“החרדיות", יום שני, 30.5, 21:00, ערוץ 10
מה היה: דברים שלא ידעתם על נשים חרדיות, דברים שכבר ידעתם עליהן, ועל המהפכה שלהן שבדרך שתגרום לגברים החרדים לקחת על עצמם קצת מכבודה של בת מלך פנימה ולרחוץ בעצמם את הכלים.
אמנון לוי חזר (שוב) השבוע אל עולמו החרדי המוכר, והפעם מזווית הראייה של בנות המלך שעולמן הוא בבית פנימה: הנשים. הוא הצליח לאתר מספר נשים מאותו כוכב חרדי מרוחק ששיתפו פעולה וסיפקו לו את החומר בגוף ראשון. הנה מה שהביאה החללית בשובה לארץ: כלות חרדיות לא פוגשות את החתן יותר מפעמיים־שלוש לפני החתונה, אין להן מושג על סקס, וכשיש ויכוח אם לחבוש פאה או כיסוי ראש - הגבר הוא שמחליט.
בינתיים שום דבר חדש, אפילו מעט מייגע, אבל צריך להבין את לוי שבשנים האחרונות טיפח חיבה אל הצהבהב. אלא שגם בשר של ממש הוא הביא עמו מפלנטת מאה שערים: נשים חרדיות יולדות בממוצע שבעה ילדים, עובדות ומפרנסות את הבית ואת הבעל שלומד, ומתחזקות את הבית לבדן. אם לנסח זאת בקצרה, אישה חרדית היא סופרוומן. גיבורת־על.
יש כאלו, ולוי מביא את סיפורן, שמאושרות במקומן, בתפקיד שייעדה להן העדה. אין טעם להסכים או לחלוק עליהן - עניין של השקפה הוא עניין של השקפה. אבל כאן נמצא הסיפור האמיתי והחדש שמביא עמו הפרק הראשון בסדרה “החרדיות": הנשים שמתחילות למרוד. הן עושות זאת בצורות שונות: יש כאלו שקורסות ומועברות בשקט למוסדות לטיפול נפשי. ויש כאלו - לפחות כך מעריכים חוקרי חרדים שרואיינו בפרק - שיסרבו להישאר במקום ובתפקיד שנגזרו עליהן.
אם המדינה לא עושה, הן יתבעו שהבעל ייצא לעבודה. הן ירצו פחות שנות הריון ופחות ילדים. הן יתבעו שבזמן שהבעל אינו ממית עצמו באוהלה של תורה, הוא יישן פחות וירחץ את הכלים המלוכלכים מארוחת הערב. המהפכה בדרך, טוען הפרק הראשון בסדרה “החרדיות" של אמנון לוי. עוד נראה אם יש אמת בדברים, או שמדובר בניסיון נוסף להקים קצת רעש.