הגל החדש: איך הפכה תוכנית רדיו אמריקאית שחוקרת פשעים אמיתיים ללהיט?

הסיפור עו רר עניין רב במדינת מרילנד, במיוחד לנוכח העובדה שבני הזוג הצעירים הגיעו מרקעים אתניים שונים מאוד והוריהם התנגדו נחרצות ליחסים

ביניהם, אבל כמו כל פרשה כזו – נשכח עם הזמן ונבלע בארכיוני הפלילים. עד שבשבוע שעבר, 15 שנים אחר כך, המקרה נפתח שוב, כשראיות חדשות נמצאו ועורכי דינו של סעיד החלו לעבוד על הגשת ערעור. אבל זה לא מפתיע אף אחד – את כל ההתרחשויות החדשות האלה אפשר לזקוף לזכותה של תוכנית הפודקאסטים Serial בהגשתה של העיתונאית האמריקאית שרה קוניג.
 

לאורך 12 הפרקים של העונה הראשונה של Serial , שעלתה לרשת באוקטובר 2014 , קוניג מתארת בדרמטיות מרתקת את השתלשלות האירועים, כפי שחקרה אותם בעצמה במשך שנה. היא משוחחת עם מומחים, חוקרים, שוטרים, עורכי דין וגם חלק מהעדים והמעורבים – כולל אפילו סעיד עצמו, ששוחח איתה בשיחת טלפון מהכלא. מפרק לפרק היא חושפת עוד ועוד פרטים מפתיעים. סדרת הפודקאסטים, שקוניג העלתה לאייטונס, טיפסה מיידית לצמרת מצעד הפודקאסטים של אייטונס ודורגה במקום הראשון.
 

אפל הכריזו שהתוכנית שברה את שיאי הורדות הפודקאסטים של כל הזמנים, כשהגיעה למספר המרהיב חמישה מיליון (ומאז היא ממשיכה לצבור הורדות

נוספות). אבל זה לא הסתכם בזה: מהר מאוד הפכה Serial לדבר הכי חם ברשת בכל העולם, כשממוצע של  1.26 מיליון אנשים מאזינים לכל פרק מדי שבוע. היא גרפה ביקורות נלהבות מגופי התקשורת הגדולים. עיתון “הגרדיאן”, למשל, כינה אותה “הז’אנר החדש של סיפור באודיו”.

יוצרי טלוויזיה כמו דני צוקר (“משפחה מודרנית”) צייצו בטוויטר: “תוכנית הטלוויזיה האהובה עלי נמצאת ברדיו”. Serial קיבלה את החותמת הסופית להפיכתה לתופעה כשזכתה לפרודיות במגזין “הניו יורקר” (הם פרסמו סדרת קריקטורות בהשראת התוכנית) ו”סטרדיי נייט לייב” אף הקדישו לה מערכון שלם.
 

“הגרדיאן” צודק: ז’אנר חדש באמנות הסיפור נולד, או יותר נכון – הומצא מחדש, בחסות הטכנולוגיה. בעבר תוכניות רדיו נהגו לשלב סיפורים עלילתיים, לא פעם באמצעות שימוש בשחקנים ושלל אפקטים קוליים. עם המצאת הקסטות והטייפ, נהגו לא פעם לספק לצרכנים ספרים על גבי קלטות, כך שניתן

היה להאזין להם במקום לקרוא אותם.

תעלומה בת 15 שנה. הנרצחת האי מין לי


כל אחד יכול

פודקאסט, אם טרם נחשפתם למושג, הוא פלטפורמה שנוצרה ב־י 2005 להפצת תוכני רדיו (שמה לקוח מה־ iPod המיתולוגי של אפל, ששימש בתחילת

הדרך להאזנה למוזיקה וקובצי קול) באמצעות האינטרנט. משתמשים יכולים להאזין לפודקאסטים ברשת בכל רגע נתון, ולרוב בחינם, ממש כפי שהם מאזינים לרדיו, וכל אחד עם מיקרופון וגישה לאינטרנט יכול לייצר לעצמו פודקאסט.
 

לא מעט סלבריטאים אמריקאים משתמשים בפודקאסטים, כמו למשל מגיש הרדיו המפורסם אדם קורולה ואפילו קלואי קרדשיאן וסקוט דיסיק, שיזמו לעצמם

סדרת פודקאסטים משלהם.

גם בישראל פודקאסטים נחשבים פופולריים, במיוחד תוכניתו של רן לוי “עושים היסטוריה”, שעוסקת במדע, טכנולוגיה והיסטוריה. בארה”ב פודקאסטים מצליחים מסוגלים להגיע למאות אלפי ואף למיליוני מאזינים, אבל בזמן שרוב הפודקאסטים משמשים בעיקר כפלטפורמה למונולוגים או דיאלוגים של מגישיהם, המקרה של Serial הוא מעט שונה: קוניג הצליחה לשלב את החיבה המיתולוגית להאזנה לסיפורים באודיו, כפי שנהגו לעשות בימי טרום

המצאת הטלוויזיה, ולהקנות לה מקום חדש בעולם הדיגיטלי. מפתיע במיוחד, אם מתחשבים בכך שהעולם כולו נשען כיום על המדיום הוויז’ואלי ועושה שימוש נרחב בתמונות ווידיאו.
 

Serial היא למעשה תוכנית ספין־אוף שמבוססת על תוכנית הרדיו המצליחה  This American Life , שמשודרת ברדיו הציבורי בארה”ב מאז 1995

ומגוללת מדי שבוע סיפורים פליליים שונים. התוכנית אפילו עזרה לגייס כספים כדי להפיק את העונה הראשונה של Serial , אבל בעונה השנייה ולאור ההצלחה כבר גויס ספונסר נדיב.

קוניג, יוצרת ומגישת התוכנית, היא עיתונאית מנוסה עם רזומה שכולל את “הניו יורק טיימס” וחדשות רשת ABC. היא הצטרפה לצוות המפיקים והעורכים

של This American Life ב־ 2004 ועשור אחר כך השיקה את הסדרה שלה. נכון להיום היא כבר שקועה עמוק בעונה השנייה, אבל עדיין לא מצליחה לעכל את התופעה ש־ Serial צמחה להיות, וגם לא ממש מצליחה ליהנות ממנה.
 

“זה היה מלחיץ”, סיפרה בראיון לרדיו NPR . “אני נוטה להתמקד בשלילי, כמו שהקולגות שלי יכולים להעיד, אז בהתחלה ממש נלחצתי מכל מיני ביקורות

שאמרו שאנחנו הופכים מקרים פליליים אמיתיים לבידור. הייתי מגגלת אותנו כמה פעמים ביום, לבדוק מה חדש ומה אנשים אומרים, ואז זה התחיל לעשות לי מאוד רע. ואז פשוט הפסקתי. זה ממש מטופש. בתור מישהי שעושה את העבודה הזו, היית מצפה שיהיה לי עור עבה יותר, אבל אני לוקחת ביקורת באופן שלילי וקשה”.
 

אבל לא כולם יודעים איך לקבל את התופעה החדשה. סעיד, כוכב העלילה שעדיין מרצה מאסר עולם, אמר על התוכנית שהוא לא ידע אם קוניג היא המושיעה שלו או המוציאה להורג. “אני חושבת שלכולנו עבר בראש שאולי התוצאה הסופית לא תהיה טובה”, אומרת קוניג, שללא ספק משוכנעת בחפותו. “אבל מה אם לא נטעה, והתוצאה תהיה נהדרת? אז הספקות נעלמו די מהר. מההתחלה אמרתי לעדנן ולמשפחה שלו שזה יכול ללכת לכל כיוון

אפשרי והבהרתי מיד – אני לא פה כדי לשחרר את עדנן ולזכות אותו. אני פה כדי לספר את הסיפור”.
 

בכל זאת, אי אפשר להתעלם מהסיפור האמיתי כאן: היכולת לייצר תוכן מצליח ופופולרי באמצעות אודיו בלבד. “אני חושב שזה בסך הכל עניין של נרטיב טוב ומספר טוב”, אמר אחד המפיקים של התוכנית בראיון למגזין SLATEE בחודש שעבר. “שרה היא מספרת מצוינת והיא עושה את זה באופן מרתק ומותח. לפעמים אנשים רוצים קצת הפוגה ממצעדי מוזיקה ותוכניות אקטואליה ברדיו ומעדיפים להתמסר לסיפור טוב וזה בדיוק מה ש־ Serial מציעה להם”.
 

בסוף נובמבר, עוד בטעם שודרו 12 הפרקים של העונה הראשונה, הוכרז באתר הבית של התוכנית כי תהיה ל־ Serial עונה שנייה, שתעלה בהמשך השנה. הסיפור שבו היא תעסוק נותר בגדר תעלומה.
 

להאזנה לפודקאסטים: