אלפי שקלים ושעות של עבודה על תחפושות קומיקס ופנטזיה

כיום, רוב הקוספליירים בארץ פשוט מתחפשים ומגיעים לכל מיני כנסים של מדע בדיוני ומאנגה מתוך התעניינות אישית בתחום", אומרת מיכל לוין, חובבת מושבעת של קוספליי (Cosplay), מנהג שבו אנשים מתחפשים לדמויות מסדרות אנימציה (בעיקר אנימה) מקומיקסים, ממאנגות, ממשחקי מחשב, מסדרות טלוויזיה ופנטזיה ומספרים פופולריים. "אני שואפת לקחת את זה לפן המקצועי, כלומר לבסס לעצמי שם כדי שההגעה שלי לאירועים תהיה פחות התנדבותית. אני שואפת לקבל על הנוכחות שלי תשלום והטבות שונות, בדיוק כמו כל מיני סלבס שמגיעים לאירועים מתוקשרים".

בזכות אהבתה זו, לוין (18) מבאר שבע תשתתף בתחרות קוספליי שתיערך במסגרת פסטיבל הגיימינג של ישראל, המתקיים בביתן 2 במרכז הירידים בתל אביב. התחרות תתקיים במחזורים, היום ומחר, ומחר בשעה 20:00 ייערך הגמר שבו יתחרו זוכי כל אחד מהמחזורים. המקום הראשון יזכה בפרס כספי בסך 3,000 שקלים. "יש בארץ כמה שמות שמצליחים כבר למשוך מזה משכורת, ואני רוצה להגיע לשם", מדגישה לוין.

תחפושות קוספליי אפשר לקנות בחנויות ייעודיות או להזמין דרך האינטרנט, אך מקובל מאוד להכין אותן לבד. "יש קוספליירים שמתחפשים באופן חד־פעמי, ויש כאלה שממשיכים", מסבירה לוין. "התודעה לכך בארץ היא לא גבוהה, אבל התחום נמצא במגמת עלייה. פה, בארץ, אנחנו בקושי מגרדים כסף מקוספליי, ואילו בחו"ל יש קוספלייריות מפורסמות שהפכו לעשירות, והשם שלהן מוכר לא רק בקהילת הקוספליירים".

איך הגעת לתחום?
"נחשפתי לזה באינטרנט בגיל 17 והחלטתי לנסות. התחפושת הראשונה שלי הייתה Wi מהמשחק "League of Legends". מאז יצרתי לעצמי שבע תחפושות, ובהן גם וונדר וומן ו־Reaper מ־Overwatch".

התחום בחיתוליו
דפנה שאולזון (24), רווקה מאלקנה, תופרת תלבושות בהזמנה אישית במקצועה, נחשפה לתחום לפני ארבע שנים, וגם היא תשתתף בתחרות. "לפני ארבע שנים התחלתי ללכת לכל מיני כנסים ונחשפתי לכל התחום הזה של קוספליי", היא מספרת.

"תמיד הייתה לי משיכה למדע בדיוני ופנטזיה בסרטים ובסדרות, ושמחתי שיש כנסים כאלה בארץ. הלכתי ונדלקתי. התלהבתי שאני יכולה להכין תלבושת, להתלבש כמו מישהו אחר, כמו דמות שאני אוהבת. התחפושת הראשונה שיצרתי לעצמי הייתה של אלזה מ'לשבור את הקרח'. זה היה בדיוק אחרי שהסרט יצא. מאוד התחברתי אליה, כי היא הייתה דמות מאוד חזקה ועצמאית. מאז הכנתי כבר כ־30 תחפושות, כמו למשל דמויות של גיבורי־על ודמויות מ'משחקי הכס' שאני מאוד אוהבת".

מה ההבדל בין התחפושות האלה לתחפושות של פורים?
שאולזון: "פורים יש רק פעם בשנה, ואילו בקוספליי את מופיעה עם התחפושות במהלך כל השנה בכנסים, בצילומים. זה שונה גם מבחינת האיכות. כשאני מכינה תלבושת, מבחינתי אין להתפשר על בדים זולים יותר, אין לעגל פינות, ואילו בפורים אנשים לאו דווקא יקנו את התחפושת היותר איכותית, אלא יחפשו מחירים יותר זולים".

לוין: "בפורים את אכן יכולה להתחפש לאשת העכביש או לכל דמות אחרת שאת אוהבת, אבל קוספליי זה לקחת את הדמות צעד אחד קדימה. את יכולה להתחבר לדמות בתהליך היצירה. אני קודם כל בוחרת את הדמות שאני הכי אוהבת, ובמהלך ההכנה של התחפושת תמיד יש חלק רגשי מסוים שמועצם. למשל, דמות Wi שהכנתי היא פופולרית מאוד. היא חזקה, נשית, והתפקיד שלה הוא בדרך כלל לעזור לקבוצה. בתהליך היצירה צבעתי את השיער שלי לוורוד, כמו הצבע שלה. כשלבשתי את התחפושת לכנס, הביטחון העצמי שלי עלה בצורה מטורפת, ואפשר לומר שלכל משך היום ממש שאלתי את האופי שלה. חוסר הביטחון היומיומי שלי נעלם, ופחד הבמה שתמיד היה לי גם הוא נעלם".

צריך לדעת לתפור כדי להכין את התחפושות האלה?
לוין: "אני למדתי תוך כדי. אחרי התחפושת השלישית כבר ידעתי לתפור. אין אופי מסוים לתחפושת. זו יכולה להיות שמלה פשוטה עם פאה, או דמות של שני מטרים עם קביים. כל אחד בוחר לעצמו את רמת הקושי ואת הדמות שהוא רוצה".

מהו האתגר ביצירה הזו?
לוין: "קודם כל, לנתח איך להכין את הדברים ואת הפרטים הקטנים. למשל, איך להכין כלי נשק מסוים, איך לתפור את הז'קט הספציפי. אבל רוב ההנאה מתרכזת ביום עצמו שבו אני לובשת את התחפושת ואנשים מתלהבים, ואני מקבלת המון תמיכה ואהבה. מהתהליך עצמו לפעמים אני פחות נהנית. זו עבודת כפיים לא פשוטה, ולפעמים מדובר גם בחומרים קשים כמו דבק מגע. אני גם עובדת עם כלים כמו גרזנים חשמליים, וגם מוציאה על זה המון כסף. כל קוספליי יכול להגיע עד 1,000 שקלים, אבל בכל המדובר בקוספליי, אני לא חוסכת ומשלמת".

שאולזון: "אני מאוד נהנית מהתהליך. אני מצלמת המון תמונות במהלך היצירה, כי בעיניי הדרך לשם לא פחות חשובה מהתוצאה. היום אפשר לקנות קוספליי או להזמין ממישהו מקצועי, כמו שאני בעצמי מכינה לאנשים אחרים, אבל אני אוהבת להכין את התחפושות לעצמי בעצמי. יש גם לקוחות מחו"ל שמזמינים ממני תחפושות. מינימום עלות לתחפושת היא 500 שקלים, וזה גם יכול להגיע לאלפי שקלים, אם מדובר בדמות מסובכת ובבדים יקרים. למשל, דמויות מ"משחקי הכס" הן יקרות, כי יש בהן המון עבודת יד ורקמה. יש לי עמוד בפייסבוק ובאינסטגרם בשם Cosplay Dafna, שבו אני מעלה תמונות מתהליך ההכנה של התחפושות".

איך הסביבה מגיבה לעיסוק שלכן?
לוין: "בהתחלה היה סופר־קשה להרגיל את המשפחה הקרובה והחברים לרעיון הזה. אף אחד לא קיבל את זה. באזור הדרום זה מאוד לא פופולרי. אבל לאט־לאט ראו שהולך לי, שמתחילים לזהות אותי פה ושם, ואז התגובות התרככו".

שאולזון: "אני באה מבית דתי. אמא שלי היא תופרת חובבת, וכשבתור ילדה רציתי ללמוד לתפור, היא מאוד התלהבה. ההורים תומכים ושמחים שאני עושה את מה שאני אוהבת. גם כשאני מתחרה, הם מאוד מעודדים, וכבר יצא לי לזכות בתחרויות קוספליי שהתקיימו בארץ".

האם אתן מרגישות תחרות בתחום?
לוין: "מאחר שהקהילה לא גדולה כל כך, אנחנו דווקא תומכים אחד בשני, אבל לפעמים כן אפשר למצוא תחרות, גם מבחינת ניהול הקהילה".

שאולזון: "הייתי אומרת שמדובר בתחום תחרותי, אבל כאמור תלוי את מי את שואלת. יש אנשים שלא נרשמים לתחרויות, אלא פשוט הולכים לכנסים ועושים את זה בשביל הכיף, ויש כאלה שכן חשוב להם לזכות. אני עושה זאת לא רק בשביל להתחרות או לזכות, אלא כי זה מסייע לי באופן אישי בתחומים של פחד במה וביטחון עצמי. תמיד הייתי בן אדם די מופנם, ודווקא להתלבש בתור דמות חזקה או דמות עם ביטחון עצמי, זה מאוד עזר לי להעלאת הביטחון".

אפשר להפוך זאת גם לעסק כלכלי?
שאולזון: "אפשר, אבל בארץ זה יותר קשה כי התחום פחות מפותח. עדיין לא הפכנו לסלבס, ואני מאמינה שייקח עוד כמה שנים עד שהקהילה שלנו תגדל. היא מאוד קטנה יחסית לקהילות בעולם. יש כנסים שרצים כבר יותר מ־20 שנים בארץ, אבל התחום עדיין בחיתוליו למרות שיש כאן אנשים ברמה מאוד גבוהה של תלבושות".

לא להפחיד אנשים
נסטיה סימנובסקי (26), מעצבת משחקי וידיאו מאשדוד, נמצאת בתחום כבר עשור. בתחרות שמתחילה היום, היא תשמש כאחת מארבע השופטות. "התחלתי להתעסק בזה עוד בגיל 16", היא מספרת. "זה התחיל יותר מאהבה לדמויות מסוימות ולא מאהבה ליצירה, ואחרי כמה שנים זה התפתח ללאהוב לתפור את התלבושות האלה. התחלתי לשפוט לפני שש שנים, ואני עושה זאת מדי פעם. אצלי, קוספליי נשאר בגדר תחביב".

עד כמה אנשים בארץ מודעים לקוספליי?
"עכשיו מתחילים להיות מודעים לתחום הזה הרבה יותר מאשר בעבר. כמעט בכל אירוע גיקי שעושים, מזמינים קוספליירים שיבואו בתחפושות. אני מנהלת קבוצת פייסבוק שנקראת Israeli Cosplay, ויש בה כ־2,000 איש בגילי 10 עד 30 פלוס. החבר'ה מתייעצים אחד עם השני, נותנים מידע על כנסים, מסייעים בתהליכי הכנה של תחפושות".

"כשאת מעוניינת בתחפושת כדי ללכת לכנס או סתם לצורך הנאה, יש כאלה שמכינים בעצמם ויש כאלה שמזמינים באינטרנט או ממישהו שמכין עבורם", אומרת סימנובסקי, "אבל כשמדובר בתחרות שמתבססת על בניית התחפושת, את חייבת להגיע עם תחפושת שיצרת בעצמך או שלהכנתה מקסימום נעזרת בחבר. תחפושות קנויות לא יעברו".

איך אפשר להבחין בכך שאכן מדובר בתחפושת שיצרת בעצמך?
"בדרך כלל המשתתפים שולחים תמונות התקדמות של שלבי היצירה. את רואה את תהליך ההכנה עצמו ויכולה להבין אם אכן הבן אדם יצר בעצמו את התחפושת".

עד כמה המשתתפים בתחרויות להוטים לזכות?
"זה מאוד חשוב להם. אלה אנשים שמשקיעים המון בתחפושות שלהם, וכשהם לא זוכים, ישנה אכזבה מאוד גדולה".

לתחרות המתקיימת במסגרת פסטיבל הגיימינג של ישראל, תגיע שאולזון בדמותה של טריס מריגולד מהמשחק The Witcher 3. "אני מאוד אוהבת איך שהיא נראית", היא מסבירה. "וגם השמלה שלה מאוד מיוחדת ועשייתה משלבת לא רק תפירה, אלא גם הכנת קישוטים מיוחדים של שרשרת, סיכת ראש וחגורה".

לוין תגיע לתחרות בדמותה של Aranea מ־ Final Fantasy. "אין לי מושג אם אזכה", היא מחייכת. "לפי מה שהבנתי, הולכת להיות שם רמה משוגעת. השקעתי חודשיים בהכנת התחפושת הזאת. היא בצבע שחור־אפור, העיצוב של הדמות הוא נורא דרקוני. יש לה כנפיים קטנות, תפרים בידיים וקרן גדולה על הראש".

את מסתובבת ככה גם ברחובות?
לוין: "רק בכנס אני מתחפשת, כדי לא להפחיד אנשים וגם כדי למנוע מעצמי תגובות לא נעימות".