיפש שחקן שיגלם ב'יצירת מופת' את שלוש הדמויות במחזה שממררות לקצב את החיים", מגולל אטיאס את הסיפור. "הוא התקשר אלי והציע לי את התפקיד. אתגר אותי לגלם כמה דמויות במקביל. ביקשתי לקרוא את המחזה, אהבתי מה שקראתי, התחברתי מאוד למחזה, ומפה הייתה הדרך להשתתפות קצרה ומהירה".
מיהן שלושת הדמויות?
"הראשון הוא אליאב שטרנברג, מנצח תזמורת עטור פרסים. היה לו כל מה שרק אפשר לחלום עליו, אבל מאז איבד את אהובת לבו הנצחית, אופפת אותו תחושת החמצה צורמת, שזמזמה בראשו ללא מנוח, כמו זבוב מבולבל שמסרב לצאת מהחלון. הדמות השנייה היא אודי אבוטבול, שנולד למציאות מורכבת בפאתי נתניה. אין שום קשר בינו לבין משפחת אבוטבול הידועה לשמצה, אך הוא תמיד הרגיש שהשם מחייב אותו לעמוד בסטנדרטים מסוימים. הדמות השלישית הוא רוחניק, בן זוגה של נופר בת הקצב, בחור פרוע וחסר עכבות, שמכל האנשים שאי־פעם הכניסו את כף רגלם לקצבייה, סביר להניח שהוא המאוס ביותר".
מה הדבר שהכי מושך אותך בדמויות שמוצעות לך?
"הייתי רוצה לגלם דמויות שמאתגרות אותי. פיזית ונפשית. כחלק מההנאה לחפש בי צדדים חבויים ורחוקים, ולהשתמש בהם לבניית דמויות עמוקות שנוגעות בבשר, וכמובן גם בחלקים הגלויים והקרובים בתוכי, ולמצוא את האיזון בתפקוד של הדמויות שבי".
יש סיכוי שתעבור לעשייה מאחורי הקלעים, כמו כתיבה או בימוי?
"אני חושב שלהיות האבא והאמא של התוכן הוא דבר שמלווה בהרבה שליטה, דמיון ואחריות. הבמאי צריך לצייר לעצמו תמונה, ולהוציא אותה לפועל. הדבר הזה מסקרן אותי מאוד, כי כשחקן אני גם מצייר תמונת מצב של הסצנות, אך הן עתידות להשתנות כי יש במאי. קוסם לי לביים, אך בעתיד הרחוק. לא כרגע".
"יצירת מופת", שישי (2.9) ב־14:00. צוותא, תל אביב