שי גולדשטיין ודרור רפאל התקשרו הבוקר במסגרת תוכניתם יחד עם אורי גוטליב, לאה לב ויוחאי ספונדר ב"רדיו ללא הפסקה FM103", לשחקן מוני מושונוב, שמעלה מופע יחיד לראשונה בקריירה הארוכה שלו, כדי לברר מה צפוי על הבמה.
דרור: "אנחנו רוצים לאחל לך בהצלחה בסטנד-אפ החדש".
מוני מושונוב: "נו, יופי, תודה".
שי: "תן קטע, תן קטע, יאללה, מוני, תן קטע".
דרור: "לבד על הבמה. מתי זה עולה?"
מוני מושונוב: "מתי זה עולה? זה עולה הערב".
שי: "מתי אתה מתעורר? זו השאלה הראשונה. מתי אתה מתעורר?"
מוני מושונוב: "זו הבעיה.
גוטליב: "זהו, הרסנו לך את הבוקר".
דרור: "נורא כיף לדבר איתך. אנחנו נורא מתרגשים. מה הולך להיות במופע?"
שי: "מה זה 'אנחנו נורא מתרגשים'? למה אתה מדבר ברבים?"
מוני מושונוב: "(צוחק)"
דרור: "יש פה עוד מישהו שמתרגש?"
גוטליב: "גם אני מתרגש".
ספונדר: "אורי, תבקש כרטיסים, על זה תבקש כרטיסים".
גוטליב: "אני הולך ל'תמוז' היום. מה, אתה לא בא ל'תמוז', מוני?"
מוני מושונוב: "אולי אני אבוא ל'תמוז'".
שי: "שלום נורא התבאס, כי הוא רצה לבוא להופעה שלך".
גוטליב: "נכון".
מוני מושונוב: "(צוחק)".
גוטליב: "שמת לו באותו יום, מה אתה שם את זה על הזה?"
מוני מושונוב: "יש עוד איזה הופעה גדולה, לא?"
גוטליב: "אסף אמדורסקי גם מופיע היום".
שי: "תגיד, זו פעם ראשונה שלך על הבמה"
מוני מושונוב: "מה אני יכול לעשות?"
ספונדר: "היו מקרים שכל השחקנים ירדו, והוא נשאר עוד".
שי: "פעם ראשונה ב-65 שנה, מה, תפסת אומץ פתאום?"
מוני מושונוב: "כן, תשמע, הגיע הזמן".
דרור: "רגע, וזה סטנד-אפ סטנד-אפ, כמו בספר?"
מוני מושונוב: "לא, לא, לא כמו בספר".
דרור: "אוקיי".
מוני מושונוב: "לא כמו בספר. כמעט, דומה. אני מדבר לבד אבל אני גם שר".
שי: "וואוו".
דרור: "הופה".
גוטליב: "גם שר".
שי: "אתה כתבת?"
מוני מושונוב: "כן".
שי: "וואוו, אני חייב לבוא לראות אותך, מוני".
מוני מושונוב: "לא את השירים, לא את השירים".
גוטליב: "לא, את השירים לא, בסדר".
שי: "את הטקסטים".
מוני מושונוב: "(צוחק)".
דרור: "איך אתה פותח? תן איזה משהו, איזה...".
גוטליב: "תן ככה איזו בדיחה. תבדוק עלינו, אם זה מצחיק אנחנו אומרים לך ככה ברכת הדרך. אם זה לא אנחנו אומרים לך...".
דרור: "תתחיל מהבדיחה השנייה".
שי: "אומרים לך רד מזה".
מוני מושונוב: "(צוחק)".
גוטליב: "מה אתה אומר על ריאל מדריד אתמול? אוקיי, אני איתך".
מוני מושונוב: "מה היה עם ריאל מדריד?"
שי: "אתה יכול להכניס את הבדיחה הבאה? איך קוראים בערבית לאמא שמנה?"
גוטליב: "נו?"
מוני מושונוב: "נו?"
שי: "פט-אמא".
דרור: "פט-אמא?"
שי: "(צוחק)".
לאה: "אוי, זה נורא".
שי: "(צוחק)".
גוטליב: "אתה יכול להתקשר לאסף אשתר?"
שי: "תכניס את זה".
ספונדר: "מעולה שברדיו לא רואים את המאזינים".
מוני מושונוב: "כמה אנשים אתם באולפן?"
דרור: "זהו, שאנחנו הולכים ומתרבים".
שי: "קצת יותר מדי, קצת יותר מדי".
מוני מושונוב: "(צוחק)".
גוטליב: "טוב, מוני".
שי: "מוני, תודה".
דרור: "שיהיה בהצלחה הערב ובכלל, 'מוני על הבמה' מהערב".
מוני מושונוב: "תודה חמוד תודה. מה, הכתבה יצאה בסדר?"
שי ודרור: "כן".
גוטליב: "יצאה ממש מקסימה".
דרור: "תראה, מה שחשוב זה התמונה והכותרת. הכותרת זה 'לבד על הבמה' ואחלה תמונה".
שי: "יצאת יפה".
גוטליב: "מעולה".
מוני מושונוב: "טוב, חברים, תודה, בוקר טוב".
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו
שי: "תן קטע, תן קטע, יאללה, מוני, תן קטע".
דרור: "לבד על הבמה. מתי זה עולה?"
מוני מושונוב: "מתי זה עולה? זה עולה הערב".
שי: "מתי אתה מתעורר? זו השאלה הראשונה. מתי אתה מתעורר?"
מוני מושונוב: "זו הבעיה.
גוטליב: "זהו, הרסנו לך את הבוקר".
דרור: "נורא כיף לדבר איתך. אנחנו נורא מתרגשים. מה הולך להיות במופע?"
שי: "מה זה 'אנחנו נורא מתרגשים'? למה אתה מדבר ברבים?"
מוני מושונוב: "(צוחק)"
דרור: "יש פה עוד מישהו שמתרגש?"
גוטליב: "גם אני מתרגש".
ספונדר: "אורי, תבקש כרטיסים, על זה תבקש כרטיסים".
גוטליב: "אני הולך ל'תמוז' היום. מה, אתה לא בא ל'תמוז', מוני?"
מוני מושונוב: "אולי אני אבוא ל'תמוז'".
שי: "שלום נורא התבאס, כי הוא רצה לבוא להופעה שלך".
גוטליב: "נכון".
מוני מושונוב: "(צוחק)".
גוטליב: "שמת לו באותו יום, מה אתה שם את זה על הזה?"
מוני מושונוב: "יש עוד איזה הופעה גדולה, לא?"
גוטליב: "אסף אמדורסקי גם מופיע היום".
שי: "תגיד, זו פעם ראשונה שלך על הבמה"
מוני מושונוב: "מה אני יכול לעשות?"
ספונדר: "היו מקרים שכל השחקנים ירדו, והוא נשאר עוד".
שי: "פעם ראשונה ב-65 שנה, מה, תפסת אומץ פתאום?"
מוני מושונוב: "כן, תשמע, הגיע הזמן".
דרור: "רגע, וזה סטנד-אפ סטנד-אפ, כמו בספר?"
מוני מושונוב: "לא, לא, לא כמו בספר".
דרור: "אוקיי".
מוני מושונוב: "לא כמו בספר. כמעט, דומה. אני מדבר לבד אבל אני גם שר".
שי: "וואוו".
דרור: "הופה".
גוטליב: "גם שר".
שי: "אתה כתבת?"
מוני מושונוב: "כן".
שי: "וואוו, אני חייב לבוא לראות אותך, מוני".
מוני מושונוב: "לא את השירים, לא את השירים".
גוטליב: "לא, את השירים לא, בסדר".
שי: "את הטקסטים".
מוני מושונוב: "(צוחק)".
דרור: "איך אתה פותח? תן איזה משהו, איזה...".
גוטליב: "תן ככה איזו בדיחה. תבדוק עלינו, אם זה מצחיק אנחנו אומרים לך ככה ברכת הדרך. אם זה לא אנחנו אומרים לך...".
דרור: "תתחיל מהבדיחה השנייה".
שי: "אומרים לך רד מזה".
מוני מושונוב: "(צוחק)".
גוטליב: "מה אתה אומר על ריאל מדריד אתמול? אוקיי, אני איתך".
מוני מושונוב: "מה היה עם ריאל מדריד?"
שי: "אתה יכול להכניס את הבדיחה הבאה? איך קוראים בערבית לאמא שמנה?"
גוטליב: "נו?"
מוני מושונוב: "נו?"
שי: "פט-אמא".
דרור: "פט-אמא?"
שי: "(צוחק)".
לאה: "אוי, זה נורא".
שי: "(צוחק)".
גוטליב: "אתה יכול להתקשר לאסף אשתר?"
שי: "תכניס את זה".
ספונדר: "מעולה שברדיו לא רואים את המאזינים".
מוני מושונוב: "כמה אנשים אתם באולפן?"
דרור: "זהו, שאנחנו הולכים ומתרבים".
שי: "קצת יותר מדי, קצת יותר מדי".
מוני מושונוב: "(צוחק)".
גוטליב: "טוב, מוני".
שי: "מוני, תודה".
דרור: "שיהיה בהצלחה הערב ובכלל, 'מוני על הבמה' מהערב".
מוני מושונוב: "תודה חמוד תודה. מה, הכתבה יצאה בסדר?"
שי ודרור: "כן".
גוטליב: "יצאה ממש מקסימה".
דרור: "תראה, מה שחשוב זה התמונה והכותרת. הכותרת זה 'לבד על הבמה' ואחלה תמונה".
שי: "יצאת יפה".
גוטליב: "מעולה".
מוני מושונוב: "טוב, חברים, תודה, בוקר טוב".
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו