רן שריג השיק במוצאי שבת את סדרת הטלוויזיה החדשה שלו "מסובך", אותה כתב ובה הוא גם מככב בתפקיד הראשי. דמותו בסדרה מזכירה את דמותו בחיים, יוצר וכותב גרוש פעמיים, אב לשלוש ילדות, המתמודד עם בנותיו, גרושותיו ואמו. לרגל השקת הסדרה התראיין שריג לתקשורת, ואמר על המגישה טלי מורנו שצבעו לה את השיער לבלונד בדרך מקרית שמונה. על הכתבת והמגישה נגה ניר נאמן אמר שהיה שוכב איתה. שתי האמירות חוללו סערה בסוף השבוע שקדם להשקה, ושריג התנצל.
בתוכניתו ב-"103FM", אותה הגיש עם רון קופמן, דיבר שריג על התגובות להשקת הסדרה, הביקורת והרייטינג. "עיתונאית אחת עשתה עלי סיבוב ממש גדול בעודה טוענת שאני עושה עליה", אמר, "הדבר הכי חשוב בחיים שלי, היחיד שהוא גאווה שלי, אולי ההון הכי גדול שלי זה האמת. והיה איזה רגע שחשבתי שאפילו אמת לא דיברתי בכל הסיפור והתנצלתי, ואני עדיין מתנצל אם פגעתי, אבל אמת דיברתי, אמת דיברתי, זה הדבר הכי חשוב לומר בסיפור הזה, בהקשר הזה של פרשת העיתונאית. ועיתונאית אחת אחרת התקשרה אלי ואמרה לי 'בואנ'ה, מכירה אותך, אוהבת אותך, חולה עליך, קראתי את זה הרגע, אני מכירה אותך, אני יודעת מי אתה, לא רוצה שתהיה לך שבת גרועה'".
על הסערה שחולל והביקורות שקיבל אמר שריג: "יש איזה מבקרת אחת שהייתי שמח, שבכל פעם לפני שהיא כותבת עלי שתאמר, שתספר כמה עובדות על מה שקרה בינה לביני לפני כ-15 שנה. אני ג'נטלמן ואני עוצר פה. אני חושב שמגיעה לי התייחסות כיוצר טלוויזיה ושיתייחסו ליצירה שלי. ושום מילה על היצירה! רק עלי ועלי ועל מה אמרתי לטלי מורנו, ביצירה שעבדתי עליה הרבה מאוד שנים, איזה שברון לב זה. אני חושב שנכתבו עלי המילים הכי קשות שיכולות להיכתב. כמו כלבלב אני בא כל פעם מחדש עם הזנב ומקשקש 'תאהבו אותי תאהבו אותי' והגיע לי ליטוף. וכל פעם מחדש אני נזכר למה אני גר בתל אביב ואני לא שייך אליה. ברנז'ה זה כמו השלשלאות שהיו קושרים את העבדים השחורים. אחד מצליח לברוח מהשלשלת, אז הוא מקבל שנאה. ביום שאתה מצליח להשתחרר ולהיות גדול יותר, הם לא יסלחו לך אני חושב".
"את החומציות הזאת הקשה הרגשתי כל הלילה", סיפר שריג. "בשעה שתים עשרה הגיעה הביקורת הראשונה ואחר כך הגיעה הביקורת השנייה, שתיהן כאמור היו כואבות מאוד, ואז מגיעה הביקורת השלישית. לא כתבו מילה אחת על היצירה שלי. באיזשהו שלב דנה (ספקטור, בת זוגו) לא יכולה כבר מרוב כאב והיא בוכה ואני מתחיל לבכות. אני מתחיל לבכות. ואני נזכר בסייד (קשוע) שעזב פה את הארץ, ואני יודע שאם הרייטינג יהיה נמוך בבוקר, אני לא עובד פה יותר. אני לא רוצה יותר. ואני נזכר ב(אפרים) קישון שברח מפה, סליחה שאני נתלה באילנות גדולים ממני. אבל אני מנסה לחשוב על אנשים שכתבו עליהם בצורה כל כך ברוטאלית, כותבים שהעזו להיכנס בהם, כמו שנכנסו בי, ונזכר באסי דיין שהתחפף וברח לחו"ל וברח לסמים ולמה לא. וזה היה שלב שלא רציתי לחיות פה יותר ולא רציתי לחיות בכלל מרוב שברון לב".
"אני בן אדם מאמין ומי שחי חיים בלי אמונה אני מרחם עליו", המשיך שריג, "והישועה מהאל הגיעה כהרף עין פתאום, באמצע רגע שלא יכולתי יותר, שהגיעה עוד ביקורת אחת רעה. למעט 'עכבר העיר' ו-NRG אולי היו היחידים שחיכו לרייטינג, כי ברגע שהתפרסם הרייטינג (כ-11 אחוזים).... היינו מול 'מאסטר שף'. היה מולנו כריש לבן רוצח. ואני מולם הבאתי שלושה אחוז יותר מהתוכנית שלפנינו ('גב האומה'). אפשר היה להגיד הישג ענק, השקה גדולה לערוץ, כל הכבוד, אבל במקום זה האופן שבו מנסחים... אני יודע איזה פרקים יפהפיים יש בעיקר בחלק השני של העונה, ובסוף העונה יגיעו עוד ביקורות והמבקרים יאכלו את הכובעים".
"זה היה לילה לא יאמן", הדגיש שריג, "העם, הקהל. כל הלילה אנחנו מקבלים מאות מכתבים, מאות נשים כותבות לי 'הדלקתי בשבילך נרות במהלך החג הזה'. כמות המכתבים והפער עם הביקורות, אני לא מבין כאילו. קיבלנו אהבה מטורפת וזה מחזק אצלי את התחושה שהקהל רעב לאמת והוא אינטליגנטי. הקהל יודע מתי מזייפים לו, הוא מתגעגע לאמת וחלק גדול ממנו לא בטוח שהוא אוהב לראות דרמה של קרם ברולה. וקיבלתי ערמות של סמסים. אני קמתי מאושר היום. אחד הימים הכי מיוחדים בחיים שלי. זה הדבר הטלוויזיוני שאני הכי גאה בו שעשיתי. זה היה ההר שלי שהייתי צריך לטפס עליו ולשים עליו את הדגל".
"המציאות שונה לחלוטין מהסדרה", ציין שריג. "כשאני יוצר הסביבה שלי תמיד נכנסת למתח וחרדה. האישה שהכי פגעתי באמון שלה בגלגול הזה זאת גרושתי השנייה, עידית, אחת הנשים הכי אצילות שאני מכיר. היה שלב שהיא מאוד חששה. אמרתי לה אני יודע שלא תסמכי עלי, אבל תסמכי עלי בכל זאת, אין לך ברירה, כי אני אבא של דניאלה. חכי תראי. הראיתי לה את הפרק שכאילו על הדמות שלה, עם סנדי בר. והיא הייתה בהקרנה. וזאת אישה שכאשר היא חושבת משהו היא אומרת אותו. והיא אמרה לי 'זה לא אני, זה לא אתה, זה לא אנחנו וזה מהמם, זה הדבר הכי יפה שעשית'. החזון ההיפי של דנה ושלי עוד לא התממש. זה לא שאלכס ועידית ונעמה ודנה ואני כולנו רצים, אבל אנחנו בדרך לשם".
על הבחירה להיות השחקן הראשי בסדרה אמר שריג: "כי בא לי, כי אני יכול ויותר מזה. הייתי בהקרנה של עצמי. יום אחרי ההקרנה הלכתי לערוך את כל הסדרה מחדש. פתחתי עם הפרק השני. הפרק הזה מכיל את יום הצילום הראשון שלי. הקרבתי את המשחק הכי גרוע שלי לטובת המטרה הגדולה ואני חושב שעשיתי טוב. לקח לי שלושה ימים להגיע למשחק ואז התחלתי לעוף כמו פרפר. כתיבה זה לאכול את הציפורניים של עצמך. משחק זה בדיוק ההפך, להרגיש את הכאב של כל מי שנמצא בסצנה. לקח לי זמן להבין את זה, לעשות את אותו מנגנון אבל הפוך".