איך אתה מסתדר עם מציאות, שבה אתה נחשב עם תפקידים כמו קריאון ב"אנטיגונה", שיילוק ב"הסוחר מ-ונציה", אבשלום קומאלו ב"זעקי ארץ אהובה" והרצל ב"מלך היהודים", כשחקן מאוד מוערך ומצד שני כאנטי כוכב, שמך לא מוכר לקהל הרחב.
"זה באשמתי, לא באשמת הקהל. שכן, לא מזיז לי הכוכבות. היא לא משהו שמדבר אלי. האמביציה שלי מושקעת בעשיית תפקידים ולא במסביב. לא אכפת לי אם מכירים אותי או לא. כל הקריירה שלי לא בזבזתי על זה אנרגיה וגם לא אבזבז.
"גם אם אהיה שמח להיות יותר בקולנוע ובטלוויזיה, בסיכומו של דבר, אני יותר שחקן של במה, שנורא טוטאלי בעבודתו בתיאטרון, מאשר שחקן של מסך. אם יש התנגשות בין צילומי סרט לבין חזרות בתיאטרון, מבחינתי זאת בכלל לא שאלה".