בשנת 2004 השחקנית מרישקה הרגיטאי כבר הייתה פנים מוכרות מאוד בקרב צופי הטלוויזיה האמריקאית. סדרת הדרמה בכיכובה, ״חוק וסדר: מדור מיוחד״, בדיוק ציינה חמש שנים מוצלחות באוויר, והציבור למד לזהות אותה כבלשית אוליביה בנסון, האישה שבועטת בישבן של סוטי ניו יורק, אוסרת אנסים ופותרת תעלומות רצח בעלות רקע מיני מטריד, עם השותף הנצחי שלה, אליוט סטייבלר (שבדיעבד הסתבר כלא כל כך נצחי ועזב את הסדרה בסוף העונה ה־12). הסדרה, שנולדה כסדרה־בת לספינת האם המיתולוגית, ״חוק וסדר״, הגיעה לשיאי רייטינג עם 13 מיליון צופים בשבוע, והצליחה להביא לכך שנושאים כמו פשעים מיניים, פדופיליה ואלימות במשפחה - נושאים שהתקשורת האמריקאית העדיפה לתחום למהדורות החדשות בלבד - הפכו לחלק שבועי בפריים טיים. עד היום יש שזוקפים את התעוררות השיח בנושא לזכות התוכנית.
ל״מדור מיוחד״ הייתה השפעה אקוטית גם על חייה של הרגיטאי, ולא רק משום שהסדרה הפכה אותה לאחת השחקניות המרוויחות ביותר בטלוויזיה. צופות וצופים רבים החלו לכתוב להריגיטאי ולשתף אותה בפגיעות הקשות שחוו בחייהם. ״בדרך כלל הייתי מקבלת מכתבים בסגנון 'היי, אפשר לקבל תמונה עם חתימה?', אבל פתאום זה השתנה וקיבלתי מכתבים בסגנון 'אני בת 15, ואבא שלי אונס אותי מאז הייתי בת 11, אף פעם לא סיפרתי זאת לאיש'״, סיפרה הרגיטאי בראיונות עבר. ״אני זוכרת שהנשימה שלי נעתקה כשקראתי את המכתב הראשון, ומאז קיבלתי אלפים כאלה. העובדה שהנשים והגברים האלה חשפו משהו כל כך אישי, לרוב בפעם הראשונה, בפני מישהי שהם מכירים רק כדמות בטלוויזיה, הבהירה לי כמה הם נואשים להישמע ולקבל תמיכה ואפשרות להחלמה״.
במקביל, במסגרת התחקיר לתפקיד, נחשפה הרגיטאי לנתונים המחרידים בנושאי האלימות המינית והאלימות במשפחה באמריקה. למשל: אחת מכל שלוש נשים תדווח במהלך חייה על פגיעה מינית; כל שתי דקות מתרחשת בארצות הברית תקיפה מינית; יותר מחמישה ילדים מתים מדי יום באמריקה כתוצאה מהתעללות והזנחה; וכ-15 מיליון ילדים חווים אלימות במשפחה מדי שנה.
״להיות סביב הנושאים האלה מדי יום, זה חלחל לתוך התודעה שלי״, אמרה הרגיטאי בשבוע שעבר למגזין ״פיפל״. ״כשערכתי את המחקר הראשוני שלי, לא האמנתי לסטטיסטיקות האלה. הייתי גאה להיות חלק מסדרה שנכנסה לטריטוריה חדשה והעלתה את הנושאים האלה לתודעה, אבל גם ידעתי שאני רוצה לעשות יותר כדי לעזור לניצולים לזכות מחדש בחיים״.
ותודה לחברות
כך החליטה הרגיטאי ב-2004 להקים את ארגון The Joyful Heart (את השם בחרה הרגיטאי בהשראת הציטוט המפורסם של אמא תרזה: ״לב מאושר הוא תוצאה נורמלית של לב הבוער מאהבה״). הארגון חוגג בימים אלה עשור להקמתו (הרגיטאי מציינת 16 שנה בסדרה, שאגב, נחתמה גם לעונה 17 והפכה לסדרת הדרמה הארוכה ביותר בפריים טיים). מטרת הארגון היא לחנך בנושאי אלימות מינית ואלימות במשפחה ולעזור לקורבנות להחלים. עד היום, סייע הארגון ל-14 אלף קורבנות תקיפה מינית ואלימות במשפחה וכן גייס יותר מ-15 מיליון דולר לטובת המטרה. הארגון מציע לקורבנות תוכניות החלמה שונות והוליסטיות, המשלבות גוף ונפש, וגם תמיכה וסיוע בשיקום וחזרה לחיים. גם בעלה של הרגיטאי, השחקן פיטר הרמן (השניים הכירו על הסט של ״מדור מיוחד״) לוקח חלק פעיל בארגון ומשמש כמנהל קשרי העיתונות.
קשה למצוא בהוליווד שחקניות שמצליחות להפיח חיים בתפקיד הבדיוני שלהן, אבל הרגיטאי ללא ספק עושה שימוש יומיומי בבמה שניתנה לה כדי לחולל שינוי. בעוד The Joyful Heart מסייע לקורבנות, לקחה הרגיטאי תפקיד בכיר גם ביוזמת no more, שמטרתה היא לעורר מודעות לאלימות במשפחה (בהפסקת הפרסומות של הסופרבול האחרון, אפשר היה לראות פרסומת של היוזמה). השבוע החל ברחבי ארצות הברית שבוע NO MoRE. במסגרת הקמפיין ביימה הרגיטאי 75 קליפים קצרים בהשתתפות שחקנים, ספורטאים ואושיות אחרות שקוראים להפסקת האלימות במשפטים כמו ״לא עוד, הוא לא יעשה את זה שוב״. בסרטונים משתתפים כמה מהחברות הטובות של הרגיטאי, כמו דברה מסינג, הילארי סוונק, איימי פולהר, קורטני קוקס, קייטי קורניק, כוכבת ״גירלז״ ג׳מינה קירק וגם הקולגות ל״מדור מיוחד״ - כריסטופר מלוני, אייס טי, קלי גידיש, דני פינו, ריצ'רד בלייזר ורבים אחרים. וגם הרגיטאי עצמה, כמובן.
לא פעם נשמעה גם ביקורת כלפי הרגיטאי, על נטייתה להעניק לעבודתה הטלוויזיונית משמעות גדולה מדי. ״זה שאת משחקת בלשית בטלוויזיה לא אומר שאת באמת יודעת מה המשמעות של תקיפה מינית״, נכתב באחד הטוקבקים לראיון שנערך עם הרגיטאי בראיון בשבוע שעבר. אבל הרגיטאי לא מתיימרת לקפוץ מעל הפופיק. ״החוויה של תקיפה מינית ואלימות במשפחה יכולה להיות מאוד מבודדת״, היא אומרת. ״אז לפעמים צריך פשוט להקשיב, בלי שיפוט. אני תמיד מזכירה לעצמי שאני לא חייבת להיות מומחית, אני רק צריכה לגלות אכפתיות״.