אברום וזהבה חולמים להפוך להורים, אך כל טיפולי הפוריות והטיפולים הפסיכולוגיים שאמורים לשחררם מעכבותיהם, נכשלים בזה אחר זה. המצב מעיב על מערכת היחסים ביניהם ועל חלומותיהם המשותפים. שמועות על אודות פרח פלאי בשם קנאביס, שיכול לשחרר כל אדם מעכבותיו ולחולל נסים ונפלאות רפואיים, גורמים לאברום וזהבה לעשות מעשה לא שגרתי.  



זהו הרעיון העומד בבסיסה של "קנאביס", הצגה בתיאטרון העברי שכתב וביים גדי צדקה (51). התיאטרון העברי הוקם ב־1996 ביוזמתם של גדי צדקה ופנינה ברט ועם השנים הפך לתיאטרון רפרטוארי. צדקה נולד בשכם, ואחרי מלחמת ששת הימים עבר עם משפחתו לחולון. הוא גדל והתחנך כשומרוני־דתי, בד בבד עם חינוך ממלכתי חילוני במערכת החינוך הישראלית. שירת בצה"ל כצנחן, למד בבית צבי, ושיחק בתפקיד רומיאו ב"רומיאו ויוליה" של רינה ירושלמי בתיאטרון הקאמרי, שם פגש את זוגתו פנינה ברט, יוליה בהצגה, והשניים החליטו יחד להקים את התיאטרון העברי.



"התיאטרון, שקיבל את הכרתו הציבורית בשנה האחרונה, פועל כבר 20 שנה", מספר צדקה. "ייחודו בכך שהוא מכוון את תכניו אל לב ההוויה הישראלית העכשווית, ונוגע בהצגותיו בשאלות רלוונטיות ואקטואליות לחיינו. אלה המתקיימים ומתרחשים ברגע זה. כך בשנתיים האחרונות בקומדיה 'שוקו וניל', העוסקת באפליית יהודי אתיופיה בחברה הישראלית, בדרמה 'לרקוד עם אבא', הנוגעת בנקודה הכואבת של ילדים עם תסמונת חברתית, ועד ל'יהודי טוב', המטלטלת את נושא האנטישמיות ומפנה מבט חודר אל עצמנו. אנו פועלים וחיים יום־יום, שעה־שעה, שונאים וחווים שנאה בחברה בה אנו חיים".



איך עלה הרעיון למחזה "קנאביס"?
"באחד הערבים התארחנו אצל זוג חברים, שסיפרו לנו שהבעל התחיל לקבל קנאביס רפואי עקב טיפולים רפואיים שהוא עובר. לפתע הפך נושא הקנאביס מתקשורתי לאישי. החבר ניגש למזווה והוציא חבילת קנאביס רפואי יפה ומושכת, והציע לנו להתכבד. באותו רגע הבנתי שלא אוכל להישאר אדיש מול המהפכה המתרחשת לנגד עינינו: הקנאביס הפך להיות כיבוד קל שמגישים כלפתן אחרי ארוחת הערב. מכאן ועד לכתיבת המחזה הדרך הייתה קצרה ומהירה".



שחקני ההצגה "קנאביס". צילום: כפיר בולוטין
שחקני ההצגה "קנאביס". צילום: כפיר בולוטין



מה דעתך בנושא הלגליזציה של הקנאביס?
"לחופש נולדנו. אני חושב שיש להקטין את מידת התערבות הממשלה והכנסת בחיי האזרחים ככל שניתן. הפוליטיקאים לא מסוגלים להבחין במורכבות הקיום שלנו כאזרחים פשוטים. לצערי, גם מערכת השיטור והמשפט אינה קשובה דיה לצורכי האדם באשר הוא. האופן היחידי שבו אני רואה מקום להתערבותן של המערכות האלו, הוא בהגבלות כלליות על נושא הקנאביס, כמו הגבלה על נהיגה תחת שכרות או שתייה במהלך פעילות מבצעית כלשהי. החוק רשאי להגביל את השימוש החופשי בקנאביס למרחבים שאינם מסכנים אחרים. אך אינו רשאי לאסור אותו באופן גורף המתערב בחופש הפרט".



נושא הלגליזציה עולה לכותרות מפעם לפעם כבר שנים, אבל זה לא יוצא לפועל.
"כל מי שניסה פעם קנאביס יודע שזמן זה מושג שמקבל פנים וצורות חדשות עם כל שכטה ושכטה. מומלץ לא לסמוך על פוליטיקאים. הם אף פעם לא באמת עושים את העבודה ותמיד יעדיפו את העיסוק בעצמם, מאשר בדבר שלשמו שלחנו אותם".



מה דעתך על הצעת החוק של ח"כ שרן השכל לא להפליל צרכני קנאביס?
"הפללה וכליאה של מיליון אנשים במדינת ישראל יכולה להיות קומדיה מוצלחת ביותר. אפשר יהיה להכריז על אזורים שלמים כמו תל אביב, פרדס חנה והסביבה וכדומה כאזורים סגורים ולסלק או לגרש את הלא משתמשים. בטירוף המוחלט הזה, למי שיהיה בכיס קצת קנאביס, יחווה את כל העניין ביתר נינוחות, מאלה שהתעקשו לא לגעת בזה. עד שכולנו נתעשת ונצא בריקוד חופשי. זה יכול להוליד מצבים קומיים נפלאים ולשרת את העניין היטב. אז קדימה! 'תנו ידכם להפללה הגורפת'. 



יש לדעתך סיכוי שתהיה כאן יום אחד לגליזציה כמו בהולנד?
"העם הזה בלתי צפוי, מרתק, מעניין, פראי, מדליק ומעצבן, והכל בוולטאז' גבוה ונטול מעצורים. אני מעריך שמה שיקרה אצלנו יוביל מדינות אחרות ולא להפך".



"קנאביס", 6.2, שני, 20:30, מרכז דוהל, תל אביב