כשאיב ענן החליט שהוא רוצה לנסות את מזלו ב״מאסטר שף״, הוא עבר סדנת הכנה אינטנסיבית מאוד, בהובלת בני משפחתו - אשתו ושלושת ילדיו. ״הקלטנו את התוכנית ששודרה", הוא מספר.

"יום למחרת, בשעות אחר הצהריים, אחרי שכולם חזרו הביתה, היינו יושבים לצפות. כשהתוכנית הסתיימה, המשפחה הייתה אומרת לי: יש לך שעה ורבע להשלים את המשימה, והייתי יוצא לעשות את המשימות שהופיעו בתוכנית. כמעט כל הזמן הם החליטו להוציא אותי להדחה. טוב, היו צריכים מישהו שיבשל להם למחרת. אבל ראיתי שאני עומד בזמנים, יש לי רעיונות, ואני לא בלחץ, אז חשבתי שכדאי לנסות את מזלי״.
ענן (57) הוא אמן ומרצה לאדריכלות מפרדס חנה. נולד בפריז ועלה לארץ בגיל 20 מטעמי ציונות. אלא שאז הגיעה מלחמת לבנון הראשונה, והוא, שלא התגייס לצבא, קיבל צו 8 ונשלח למוצב הבופור. בלי ידע, בלי ניסיון, בלי שלבש פעם אחת בחייו מדים, ובלי לדעת אפילו איך אוחזים ברובה. כשחברו הטוב נהרג למול עיניו, ענן לקה בהלם קרב, ובמשך חצי שנה לא הצליח לתפקד. עד היום, כך סיפר באודישן בתוכנית, ילדיו יודעים שהם לא יכולים להפתיע אותו.
החשש שמא לא יצליח להתמודד עם הלחץ בתוכנית היה אחד החסמים שמנעו ממנו לנסות את מזלו. בכל זאת, במשך ארבע עונות צפה באדיקות בכל הפרקים. אבל הדחיפה של בני המשפחה המורחבת עשתה את שלה. בינתיים הוא מתמודד יפה, והצליח להשיג מקום בנבחרת. ״אני חושב שהייתי יותר במתח בזמן הצפייה בתוכנית מאשר באולפן״, הוא אומר. ״אומנם חשבתי שזה לא בשבילי, אבל להפתעתי זרמתי וזה עבר מצוין״.

חששת מהרגע שבו כמו בכל תוכנית ריאליטי תצטרך לדבר על העבר שלך?
״כל תוכניות הריאליטי משתתפות בשמחה של אדם, או בעצב שלו. ראיתי ב׳מאסטר שף׳ תוכנית שמכבדים בה את האנשים, שהשופטים מכבדים זה את זה, וגם המתמודדים מכבדים זה את זה. בסך הכל מדובר בתוכנית חיובית. העניין עם הלם הקרב הוא לא מאתמול, אני מדבר על זה בצורה חופשית אחרי שהגעתי למסקנה שזה לא פגם ולא מחלה. לכל אחד יש משהו, זה מה שיש לי, ואני לא צריך להתבייש בזה, כמו שאדם על כיסא גלגלים לא צריך להתבייש בנכות שלו. כמו שהבן שלי אמר פעם: ׳הגוף שלך בריא, אבל הנפש שלך על כיסא גלגלים׳״.
אחרי ששודר האודישן, זכה ענן לשיחת טלפון מפתיעה: ״אשתי ענתה לטלפון. כשהיא שאלה מי זה, הוא אמר לה: מדבר המפקד שלו מהבופור. 35 שנה לא שמעתי ממנו. לקח לי שבועיים וחצי לחזור אליו. התנצלתי בפניו, ואמרתי שהייתי צריך לבשל את זה על אש קטנה, ולחשוב אם אני רוצה להוציא את זה. אבל אנחנו עוד ניפגש. הוא אמר שכשזה יקרה, הוא יביא איתו את מפקד הגדוד. בסדר, נסגור מעגל״.
בינתיים הוא מתמקד בבישול, תחביב שהחל מצורך. כשהיה בן 15 התקבל לבית ספר לאדריכלות בפריז, מרחק 700 קילומטר מבית הוריו: ״מישהו היה צריך לבשל״. כיום בישול עבורו זו דרך ״לבטא דאגה, אמפתיה, כיף, נחמה״.
אבל תעשו לו טובה, אל תבקשו ממנו מתכונים, לא כי הוא לא טיפוס שחולק, אלא מאחר שהוא לא מבשל שום דבר פעמיים. ״אפילו לא חביתה״, לדבריו. בין עבודתו כמרצה, לבישול למשפחה, הוא מפסל. כמה מעבודותיו אפילו נבחרו לעטר את פארק הפסלים בבייג׳ין, לרגל האולימפיאדה שהתקיימה בעיר, ואחרי תחרות בין 5,000 פסלים מכל העולם.
בינתיים ״מאסטר שף״ רק בתחילת הדרך. היום תורכב ותיסגר נבחרת הנשים. אבל ענן כבר רואה רחוק רואה שקוף. ״אני ממוקם טוב״, הוא אומר, ״יש בי המון יצירתיות ואמנות. בתוך תוכי אני אמן. אני חושב שזה חשוב בתוכנית״. 
"מאסטר שף" - הצגת הנבחרת, 19.7, ראשון (היום), 21:00, ערוץ 2 (קשת)