השחקנית והזמרת אניה בוקשטיין מככבת בעונה הנוכחית של סדרת המופת המדוברת ביותר בעולם, "משחקי הכס". בראיון לאיריס קול ב"רדיו ללא הפסקה 103fm" סיפרה היום (רביעי): "אני עכשיו בלוס אנג'לס עם ג'ט-לג, שזו תופעה קשוחה. הגעתי פה לפסטיבל עם הסדרה 'כפולים' ואחר כך נשארתי לבלות עם אלונה טל (שחקנית), חברה שלי מהתיכון וכל מיני ענייני עבודה. אם הייתי רואה מישהו מהחברים שלי לעבודה עושה את זה ("משחקי הכס"), הייתי נורא מתרגשת בשבילו ומרגישה ששלחתי יד פנימה".
על קבלתה לסדרה סיפרה בוקשטיין: "שלחתי אודישן באופן הכי רגיל ובנאלי. קיבלתי סצנה וצילמתי אותה עם בעלי בסלון. הסוכן שולח סצנה שההפקה מבקשת לצלם בבית. אז מצלמים אותה בבית ושולחים, ואז עדיף לשכוח מזה, כי אחרת משתגעים. ואז או שזה חוזר אליך או שלא. הצלחתי לשחרר את זה, לגמרי, כי אני כבר מנוסה ויש לי ניסיון בלקבל תשובות שליליות, אז עדיף לא לחשוב על זה. ואז קיבלתי טלפון עם 'כן', בלי שום פרטים. חדשות טובות ואסור לדבר על זה עם אף אחד, במשך חודשים ארוכים. זה לא כיף אבל בסדר, צריך גם לשמור סוד לפעמים".
על הצילומים עצמם אמרה: "היה לי אדיר, כיף גדול, אבל גם מקצועי ומפוקס. רועדות קצת הרגליים אבל בסוף כשמגיעים לעבודה צריך להתגבר על זה, אחרת מאוד קשה לעבוד, אם ההתרגשות מכריעה אותך. דווקא במקרה הזה, ברגע שנכנסתי לעבודה משהו התפקס ונהניתי. הדמות הזאת באה לי טוב, זה התלבש. לא תמיד זה ככה. כשראיתי את עצמי עם התלבושת התגובה הראשונה הייתה שבא לי להתקשר לאמא, בא לך לספר את זה להורים שלך".
"אני לא יודעת מה יהיה בהמשך הסדרה, יודעת כלום על כלום", הדגישה בוקשטיין. "מבחינת הקריירה אני מניחה שיש לזה אפקט, אבל אני בהנמכת ציפיות כללית והערכה לכל מה שקורה. גם אם זה לשתול עכשיו זרעים, בסופו של דבר, בעשור האחרון אני כל הזמן שותלת, עוד ועוד ועוד, ורוב הזמן אני לא רואה את הפרחים. עכשיו אני רואה פרחים של כמה שנים אחורה. אז אם זה עכשיו משהו שיביא את הפרחים עוד כמה חודשים או שנים זה בסדר, ככה זה עובד, אני חושבת וככה זה ישמור על עצמו ולא יתאדה".
"לשיר הייתה לידה קשה"
במקביל הוציאה בוקשטיין את השיר "יש לנו סיכוי", סינגל חדש מתוך אלבומה השני. "באלבום הזה, השני, אני ממשיכה לכתוב ולהלחין את השירים, ולעבוד עם ג'וני גולדשטיין, שהפיק את האלבום הקודם", סיפרה. "בשיר הזה 'יש לנו סיכוי' נעזרתי בצוות יותר רחב והלחנתי אותו יחד עם מורן דויד וגליה ירון. זה אחלה של דבר לעבוד בצוות, משהו שלא התנסיתי בו עד עכשיו ברמת ההלחנה. זה אדיר, שולחים וואטסאפים אחד לשני. אפשר לשבת באותו חדר ומתוך זה יכולים להיוולד דברים נהדרים, אבל אם זה לא קורה בחדר אז ממשיכים להתכתב ולשלוח הודעות קוליות. השיר הזה כל כך מורכב, הייתה לו לידה קשה. קודם מילים, ואז כתבתי מילים חדשות, ולחן, והחלפתי, רכבת הרים השיר הזה, אני כבר לא זוכרת מה בא לפני מה, אבל הנה הוא יצא".
"הטקסטים שלי מאוד אוטוביוגרפיים, כולם, בלי יוצא מן הכלל, על מה אני אכתוב, אם לא על דברים שאני מכירה ויודעת", הוסיפה. "יצא לי גם לשמוע סיפורים שנתנו לי הרבה מאוד השראה. אני גם מנסה לקרב אותם אלי ולדבר מתוך מקום אישי שפותחים בו את הלב, לא משהו שהוא רחוק וקצת מנוכר. בשיר הזה, כן, זה צומח מתוך היחסים שלי, הזוגיות, ומתוך התבוננות באמת בזוגיות של אנשים אחרים".
על ההכרה בה כזמרת אמרה: "לוקח זמן. לא ציפיתי שזה יקרה ביומיים, אני נותנת לאנשים להתרגל לרעיון, זה מתחיל לחלחל. מלכתחילה לא הייתה ציניות, הייתה רצינות והרבה פרגון. שני השירים האחרונים הושמעו נהדר והרגשתי שהם מצליחים לפצח משהו, וגם לתת לי איזושהי שפה שאני יכולה להעמיק איתה ולתקשר דרכה עם הקהל, וזה מצוין והרגיש כמו הישג גדול, החודשים האחרונים".
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו