שרון אלימלך: "התגלתה אצלי מחלה נדירה, אך אני מודה עליה"

שרון אלימלך מכשפה?
"אני קצת מכשפה".



אלימלך אותרגה ואותגרה לראשונה בתפקיד בדיוק לפני עשור, בהפקה של הקאמרי עם תושבי קריית גת, בבימויו של משה קפטן, שם כיכב איציק כהן כסאלח. היא חזרה לתפקיד ב־2014, בהפקה לנוער בתיאטרון "השעה", בכיכובו של יעקב כהן ובבימויו של גדי צדקה. "הפעם התקרבתי לדמות של אתרוגה והבאתי את הניסיון שלי כאמא", היא אומרת.

"כל סאלח והייחוד שלו, אם כי כולם מצחיקים", מציינת אלימלך. "איציק כהן זה המגרש הביתי שלי, אחרי ששיחקנו כזוג גם ב'קזבלן' ובהפקות אחרות. עם יעקב כהן צריך להחזיק ת'בטן כשמשחקים מולו. הוא כל כך מצחיק, ועל הבמה הוא עושה מה שבא לו. בהפקה שלו שותפה פעמיים בתי שירה, ילדת אור מדהימה שנולדה לי במהלך גרסת 2008. נתתי לה להרגיש מה זה במה, ובהפקה הנוכחית זה יקרה שוב".

כעת, בהפקת מאור מימון, היא משחקת מול נתן דטנר. "דטנר הוא שחקן מדהים שנדלק מול קהל", היא מספרת. "אם בחזרות עדיין לא ראיתי אצלו את סאלח שאני רגילה אליו, בהצגות הוא התגלה לי. 'דטנר יותר טוב מכל הסאלחים שהיו לך', אמרה עליו - האשכנזי - אמי, מרוקאית אסלית, אחרי שראתה את ההצגה".

מחלה נדירה

אלימלך חזרה לאחרונה לבמות אחרי היעדרות מאולצת של שנתיים. "תוך כדי משחק ב'קזבלן', התגלתה אצלי מחלה אוטואימונית נדירה שתפסו בזמן", היא מעידה. "עם כל מה שעברתי, הייתי בטוחה שאצא מזה ואנצח את המחלה, שבסיכומו של דבר אני מודה לה".

על מה?
"על שהיא כאילו העירה אותי, אחרי שמאז הופעות הנעורים ובלהקה הצבאית, הופעתי בלי הפסקה, וסידרה לי מעין פסק זמן שהיה נחוץ לי. יותר משסבלתי, נבהלתי כשהודיעו לי שהמחלה הזאת עלולה לגרום לעיוורון ולחירשות".

מתברר שלא הכל היה נורא. "היה לי כיף לשבת בבית, ממש תענוג", משחזרת אלימלך. "ראיתי סרטים, מה שלא עשיתי הרבה זמן. מילאתי חוסרים של שנים".

מתברר שלא רק אתרוגה מאתרגת את חייה; אלימלך מחדשת את הקריירה במלוא התנופה, כולל בתפקיד החצרונית במחזמר הנצחי לילדים "עוץ לי גוץ לי", וגם הנחיות פה ושם, והופעות מדי פעם לצדו של אילי גורליצקי הוותיק, בצמד שבו היא מחליפה את יונה עטרי בשירים שלדבריה גדלה עליהם בבית. "אילי הוא ילד נצחי, ממש פצצת אנרגיה", היא מתפעלת מהאיש והתופעה. "כשאנחנו מופיעים יחד, לרגע אני לא מרגישה בפער של יותר מ־30 שנה שיש בינינו. וזאת לא רק יכולת השירה והתנועה, אלא גם הבן אדם, שהוא מקסים".

ואם התחדשות, אלימלך, מנהריה במקור, חגגה לאחרונה יום הולדת 47 עם אלבום בכורה שהתמהמה. היא מאמינה בצירופי מקרים. "יום אחד הזעיק אותי אילן אחי להחליף את זמרת ההרכב שלו, שנחבלה בהופעה ב'גנקי'", היא מספרת. "בעצם, מה לי, שחקנית הקאמרי ולהופעה שם? הגעתי להופעה במועדון ישר מהצגה, וכל הדרך שאלתי את עצמי: 'למה את הולכת להופיע במקום שבו רוקדים על שולחנות? את נורמלית?'. אבל משהו קרא לי לשם, להופעה שבה גילה אותי המשקיע באלבום שלי, אחרי שגנזתי אותו לא פחות משלוש פעמים".

באלבום, "רוחות השינויים" שמו, כשם אחד השירים שכתבה, מפתיעה אלימלך כיוצרת רוב השירים, שאותם כתבה והלחינה, כשלידה משה דעבול ואלון אוחנה כמפיקים המוזיקליים. את הפתיח בשיר "מחכים למבול" שרה במרוקאית אמה, מימי.

מחברת המילים של השיר הזה, ללחנו של שרלי סבח, היא השחקנית מרב גרובר, אתה שיחקה בקאמרי. זה מעלה את השאלה מה קורה בין אלימלך, בוגרת בית צבי, לתיאטרון הבית שלה, שמאז היותה מריומה ב"קזבלן" לא ממש ניצל את כישוריה. "חזרתי מהמחלה ולא קראו לי", היא נשמעת מאוכזבת. "המחמאות שאני מקבלת לא מתבטאות בתפקידים. זה שאומרים לי שאוהבים אותי, לא מספיק לי. אני רוצה לשחק".



ואם יפנו אלייך מתיאטראות אחרים?
"הכל פתוח, אבל אני אוהבת את הקאמרי כמו שאוהבים בית, מה שלא מפריע לי ליהנות כעת בתיאטרון המסחרי". 

"סאלח שבתי", 18 ביוני, יום שני, 20:30; 22 ביוני, יום שישי, 21:30, תיאטרון הצפון