“המקור", ערוץ 10, “מגש הכסף", ערוץ 8


נו מעט כבוד לעיתונות. אפשר גם להסיר כובעים. לא יזיק. מגיע לה השבוע. בשבוע אחד, וביום שלישי פעמיים כי טוב, אפילו בו־זמנית, שודרה הסדרה המונומנטלית של דורון צברי ואמיר בן־דוד, “מגש הכסף" בערוץ 8 על המציאות הכלכלית במדינת ישראל שעושקת את אזרחיה, ובערוץ 10 שודרה תוכנית “המקור" של רביב דרוקר והמצטרף החדש ברוך קרא, בתחקיר מעולה ומעורר זעם על מעללי השר לשעבר פואד בן־אליעזר.



הלוואי שהשבוע הזה יהיה הטריגר שיחזיר את אזרחי ישראל לרחובות. שיעורר מחדש את הזעם שדעך. שירים את היד מישהו שמאמין שפואד הוא הפוליטיקאי היחיד בארץ מכל השרים וחברי הכנסת שסייע ומסייע למקורבים ברגעים אלה, וכל השאר ישרים כמו פלס. ורק במקרה קבלן X עשה מיליונים ולא משום שהיה חבר של השר Y, ועו"ד L לקח סדרה של חוזים ציבוריים שמנים בלי קשר לעובדה שהוא חבר של השר G.



הנה אני אומר לכם מה קורה היום בעקבות שידור “המקור": הם מ־פ־ח־דים. זה לא אומר שהם יעברו לעבוד לפי הספר, חוקי לגמרי, אתי, מוסרי - אם תסלחו לי על המילים. זה אומר שהם ישקשקו קצת יותר בפעם הבאה כשאיזה מקורב יתקשר לבקש זירוז הליכים לייבוא של משהו, הדלפת הצעות מכרזים של חברות מתחרות ושאר אלף הטריקים שעושים כל אלה שצמודים היטב לפטמות השלטון.



ואולי אפילו נתקע מקל בגלגלים של עסקה כזו או שתיים, כי אחרי השידור ביום שלישי של “המקור" הם קצת יותר מ־פ־ח־דים.



הרחוב, אגב, לא אדיש לגמרי למהומת השחיתות המתרחשת סביבו. אנשים שמלבד בעתות מלחמה בדרך כלל לא מבחינים בהם התקשרו אלי השבוע ביללות שאין להם הוט ואיפה אפשר למצוא את הסדרה “מגש הכסף". אז לידיעת השואלים: בתום השידור (שלושה פרקים יומיים) הסדרה, שהופקה במשך שלוש שנים בהשקעה גבוהה של הוט, תעלה לפייסבוק במלואה.




"מגש הכסף". צילום: יח"צ


שני דברים לגביה: לידיעת שר החינוך נפתלי בנט - ראוי לשקול לכלול את הסדרה בחומר הלימוד בבתי ספר. בוודאי ייצאו בעקבות הצפייה בה אזרחים מודעים יותר למקומם ולתפקידם בחברה לא פחות נאמר, מהתוכנית הלימודית החדשה שאמורה לעודד כמיהה לבית המקדש. בנוסף, עתידה הסדרה לעורר מעט פחד בקרב נוכלים, מקצרי דרך וחסרי לב. הגיע הזמן להפוך את המקום הזה למעט יותר מסביר פנים, וכל זה בעזרת קצת תקשורת יפה. תן קצת כבוד לתקשורת, נפתלי. מגיע לה.



“מתים לחיות", יס דוקו, ימי רביעי, החל מ־28.10


פיטר נייגארד הוא משוגענער. אם לא מביאים בחשבון חור בראש מרוב החפירות שלו, הוא לא מאלה שמזיקים. ואם הדרך של נייגארד תצליח, כולנו נהנה מכך. אז שיהיה בריא פיטר נייגארד.



נייגארד, אגב, הוא אדם חסר סבלנות שתובע שדברים ייעשו בדיוק כפי שהוא רוצה. עם כמה מיליארדי דולרים בחשבון הבנק, שאותם עשה מאפס מאז היגר עם משפחתו מפינלנד לקנדה ולארצות הברית, נייגארד, שכבר צלח את גיל 70, רוצה בפשטות לחיות עוד. הרבה עוד. האלטרנטיבה לא נושאת חן בעיניו כלל, והוא מסרב להיכנע לישות הפכפכה כמו הטבע ולצעוד בלי להתמרד אל המוות.



נייגארד נהנה מהחיים ולא רוצה ללכת למקום אחר. יש לו אחוזת ענק באיי הבהאמה, 11 ילדים מנשים שונות, העולם פרוש לפניו. מלבד, כמובן, העניין המטריד הזה של המוות. אז נייגארד החליט שיאריך את חייו באופן משמעותי ויגייס את כל משאביו הרבים כדי להשיג את מטרתו.



הכיוון שלו הוא תאי גזע. הוא מתעופף ברחבי העולם בבואינג 727 הפרטי שלו לכל מקום שבו נעשה מחקר רציני בתאי גזע. הוא מוכן לעשות כל ניסוי מחקרי על גופו. הוא מזריק לעצמו הורמונים באופן קבוע. ארבע פעמים בשנה הוא עובר השתלה של תאי גזע. הוא נע ממקום למקום, מארץ לארץ, מוקף בלהקת דוגמניות צעירות המפרסמות את הבגדים שהוא מייצר ושמהם עשה את כספו. נשים צעירות בסביבה מעוררות את ההורמון טסטוסטרון, השומר על רעננות הגוף.




לא כתוב שאדם חייב לגמור בגיל 80. "מתים לחיות". צילום: באדיבות יס

כשחוקי מינהל התרופות האמריקאי מגבילים את השימוש בתרופות שנייגארד רוצה לנסות על גופו, הוא עושה את המעשה הפשוט והמתקבל על הדעת שכל אדם בעל כסף היה עושה - הוא קונה מדינה קטנה, דואג לחוקק שם את החוקים הרצויים לו, מביא מומחים מרחבי העולם ומייסד מכון מחקר שהוא הלקוח הראשון שלו. במקרה זה מדובר בכמה איים קריביים. שם, בעזרת כספו, מממן נייגארד מסע בחירות למועמד הזוכה בתפקיד ראש ממשלה, וזה, אסיר התודה, יחד עם הפרלמנט הצייתן שלו, בוודאי לא יאמרו “לא" לכל בקשה של המממן הנדיב.



ציפי ברנד פרנק עלתה כאן על טיפוס ועל סיפור משובח. היא הרוויחה טיול נהדר, הסתובבה עם נייגארד במטוסו ברחבי העולם. הסיפור כמעט התגלגל לידיה. נייגארד רכש מומחיות בחיפושיו והוא כפייתי לנושא. הוא חופר. אפשר רק לשער כמה ברנד שמעה בדרך.



אבל ברנד לא הפריעה לו, לא נכנסה איתו לוויכוח על סוגיות אתיות, על משמעויות, השלכות וכאלה. היא הציגה את הטיפוס. נייגארד הוא משוגענער, אבל כזה שעוד עשוי להביא על הדרך טוב לעולם. הדרך שלו מלאת היגיון. תוחלת החיים האנושית הוכפלה ב־200 השנים האחרונות, כך שלפחות הסטטיסטיקה עומדת לצדו. בשומקום לא כתוב שבן אדם חייב לגמור בגיל 80.



פיני גרשון, "חדשות הספורט" ו"חמישיות", ערוץ הספורט


חידת היגיון לחובב ספורט מנוסה: קיבלת קבוצת כדורסל, האם אתה ממנה את פיני גרשון לתפקיד המאמן?



מעט רקע למי שלא מעורב בדברים: פיני גרשון, בעונה הקודמת עוזר מאמן מכבי תל אביב בכדורסל, התראיין השבוע ברדיו 103FM. באופן לחלוטין מפתיע, מיותר ובלתי מקובל, פתח שם ג׳ורה על בעלי מכבי תל אביב, מנהליה וכמה משחקניה.



לשם השוואה, איש ממאמני הליגה לא נוהג באופן כזה. לא ברור מה גרם לגרשון לנהוג כך, אבל לא צריך לחפש רחוק מדי כדי לגלות אירועים דומים שבהם הוא התנהג באופן די חריג, נקרא לזה כך.




לא התנצלות ולא נעליים. גרשון. צילום: אלוני מור

ביום שלישי, יום אחרי הראיון שעורר את המהומה, הופיע גרשון בתוכנית “חמישיות" בערוץ הספורט. עקבתי אחריו במיוחד, כי רציתי לראות באיזו דרך יבחר להתנצל בפני הנהלת מכבי תל אביב. מדוע להתנצל? הרי זה ברור. אדם שומר מצוות כמוהו, המשבץ את הקב"ה בכל טקטיקה והרכב, בוודאי יקפוץ על ההזדמנות לנהוג במצוות “כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים", ויזדרז להתנצל בפני האנשים שבהם פגע.



איך נאמר את זה? לא התנצלות ולא נעליים. בארשת של יונה תמה ישב גרשון מול המצלמה, וטען שבעצם ניסה לעזור לקבוצה. כלומר, לא הבינו אותו נכון. הוא העליב כדי לשמח, ואלה המבולבלים של מכבי טעו בהבנת הנקרא. איזה מוזרים.



הנה אגב, הפתרון לחידה: לו אני בעל קבוצה, מאבטח מיוחד, חמוש, מסייר סביב האולם למניעת כניסתו של גרשון פנימה. לא רק כאוהד, גם כצופה, טכנאי


טלוויזיה ומוכר בייגלך במזנון.