המירוץ למיליון: שישה זוגות חדשים ולמה פתיתים הם המצאת המאה?

הזוג הראשון שצד את עיני היו לי, מדריכת זומבה ומאמנת כושר אישית שאוכלת קינואה ועדשים, ואילו חברתה הטובה טל, אוהבת לנשנש במבה וביסלי ושטויות למיניהן. שתיהן אוהבות את שפע התלתלים שעל ראשיהן והן חמודות, מצחיקות ועם הרבה אנרגיה טובה.

יוסי ולי, משוחררים טריים מהצבא. יוסי גרפולוג ומדריך ב- N.L.P , מין שיטה לייפות מצבים רעים. הוא פריק של חשיבה חיובית ולוליינות סמנטית. למשל, אם תגיד שבוז'י השפיל את עצמו קשות בפני ביבי, הוא יגיד שהוא בסך הכול חיפש חברים חדשים. אם תגיד שליברמן יהיה אסון לביטחון המדינה, הוא יגיד שהוא דווקא יהווה אתגר רציני. החשיבה החיובית לא כל כך תעבוד לו בהמשך, כשהוא יהיה על סף היסטריה על כביש איילון בדרך לנקודת הסיום.  לי, היא ההפך הגמור של יוסי, אבל דווקא בגלל שהם שונים, הם משלימים זה את זו. 

שון וקים ידידים. שון מתווך נדל"ן וקים סטודנטית לממשל וקיימות, מקצוע שלא ידעתי על קיומו.  ציון ואביב, שחקני כדורגל חביבים, חושבים שזלמן שז"ר היה פעם ראש הממשלה של מדינת ישראל, וקובלים שבבית ספר, במקום ללמוד בהיסטוריה על רומי העתיקה, היה צריך ללמוד שהפתיתים הם המצאה ישראלית. גלי ודניאל בני זוג. הוא עובד במיזוג אוויר והיא מחקה לו את כל הבנות מהנייד והשאירה לו רק את אימא שלו. 

שירה ובר הן חברות ועובדות בבר. חדורות מטרה ולא רואות אף אחד ממטר. בן ואורי אחים ומזכירים את הארפו וצ'יקו מהאחים מרקס. לא קשה היה לנחש למה התכוון רון שחר כאשר שאל אותם בנקודת הסיום: "האם אנשים האמינו לכם שאתם הולכים למרוץ למיליון"? נו כן, הם שמנמנים וקצת מסורבלים וקצת שוגים בדמיונות שהם דמויות בסיפור של "שר הטבעות" ובכל זאת הגיעו למקום השלישי רגע לפני שממריאים.
 

גם הפעם, כמה מהמשימות הן פרי הזיותיו של מישהו שכנראה שנתו נודדת בלילות. המתמודדים האמיצים שלנו מתאמצים קשות להוריד דליים מראש מגדל המים ביבנה אחרי שטיפסו לשם בעזרת שלשלאות ברזל וכיסאות מתנדנדים של הגלגל הענק. בינתיים מרי פופינס שעפה על מטאטא בדרכה לחנך את ילדי משפחת בנקס, צופה בהם מהצד וצוחקת על המאמצים שלהם.
 

מיבנה, ישר למלון דן בתל אביב, שם מחכה להם ליידי צ'פצ'ולה, המקבילה העלובה לליידי גאגא ומבקשת שהרצים למיליון קודם ירצו אותה ואת גחמותיה. שם באחד החדרים ובאמבטיה  של חמישה כוכבים, יוסי, אמן המילים, יקפא במים קרים ושפתיו כל כך יכחילו וירעדו, שלא יהיה מסוגל להגות מילים מרגיעות ולשכנע את עצמו שנעים וחמים מתחת לקוביות הקרח. 
 

דווקא משימת ה"אורז של בן גוריון" הייתה הברקה מרעננת. למדנו משהו על תקופת הצנע והרעיון של בן גוריון שאם אין אורז, תאכלו פתיתים. "מה זה לעזאזל האורז של בן גוריון"?, שואל אחד הכדורגלנים. עונה לו אח ש'לו, הכדורגלן השני: "אתה בכלל יודע מי היה בן גוריון"? דווקא טל והתלתלים, ידעה שהוא היה איש "ענו, צנוע וישר" כיאה לראש ממשלה, שהסתפק בפתיתים ולא הזמין אוכל גורמה ממסעדת קלארו, ובטח לא סיגרים קובאנים מחנות הטבק בשרונה מרקט. 

סוף טוב, הכול טוב. גלי ודניאל, הזוג שבהתחלה התחרבש אי שם בחולון בשביל למצוא את פארק פרס, במקום לנסוע לפארק אריאל שרון בחירייה, הצליח בכל זאת להגיע למקום השישי וניצל. ליוסי ולי לא שיחק המזל והם הגיעו אחרונים והודחו. חבל, יוסי אולי קצת מוזר אבל בהחלט לא בנאלי ויכול היה להצחיק אותנו במשך העונה. מאוכזב גם מההפסד וגם משיטת N.L.P שדווקא כשזקוקים לה היא נעלמה כלא הייתה, הוא בכה מרות ושקע לתוך זרועותיו המחבקות של רון שחר הרחמן שגם העניק לראשו לטיפה אבהית. רגע נדיר וחביב בתולדות התוכנית הכי קשוחה בריאליטי.