המחזה "הרצל אמר" - המבוסס על כמה מקורות: אלטנוילנד, תולדות מדינת ישראל וחלומות על עתיד טוב יותר - זוכה לביצוע נפלא בזכות כתיבתו של רועי חן וניהולו האמנותי של יבגני אריה שמצליחים להביא תמונה מלאה של הרצל ללא גיחוך.
הפער בין חזונו של הרצל למציאות של היום מהווה בסיס לקומדיה, שבמרכזה דבריו של הרצל המעוררים שאלה בקרב הקהל בקרב הקהל: האם יש בנו כוח להגשים את חזונו, המבוסס על עקרונות של חברה חדשה, שוויונית וליברלית - כשהיום הכול הפוך. המחזה מספק הצצה לחזונו המקורי של הרצל ומאיר באור חדש את דמותו המנותקת, שהפכה למיתוס.
יוצרי ההצגה עמדו באתגר של הצגת דמותו של הרצל, ההופכת אותו לאנושי בעיני הקהל ומנערת את האבק שדבק במיתוס. הדמויות מציגות בפנינו את חזונו העתידני, כולל הוראות הפעלה מדויקות לחיים בארץ המובטחת, שבה, דבר ראשון, יש הפרדה מוחלטת בין דת למדינה, יהודים וערבים שאמורים לחיות בדו־קיום ומנהיגים מכל העולם שאמורים לבוא הנה כדי לחזות ב"עם סגולה": "חברה למופת" שחיה בשלום עם שכניה.
העולם שברא רועי חן בדמיונו, בשילוב התלבושות שיצרה יהודית אהרון, משמשים בסיס לקומדיה הזו, המספקת לשחקנים חומרים לבניית דמויות מעוררות מחשבה. גלעד קלטר, בתפקיד הרצל, עושה עבודה משובחת. לצדו מיטיבים לשחק אורי יניב, רות רסיוק, אסף פריינטא, הנרי דוד, אלי מנשה וזיו זוהר מאיר.
אין ספק, המפגש המחודש של הרצל עם חזונו מעורר מחשבה, ולקראת חגיגות ה־70 למדינת ישראל מאפשר לקהל שפע של חומר למחשבה - לא רק בידור קל. בשעה ו־40 דקות, הצופים מתוודעים למדינה החדשה־ישנה, הכוללת צחוק ודרמה. המוזיקה הנפלאה של רוני רשף והתאורה המרשימה של נדב ברנע תורמות רבות לבניית הפאזל התיאטרוני.
לסיכומו של עניין, מדובר בקאסט מרשים למדי של תיאטרון גשר, שנראה במיטבו ומנפק הפקה יצירתית ומרתקת המאפשרת לצופים לחלום על עתיד טוב יותר, ולתהות האם בכל זאת אפשר להגשים את חזונו המקורי של בנימין זאב הרצל.