בני הדודים יעל כרמון ויוסיאל נאמן, שהודחו לאחרונה מהתכנית "המירוץ למיליון" העניקו ראיון מיוחד ל"מעריב-אונליין". הם אמנם הפסידו את המיליון, אבל הרוויחו חוויה משותפת ובלתי נשכחת. יעל: "זה זורם ועובד כי זה לא קרוב מדי ולא רחוק מדי ומכירים מספיק טוב כדי לא לעלות אחד לשנייה על העצבים ומצד שני קרבה שהיא לא אינטנסיבית כמו בני זוג". ויוסיאל מוסיף: "הדינמיקה בנינו עובדת והכימיה טובה "יעל ויוסיאל" זה גם נשמע טוב,זה רק מרים ולא מוריד".
כשהתחלתם את המירוץ, לאיזה מקום חשבתם שתגיעו, עם יד על הלב?
יעל: יוסיאל אחד החזירים! הוא היה בטוח שאנחנו מקום ראשון, קל שלנו.
יוסיאל :בחדר במלון בארץ דיברנו על להגיע לשביעייה . אבל כשרשמנו במכתבים בהם היינו צריכים לכתוב לאיזה מקום נגיע ואותם מקבלים לפתוח רק כשמודחים, כתבתי שנגיע במקום הראשון וזה לא קרה.
יעל: ואני כתבתי...מקום חמישי. בול.
הרבה אנשים היו בטוחים שתגיעו עד הסוף. אילו תגובות אתם מקבלים על ההדחה שלכם?
יעל: אני מרגישה שאכזבתי אנשים אישית ברחוב!
יוסיאל: חבר מהטיול אחרי צבא כתב לי מאז שנגמרה הסדרה "המומינים" הוא לא היה כל כך מאוכזב.
הפתיעה אתכם האהבה הגדולה שאתם מקבלים מהציבור?
יעל: ראו אותי אומרת גם בפרק שנראה לי שכשנלך אנשים יתאכזבו. הרגשתי תוך כדי המירוץ שכיף לנו והאמנתי שזה יעבור החוצה. אבל לא דמיינו שזה יהיה בסדר גודל כזה.
יוסיאל: אמרתי ליעל שגם אם יגידו לנו להתחלף עם מישהו אחר, מקום רביעי או שלישי - אני לא מתחלף. אני נשאר מי שהייתי ומה שעשיתי כי אני יודע מה נתתי וזה השתלם. האהבה של הקהל זה המיליון.
במהלך העונה קיבלתם הרבה פרסות משאר הצוותים – איך היחסים שלכם איתם כיום?
יוסיאל: עשינו הפרדה מלאה בין המשחק לחיים האמיתיים. לי וטל שמו לנו עצור ואנחנו בקשר טוב וכך גם עם ג'וזי ואלכס. לא לקחנו את הפרסה לחיים האישיים והשתדלנו לשמור על עצמנו.
בזמן ששודר פרק ההדחה, אתם בכלל הייתם בהופעה וחגגתם. היה לכם קשה כזוג לוחמים תחרותי לראות את ההדחה?
יעל: לא ראיתי את הפרק הזה. ראיתי רק את המשימה עם האופניים וכל היום הייתי בסטרס מזה .כשראיתי את המשימה זה היה פוסט-טראומה לחלוטין, בכיתי וממש לא הרגשתי טוב באותו יום. חברים היו צריכים לנחם אותי.
יוסיאל: חזרתי מההופעה וראיתי אותו בשלוש בלילה. הייתי חייב לראות וזה הכניס אותי לאותה סיטואציה שהיינו בה שהמזל לא שיחק לנו ולעצבים. אתה אוכל את הלב. חשוב לציין שבמשימת מחסום חייב להיות שוויון ועשיתי כבר שתי משימות, כשיעל עשתה אחת. זו הייתה המשימת מחסום הרביעית והשאלה הייתה: "מי עומד בעומס?" בחרנו את יעל שעומדת בעומס ולא יכולתי לבחור עוד מחסום.
יוסיאל, במהלך המירוץ דיברת הרבה על בת הזוג שלך מזה שבע שנים, בר. איך הרגיש להיות רחוק ממנה לתקופה ארוכה ואינטנסיבית, אחרי כל כך הרבה שנים?
יוסיאל: הייתי בדרום אמריקה שלושה וחצי חודשים וגם במילואים בצוק איתן שלושה שבועות. אנחנו יחד מהתיכון ועברנו את תקופת הצבא. סגרתי הרבה אז התרגלנו לזה, אבל זה שונה כשאין טלפון.
יעל: מה הוא היה עושה לי. הוא היה מחבק כריות וכל הזמן אומר ברבור, ברבור.
יוסיאל: התגעגעתי. מה, אסור?
יעל, קשה היה שלא לשים לב במהלך המירוץ לרצון שלך למצוא זוגיות ואכן מצאת. זה הגבר לו חיכית?
יעל: לא באמת דמיינתי למוצא חתן בקוריאה, אבל זה חלק מהצחוק שלי עם חברות שלי. הומור שהולך איתי עוד מהצבא. אני בכלל אחת הלא לחוצות חתונה. עם אייל כיף לי ברמות אבל החתונה לא בכיוון שלנו.
לקראת השנה החדשה, השנה המשפחה תזכה לראות אחד מכם תחת החופה?
יוסיאל: יש לנו מזל שלבת דודה שלנו, נורית, ששלחה אותנו למירוץ, הציעו נישואין. אז יש לנו חסינות שנה.
מה אתם מאחלים אחד לשנייה לקראת השנה החדשה?
יעל: אני מאחלת ליוסף, בתור מישהי מהצד מאמינה שקטן עליו, להגיע עוד יותר רחוק ממה שהוא מדמיין. למרות שהוא כבר שם, המירוץ נתן לו אומץ לעשות דברים שהוא חשש לגביהם כמו עניין המשחק.
יוסיאל: אני מאחל לה ים של עוקבים באינסטגרם, מאחל לה להתחתן, שהצחוק שלה ימשיך להצחיק את המדינה ושנמשיך לראות אותה כי יש עוד מה לראות. אבל הכי חשוב מעל הכל בריאות.