זמן קצר אחרי שספרו ״גומורה״ ראה אור ב־2006, מצאה אמו של רוברטו סוויאנו בתיבת הדואר שלה תמונה של בנה, עם אקדח מכוון לרקתו והכיתוב: "מחוק". סוויאנו קלט ישר את הרמז העבה שקיבל מהמאפיה האיטלקית, ירד למחתרת, ומאז הוא נע ונד ברחבי העולם בשני רכבים משוריינים, מוקף שבעה שומרי ראש מטורזנים.
״אני חי בבידוד כמעט מוחלט, ורק לעתים נדירות מבלה יותר מכמה לילות באותו מקום. עברו למעלה משמונה שנים מאז שנסעתי לבדי ברכבת, או על וספה, מאז ששוטטתי לבדי, או סתם יצאתי לשתות בירה. כל הלו״ז שלי מוכתב מראש לפי דקה, אין מקום לאלתורים או למשהו ספונטני, כי אני יודע שאני עדיין על הכוונת שלהם״, התוודה סוויאנו (34) בראיון ל״דיילי טלגרף״ הבריטי.
מהר מאוד הפך הספר על ה״קאמורה״ - סינדיקט הפשע מנאפולי - לרב־מכר היסטרי שמכר למעלה מ־10 מיליון עותקים, זכה ל־33 תרגומים ואינספור ביקורות מהללות. שנתיים אחרי יצא לאקרנים הסרט ״גומורה״, בבימוי מתיאו גארונה, שזכה בפרס האוסקר האירופאי ובפרס הגדול של חבר השופטים של פסטיבל קאן, הנחשב לשני בחשיבותו אחרי דקל הזהב.
לפני שנה עלתה הגרסה הטלוויזיונית הנושאת את אותו השם, שהפכה בין לילה לסדרה המצליחה ביותר באיטליה, חודשה לעונה שנייה, נמכרה ל־70 מדינות, ובימים אלה שוקדים באולפני ויינשטיין של האחים הרווי ובוב הידועים על העיבוד ההוליוודי שלה.
מה יש ב״גומורה״ שבכתיבתה מעורב סוויאנו וגורם למבקרי הטלוויזיה לצאת מעורם? ״אני לא רוצה להצטייר כשחצן, אבל אנשים אומרים שמעולם לא ראו דבר כזה. הסדרה מתנהלת בניגוד לכל הדימויים הקלאסיים המאפיינים דרמה על המאפיה, ואין לה שום דבר במשותף עם הגישה הקלאסית שדרכה היה נהוג להראות את המאפיה. היא מראה את עולם הפשע המאורגן באור מודרני, אכזרי וריאליסטי״.
בניגוד למשל ל״סופרנוס״, יצירות טלוויזיוניות וקולנועיות אחרות כמו ״הסנדק״, שטיפלו במאפיה בכפפות סטריליות יחסית, ״גומורה״ ״גומרת״ את הצופים, וסוחבת אותם עמוק עמוק אל ביבי השופכין והרחובות האפלים והמדממים שבהם שולטת ה״קאמורה״ ביד ברזל.
העלילה מסופרת מבעד לעיניו של סירו (מרקו ד׳אמור), יד ימינו ועושה דברו של דון פייטרו סבסטנו (פורטונוטו סרלינו), הסנדק הכל יכול המשליט אימה ופחד על רחובות נאפולי באמצעות אלימות ברוטלית, תוך שהוא מחסל, בלי מצמוצים, בלי נקיפות מצפון ובלי נעליים את כל מתנגדיו.
במידה רבה ניתן להמשיל את ״גומורה״ לפס ייצור משומן של מכורים לסמים, גופות ונתוני פשע, כאשר באופן טבעי חייהם של הפושעים בדרג הניהולי של המפעל הרבה יותר זוהרים מעברייני הצווארון הכחול.
״אם אתה צופה בסדרה עד הסוף, אתה שואל את עצמך: 'חשבתי שהחיים של החבר׳ה האלה אמורים להיות מדהימים?' אז זהו, שממש לא. החיים שלהם הם מדמנה אחת גדולה. הם כמו עכברושים הלכודים במלכודת. חיי הזוהר מהם והלאה. הם עסוקים כל הזמן בהישרדות יומיומית, ואין להם שום אפשרות ליהנות באמת מפרי עמלם״.
"גומורה". כל הפרקים בהוט, xtra vod