הפרק על "ווילת המושבעים" של "הישרדות" היה אחד הפרקים המשעממים והמיותרים בכל העונה, על אף פסקול המוזיקה שליווה אותו ואמור היה לרגש אותנו. זו עונה שגם כך נמשכת בלי רחם, וסוף-סוף, שכבר ראינו את האור בקצה המנהרה ונשארנו עם ארבעת השורדים האחרונים בלבד, הם היו חייבים למרוט לנו עוד קצת את העצבים ולהזכיר מה את מה שאירע בכל הדחה והדחה, למקרה ששכחנו (באמת שכחנו, אבל למי אכפת?) ומה שקורה בווילת המושבעים.
ומה בעצם קורה בתוך הווילה? "וואיי, וואיי, איזה יופי, איזה כריות יפות, וואי, יש אפילו וילון (מושיק כבר מתכנן את עיצוב הווילה מחדש עם צוות העובדים שלו), "וואי, כמה אוכל, וואו, יש אפילו שמפו לשיער, אני ממש בגן עדן" (או במילים אחרות- הייתי מעדיף להישאר על החוף, מלוכלך ומסריח ולהיות בגמר). רון שובל גם מציג שם תובנות עמוקות על החיים אחרי המסע שעבר: "מהיום והלאה אני אוהב כל כפית אורז שתיכנס לי לפה" (רק אל תיקחו לי את האפטר שייב והבשמים כי אני בן אדם קלאס). ואם לא הורגלנו במשך עונה שלמה לשמוע אותם כשדקלמו מטקסטים שנכתבו מראש, היה משעשע כשכל אחד מהם התבקש לדבר אל קיר עם דמויות שנשקפות ממנו. כל אחד מהמודחים אף כתב על הלוח את מה שהוא באמת חושב על שאר המתחרים - לא עדיף היה למנות נציב תלונות שיטפל במרמור שלהם בדיסקרטיות? ובכל זאת, זה כמעט הגמר, למה ללכלך? 
אם הפרק הוקדש כמחווה לשורדים שכמעט הגיעו אל הגמר הנחשק, לפחות היה אפשר להראות להם סרט אותנטי ובזמן אמת, על בני משפחותיהם שמברכים אותם על המקום אליו הגיעו. במקום זה, הוציאו להם סרטים מהבוידעם עם איחולים של המשפחה שעוד לא יודעת שיקיריהם מזמן הודחו: "אתה ווינר ואתה תנצח". די מבאס לדעת שאולי אכזבת את אלה שתלו בך תקוות. מצד שני, שובל היה מוותר אפילו על כפית האורז האחרונה, ובלבד לראות את "כפרה" שלו מדברת אליו, גם מהתקופה של הפרה-ווילה. 

הפרק הקודם היה די חביב ואפילו מרגש: כוכבי זכה במכונית חדשה ועכשיו אימא כבר לא תדאג לו כשהוא נוסע בכביש על אופנוע. אחרי שמושיק רוט תפס חסות עם כל כובד משקלו על הכחושים והאמיצים בחוף השומם (כפרומו לתוכנית "משחקי השף" של רשת), מנפיקה לנו ההפקה פרק ששוב ההתערבות שלה ניכרת מכול פינה.
 
יכולתי כמעט בבירור לשמוע את הוראות הבמאי: 
- לירון, תגלי התלהבות כשאת חופפת את השיער, כן, תדגישי את ה-וואוו...
- שובל, למה אתה מצחקק? הצופים צריכים לראות שאתה מתכוון ברצינות כשאתה אומר להודא לא לדבר אליך יותר.
- הודא, לא להגיד יותר "חרא", מיצית את העניין, ואל תהיי כל כך כבדה, תצחקי, יופי!
- ג'ני, מה קורה לך? כשאת מדברת אל התמונה של דנה על הלוח את צריכה לכעוס, חושבים שאת מדברת לאיזה דודה מרוסיה.
- מושיק, תאכל את הפסטה שכוכבי הכין לך כאילו זה היה מעדן, כן, כל הכבוד, אתה השחקן הכי טוב כאן.
- כוכבי, אתה חייב להיראות יותר מופתע כשאתה מגלה שמושיק ועומרי עבדו עליכם.
-  חייבים לסיים באווירה טובה אז אני רוצה לראות חיבוק קבוצתי. שובל תגיד להודא שאתה אוהב אותה, והודא, מספיק עם המבט הממורמר ותגידי לשובל שגם את אוהבת אותו, מצוין!
ובנימה חיובית זו, אם יש משהו שאני מאמינה לו בכל הקטעים האלה, אלה הרגעים בהם השורדים שלנו בוכים. הם לא שחקנים מספיק טובים בשביל לפברק כאלה דמעות.