האם רובוטים יכולים להחליף את בני האדם בכל התחומים? יש מומחים שמאמינים שבקרוב מאוד הרובוטים יחליפו את בני האדם במיגוון מקצועות, בהם נהיגה, רפואה, חשבונאות ומכירות. באף אחת מהכתבות שהתפרסמו באחרונה בנושא, לא הוזכר “רקדן” כמקצוע בסכנה. ב’רובוט’, עבודת תיאטרון המחול של הכוריאוגרפית הספרדייה בלנקה לי, שתועלה בישראל ב 26.10, הרובוטים הם הכוכבים האמיתיים, ומרגע שהם עולים על הבמה, הם גונבים את ההצגה מהרקדנים הנפלאים.
במופע שמשלב מחול ומולטימדיה, שמונת הרקדנים המיומנים של הלהקה חולקים את הבימה עם שבעה רובוטים מקסימים ועם תזמורת של כלי נגינה מכניים.
בלנקה לי היא כוריאוגרפית מוכרת בעלת רקורד מרשים מאוד. במהלך עשרים השנים האחרונות, לי יצרה כוריאוגרפיות רבות עבור להקתה, עבדה עם במאי קולנוע כמו פדרו אלמודובר (עבורו יצרה את ריקוד הדיילים המשגע בסרט ‘לעוף מהתרגשות'), יצרה את הכוריאוגרפיה לקליפים של ביונסה וקולדפליי וגם ביימה תצוגות אופנה עבוד מעצבים כמו ז’אן ול גוטייה וסטלה מקארתני.
עבודתה של לי היא מלאת השראה, שובבות והומור. היא נולדה בגרנדה, ספרד, ובצעירותה הייתה חברה בנבחרת ספרד להתעמלות אמנותית. בגיל 17 היא עזבה את הבית ונסעה לניו יורק כדי ללמוד אצל מרתה גרהאם במשך חמש שנים, והשתלמה גם אצל אלווין איילי ופול סנסרדו. באותה תקופה היא גרה בהארלם הספרדית ושם נחשפה להיפ הופ בתחילתו, מה שהביא אותה להקים להקה של ראפ לטיני, שאפילו די הצליחה. עם שובה למדריד היא הקימה את להקת המחול הראשונה שלה וזכתה להצלחה רבה. אבל בשנת 1993 היא החליטה לעבוד לפאריז והקימה שם להקת מחול מודרני, איתה היא עובדת עד היום.
בשנת 2013, כחלק מחגיגות העשרים ללהקתה, היא העלתה לראשונה את ‘רובוט’, יחד עם האמן היפני מאיווה דנקי וחברת הרובוטים NAO. העבודה הוצגה לראשונה בפסטיבל מונפלייה באותה שנה ומאז הם הופיעו ברחבי העולם, כולל בניו יורק ובלונדון, והתקבלו בהתלהבות על ידי הקהל והמבקרים, שתיארו את המופע כמרגש מאוד ומעורר מחשבה, אבל גם כמהנה ומבדר.
לי השקיעה שלוש שנות מחקר כהכנה למופע ‘רובוט’. זוהי יצירה אינטליגנטית שבוחנת את היחסים בין האדם והמכונה, אבל זהו גם מופע מצחיק ומשעשע, והוא מתאים לצופים בני כל הגילאים כמו גם לאוהבי מחול מושבעים.
שחקנים נוהגים לומר ש“לעולם אל תעבוד עם ילדים ובעלי חיים, כי הם יגנבו לך את ההצגה,” רקדנים, כנראה, צריכים מעתה להוסיף גם רובוטים למשוואה כי הרובוטים הקטנים באמת גונבים את ההצגה.
בראיון שערכתי עם לי לקראת בואה של הלהקה לישראל, סיפרה הכוריאוגרפית שהיא בדקה מודלים רבים של רובוטים לפני שבחרה ב NAO, המיוצרים על ידי חברת הרובוטים הצרפתית אלדברן, לא מעט בזכות היותם כל כך חמודים. “הם בגודל של ילדים קטנים ולדעתי הם ממש מתוקים," היא אמרה. "הם מגיבים, הם יכולים לזהות את הפנים שלך והם מצליחים לנוע בחינניות עד כדי כך שלפעמים אתה שוכח שהם מכונה."
כלי הנגינה המכניים, שמורכבים בעיקר מגרוטאות, מספקים את פס הקול לחלק העיקרי של המופע, כמו גם רגעים של נוסטלגיה. את כלי הנגינה יצר קולקטיב האמנים היפני מאיווה דנקי ואת המוזיקה כתב טאו גוטיירז.
הכוריאוגרפיה מדגישה את הניגוד בין הרקדן האנושי לבין המכונה – אם כי לעתים דווקא הרקדנים נראים כרובוטים בעוד הרובוטים מעוררים הזדהות אנושית. באחד מהרגעים המרגשים ביותר במופע, הרקדן "מלמד" את הרובוט להתנועע. עבור הצופים הרגע הזה, שבו הרקדן כביכול מלמד את הרובוט ללכת, מזכיר הורה שמלמד פעוט יותר מאשר רקדן שמפעיל מכונה. הרובוט מנסה ללכת, נופל וקם, מעפעף בעיניו ומושיט ידיים לחיבוק, ושוב נופל והרקדן בעדינות מקים אותו על רגליו. הרובוט צופה ברקדן ומחקה את תנועותיו ומהר מאוד מצטרפים אליהם שאר הרקדנים והרובוטים שמצליחים לרקוד בתיאום מפתיע, כשלעתים נדמה שהרקדנים, שלבושים כמו “רובוטים”, הם אלה שמחקים את הרובוטים ולא להיפך.
הרובוטים ממשיכים ליפול והטכנאים חשים לעזרתם, מקימים אותם והם שבים לרקוד – מבלי שזה מפריע למתרחש. ההחלטה של לי להשאיר את ה"תקלות" הללו גלויות לקהל היא מוצלחת במיוחד והופכת אחרי כמה פעמים למוטיב חוזר שהקהל מצפה לו. עבור בלנקה לי חשיפת הקשיים הטכניים היא משל לחיים המודרניים. “אנחנו כל כך תלויים בטכנולוגיה,” היא אומרת. “אנחנו נכנסים לפאניקה אם הטלפון החכם שלנו מתקלקל או אם הווי פיי לא נגיש.” היא צוחקת.
לדבריה, כשהתחילה לחשוב על מופע עם רובוטים היא לא תיארה לעצמה את הקשיים הטכניים ולא הבינה עד כמה הרובוטים שבירים ורגישים. “הרקדנים שלי רגילים לעבוד שעות ארוכות בסטודיו כל יום. אבל הרובוטים? הם מתחממים או זקוקים לטעינה כל שעה. הרקדנים שלי ואני היינו צריכים לגייס הרבה סבלנות בזמן החזרות." היא צוחקת. “אנחנו לא שוכחים שמדובר במכונה אבל יחד עם זאת אנחנו מפתחים גם רגשות ליצורים הקטנים," היא מודה.
לדבריה, אם היצירה היתה עוסקת רק במה שאנחנו מצליחים לגרום לרובוטים לעשות זה היה משעמם מהר מאוד. “אני חייבת ליצור קשר בין הרקדן והרובוט," היא מסבירה ומוסיפה ש’רובוט’ בעצם חגיגה של התנועה האנושית. “התנועה האנושית היא כל כך מורכבת, המוח שלנו כל הזמן מתאים את עצמו כדי שלא ניפול. אני לא חושבת שרובוטים יוכלו ללמוד איך לעשות את זה.”
'רובוט' הוא מופע מרגש, מבדר ומעורר מחשבה. אל תפספסו!
משכן אמנויות הבמה האופרה תל אביב, 26-28.10