אתמול הודחה מאמזונס מימי ארנרייך, אחת הדמויות הכי חזקות ומשמעותיות של העונה. אישה אמיצה, אינטליגנטית, בעלת חוסן נפשי וגופני ובעלת כנות ויושרה, שלא מפחדת להגיד את אשר על ליבה ולא רואה אף אחד ממטר כאשר היא ממוקדת מטרה. כל כך רציתי שהיא תישאר כי אהבתי את הדמות המעניינת הזאת שבחייה הפרטיים עוסקת במקצוע נעלה וחשוב כמנתחת, ובאמזונס הרחוקה מפגינה כישורי הישרדות מעוררי הערצה. אישה אישה, ומתמודדת בהחלט ראויה להגיע לגמר ואף לנצח.
קשה היה שלא לגחך כאשר הגר אמרה על מימי שהיא לוזרית כי הובסה על ידי יהודה במשימת משיכת החבל. אותה הגר שכבר בפרק הראשון של העונה צפינו בה נכנסת לג'ונגל בפיק ברכיים היסטרי בשביל למצוא את הקבוצה שלה וכולה רעידות ופרכוסים שמא אולי תגיח לפתע מבין השיחים איזושהי חיה, או אחד מאותם יתושים ענקיים שיביא לה ביס.
ראינו אותה אחוזת פלצות כשהיא מניפה ידיים למעלה וציוצים מוזרים נפלטים מגרונה מהפחד, כאשר נאלצה להכניס ידה לתוך כלוב של חיות. וראינו אותה בפרק אחר כאשר לא הייתה מסוגלת לשהות יותר משנייה בתוך אותו מתקן בו שכן נחש האנקונדה, על מנת להציל את שחר. מימי כינתה אותה: "חדלת אישים" שמסתתרת מאחורי הגברים שבחבורה על מנת שיגנו עליה ואין לה אף דעה מגובשת משלה. והגר עוד קוראת למימי, הלוחמת הבלתי מעורערת, "לוזרית".
מימי הלכה ונשאר אבא רותם שהבטיח להגן על ילדיו בקבוצה כל עוד נפשו בו, אחרי שאימא מימי, ה"מניפולטיבית המסכנת את ילדיה", תעוף בחזרה לישראל. רותם ותסביך ה"אבא ואימא" שלו גורם לי לאי נוחות בלשון המעטה, בעיקר כשזה נאמר בהבעה האופיינית שלו שהיא חצי רצינות וחצי חיוך מהסוג: "איך אני עובד עליכם בעיניים ואתם הטמבלים מאמינים לי".
לא היה מאושר ממנו בעולם כאשר אביאל הצטרף אליו לעליהום על מימי ושניהם האשימו אותה שלא היה לה אש בעיניים, כאשר נלחמה נגד יהודה. מסקנה: מימי בוגדת. מסקנה ברורה יותר: רותם לא רוצה את מימי במשחק כי היא מאיימת עליו, ולא בגלל שהיא מזיקה לשלמות המשפחה. גם אביאל, חוטב העצים, פתאום נהיה אקספרט למדעי המוח ויודע לקרוא מחשבות ועיניים. למימי: "אני ראיתי בעיניים שלך" שאין בך רוח לחימה ואת בכוונה מחבלת במשימה.
מאידך, ועם כל המומחיות שלו כמנתח מוח, הוא לא השכיל לקרוא את מבט ההפתעה והאכזבה של רותם, שהחליט לפתע להיות האביר לנסלוט ולהקריב את עצמו לדו קרב, בתקווה שהאחרים יתנגדו למהלך, וכשזה לא קרה, נפלו פניו (איזה טיפש אני, היה לי פתק מרופא שאני פטור ממשימות, בשביל מה סידרתי לעצמי את הדו קרב הדרעק הזה?).
אתמול גילינו שבין כל הטאלנטים שריי בורך בהם, הוא גם פירומן. "אני מבריק וחכם" ואוכל נחשים לארוחת בוקר, וגם פירומן" (הרייקולס שואג מצחוק). לא ממש הבנתי על מה כל הזחיחות, הרי פירומאניה היא הפרעה נפשית ופירומנים מבוקשים על ידי החוק. ואם לא מספיק שהוא כליל השלמות עלי אדמות, הוא גם מודיע למיטל שהוא מאמין בריבוי אהבות.
מיטל נבוכה מהפנייה הישירה לליבה ועוד תחת עינו הבוחנת של אביאל והיא מתרחקת, שוב לקול צחוקו המהדהד של קינג קונג. בעולם מקביל, מישהו בסדר גודל של ריי שאין לו כל בעיה להתחבר לרגשות הכנים והאמיתיים שלו ולבטא בקול את ההערצה העצמית שלו, היה מרים את מיטל בזרועותיו ואחרי שאגת טרזן בריאה מכריז: את שלי! כמובן שאם הוא היה נחש ערמומי, שהוא לא, הוא היה קודם מגיש לה את התפוח על מנת לפתותה.
לי לוי היפהפייה, כמו בת הים הקטנה, תמה, טהורה ובתולית שנראית כאילו לא מכירה את העולם והלכותיו, מפתיעה כל פעם מחדש באמירות חכמות. "אנקונדה בחרו מהקבוצה שלהם אנשים חזקים לדו קרב ו- איטס נוט אה גוד איידיאה בכלל". מה שנכון נכון.
גל אמיתי, אחרי כמה שבועות של טירונות במקצוע ההנחיה, מגלה סימני חיים והתקשורת שלו עם המתמודדים מתעניינת ואמפתית יותר מאשר שאלות הרובוט שהיו עד כה. אני חייבת להודות שבתחילת העונה חשבתי ש"אמזונס" הולך להיות משעמם. שוב משימות. שוב הדחות, אך התבדיתי. זאת בהחלט עונה מרתקת, הרפתקנית, מורכבת וסוחפת.