ענת עצמון מדברת על דני סנדרסון, בוטוקס ואורגיות

חלי: "תגידי איך למדת בכלל יידיש?"

ענת עצמון: "למדתי ממש בזיעה בתחילת הדרך. היה לי מורה ששמו יצחק חביס. הוא האבא החורג של ליאה קניג זכרונו לברכה. איש מדליק. אני למדתי ובכיתי".

טלי: "חשבתי לעצמי בדיוק בדרך הנה, שאפילו הקטנה מכפר סבא כבר גדלה. בני כמה הבנים שלך"

ענת עצמון: "הגדול בן 23 והקטן 18 וחצי. אחד משתחרר מהצבא ואחד הולך"

חלי: "וואו. לא פשוט הצבא הזה"

ענת עצמון: "לא. ממש לא"

מי עושה בוטוקס?
חלי: "את יודעת, כשנפגשנו ביום שישי בפרמיירה להצגה המופלאה 'סוס אחד נכנס לבר'. התחבקנו ואמרת לי 'יו את לא עושה שום דבר'"

ענת עצמון: "אני מרגישה כמו אחותך בעניין הזה. גם אני לא עשיתי שום דבר"

חלי: "אני דווקא לפעמים מחליקה את המצח שלי עם בוטוקס"

ענת עצמון: "את נפלאה בטבעיותך"

חלי: "אני רק אגיד שבתור נערת זוהר לשעבר, החוכמה בלנסות להראות טוב, היא שלא יראו את זה. זו החוכמה"

ענת עצמון: "זה נכון. יש היום כל כך הרבה והאמת שאני לא עושה הרבה. יש לי קרם נגד פיגמנטציה. אצלי זה יותר כתמים מקמטים"

חלי: "גם הזרועות שלך במצב מצוין אני ראיתי"

ענת עצמון: "תשמעי אני הולכת למכון כושר, אני בשלוש שנים האחרונות מבזבזת את מיטב כספי עם מדריך כושר פעמיים בשבוע. אני סובלת סבל מר אבל אני לא מוותרת"


גרים יחד?
חלי: "תראי הדבר שאני וטלי רוצות לדבר איתך עליו הוא זוגיות מאוחרת. אתם גרים ביחד?"

ענת עצמון: "לא ולא"

טלי: "אני יודעת שאתם לא גרים יחד. את ממליצה על זה בקרב לב או שכשלא יהיו ילדים בבתים, תאחדו כתובות?"

ענת עצמון: "אני כן ממליצה לזוגות שיכולים להרשות לעצמם. זו פריבילגיה. בנוגע לילדים, יש סיבות טכניות. יש לנו את 'הביחד' שלנו ויש לנו את 'הלבד' שלנו והכל בסדר. אנחנו גרים בשני בתים ביחד וזה מאד נחמד"

טלי: "כמה שנים אתם ביחד"?

ענת עצמון: "עשר שנים עוד מעט"

טלי: "איך הכרתם?"

ענת עצמון: "זו תוכנית שלמה לספר, זה סיפור ארוך מידי. היה מאד נחמד ומאד חביב"

חלי: "דיברנו כשנפגשנו, על כך שפגשתי מישהי שלא ראיתי עשר שנים, והיא לא זיהתה אותי. שאלתי אותה אם זה בגלל שהיא נשארה אותו הדבר – בת 27, ואני נהייתי בת 60. היא אמרה לי 'לא, לא, לא, אני פשוט זוכרת אותך עם פוני וכובע'. אמרת לי שזה קורה לך גם, ואני שאלתי אותך אם זוכרים אותי בגלל הסרט 'אסקימו לימון' או בגלל הסרט 'דיזינגוף 99'. מאיפה הם זוכרים אותך הכי הרבה?"

ענת עצמון: "קשה לי להגיד, אבל אני רואה את הפרצופים של האנשים כשהם מסתכלים עליי. יש כאלה מאד נחמדים שאומרים שנשארתי אותו דבר, אז אני עונה שהם רואים פחות טוב. נתקלתי במישהו שאמר לי שאני נראת כמו אחותה של ענת עצמון, 'אבל היא יותר צעירה ממך'"

חלי: "וואי. לי אומרים 'את חלי נכון? וואי איזו יפה היית פעם בסרט הלהקה'

טלי: "אבל גם לי אומרים את זה שהייתי פעם יותר צעירה. אמנם לא השתתפתי בסרט"

חלי: "זה לא אותו דבר"

ענת עצמון: "אין מה לעשות וצריך להשלים עם זה. אני מנסה לשמור על רוח טובה. וזה בסדר"

חלי: "אם זה לא היה משעשע לא היינו צוחקות על זה"

ענת עצמון: "אמרו לי 'את נראת כמו ענת עצמון, אבל היא פוזלת'"

מדברות יידיש
טלי :"את מדברת יידיש שוטפת?"
ענת עצמון: "לא. אני מתעסקת בזה המון שנים, אז אני מבינה, אבל לא יכולתי לנהל שיחה עכשיו ביידיש. ישר הייתי קופצת לאנגלית"

חלי: "אבל את יכולה להבין אם ההורים ירכלו עלייך מה הם אומרים"

ענת עצמון: "כן זה כן. אני נורא אוהבת להקשיב לאנשים שמדברים יידיש"

טלי: "אני רוצה להגיד לך שאבא שלך הוא עדיין אחד הגברים היפים. העיניים שלו זה משהו"

ענת עצמון: "תודה, אני אגיד לו את זה"

חלי: "אם היו נותנים לבחור עוד פעם היית בוחרת בגלי עטרי או בי?"

ענת עצמון: "אם היינו כבר שלוש היינו מצרפות אותך"

חלי: "איזה שיר בחרת לסיום?"

ענת עצמון: "השיר ששרנו עם גלי וגידי, DREAM. אני זוכרת שישבנו שם והם שרו ואני נורא קנאתי. אז לזכר הימים שהיו. גידי חבר של דני. ואיזה כיף לכן שיש לכן תוכנית רדיו, תמשיכו ותצליחו. אנחנו הכוח החזק"


עריכה: איתמר זיגלמן