"חשבתי שסאטיה החליפה את המשחק": מיכל שטמלר כבר לא מנסה לבחור בין הקליניקה לבמה | עדי קורן

השחקנית מתיאטרון באר שבע מספרת על התקופה שבה נשאבה לעולם הסאטיה, על העבודה עם אסתי זקהיים ב"מקומות שמורים", החיים לצד בעל שחקן, והרגע שבו הבינה שהרעב לבמה עדיין בוער בה

עדי קורן צילום: ללא
עקבו אחרינו
מיכל שטמלר
מיכל שטמלר | צילום: אילן בשור
5
גלריה
מיכל שטמלר
מיכל שטמלר | צילום: אילן בשור

ה-setting הוא כמו טיפול פסיכולוגי, זו שיחה אחד על אחד. העבודה שעושים היא כמו בטיפול פסיכולוגי - את מעמיקה אחורה ומבינה את הכפתורים שלך ומה מטרגר אותך. הרעיון הוא שהטיפול לא נשאר רק בהבנה, בקוגניטיבי, אלא הוא גם מאוד מבוסס גוף. הולכים הרבה לתחושות גוף, יש בזה קצת איכות מדיטטיבית. את הולכת לתחושת גוף, וממש עובדת דרך טיפול של מערכת העצבים - משחררת כל מיני נקודות שאוחזות בך כדי שתוכלי להשתחרר מהן ולהיות יותר את, בלי המגבלות שלך וכל מה שמעכב ועוצר אותך".

מיכל שטמלר
מיכל שטמלר | צילום: אילן בשור

אני ממש זוכרת את עצמי קמה בבוקר ואומרת: 'וואו, משהו בחוויה שלי השתנה, משהו ממש זז שם'. מהמקום הזה רציתי ללמוד את זה - לא אפילו מהמקום של לעסוק בזה עדיין".

ואז הגיעה הקורונה, ולא היה תיאטרון ולא היה כלום, אז נתתי את כל הפול גז בזה וממש הקמתי את העסק. היה שלב שחשבתי שכל התשוקה שלי נמצאת בסאטיה, אבל אז הבנתי שהמשחק ממש חסר לי."

מיכל שטמלר בהצגה ''מקומות שמורים''
מיכל שטמלר בהצגה ''מקומות שמורים'' | צילום: מעיין קאופמן

נכון שגם כבעלת עסק, כשיש לי קליניקה, לפעמים יש יותר מתאמנים ולפעמים פחות, אבל התחושה היא אחרת - שיש לי יותר שליטה, שאני יודעת איך להביא לקוחות, יודעת איך לשמר אותם. בתור בעלת עסק, אני מרגישה שיש לי יותר יכולת להשפיע על זה".

מיכל שטמלר בהצגה ''מקומות שמורים''
מיכל שטמלר בהצגה ''מקומות שמורים'' | צילום: מעיין קאופמן

אני משחקת את הבת שלה - מירי. אסתי זקהיים פשוט מהממת, ואני כל כך שמחה שהכרתי אותה. היה לנו חיבור ממש טוב, לא שיחקתי איתה לפני. בכלל, היה לי כזה כיף בחזרות האלה. גם עם הבמאית, תמר קינן, שזו פעם ראשונה שאני עובדת איתה. אני לא חושבת שהיה לי פעם תהליך שבו הרגשתי שכל בוקר אני קמה ובא לי ללכת לעבודה, בא לי ללכת לחזרות.

וגם מאוד נהניתי לשחק את מירי. היא לא מאוד שונה ממני, אבל היא שונה ממני במעטפת - היא דתייה, מבית מסורתי, לא הבחורה הכי מתוחכמת. אולי אנחנו דומות בנאיביות. היא נמצאת במערכת יחסים לא טובה עם בעלה, עובדת עם אמא שלה בחנות צילום, ובמהלך ההצגה היא עוברת שינוי - ממישהי שנותנת לבעלה, וגם קצת לאמא שלה, לרדת עליה, לאישה שעומדת יותר ויותר על שלה, משתחררת ולוקחת את המקום שלה. ובגלל שזו קומדיה, אפשר לגעת בנושאים שהם דווקא די כואבים, אבל גם לצחוק עליהם - וזה נורא כיף".

יש תקופות שאני בצילומים ואני נוכחת - לא נוכחת, זו תקופה מאוד אינטנסיבית, ויש בינינו המון פירגון של 'סעי, לכי, הכול טוב, אני פה'. וכשהוא בצילומים אז אני שם בשבילו. יש בינינו הרבה הבנה. אנחנו מאוד עוזרים אחד לשנייה, מתייעצים, ומבינים באמת את החיים אחד של השנייה".

תגיות:
תיאטרון באר שבע
/
הצגה
/
במה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף