הכל מכור? טום אביב מגיב לשמועה על יחסים מועדפים ממיכל אנסקי

"אני צריך לנשום" הוא אומר ועל קולו ניכרת ההתרגשות. בריאיון ל"מעריב אונליין" מספר אביב על הדרך הלא פשוטה שעבר עד הזכייה, ומתייחס גם לשמועות על היחס המועדף שקיבל ממיכל אנסקי.

"לאורך הדרך לא באמת האמנתי שזה יקרה, רק אתמול נפל לי האסימון כך שעוד מוקדם לדעת מה אני עומד לעשות עם הזכייה. מה שבטוח אבל הוא שאני הולך לעסוק בקולינריה. כנראה פחות במובן הקלאסי של פתיחת מסעדה ויותר בכיוון של ללמד אנשים לבשל. לעשות סדנאות אישיות בבתים שלהם. איכשהו יש תודעה שישראלים יודעים לבשל. זה לא נכון. הרבה מהם מפחדים. יש כאן חלוקה מאוד ברורה של הנושא העדתי וזה דבר שאני רוצה לפתח".

יש מין תודעה כזו שבישראל כולם יודעים לבשל, בעיקר נשים, ומביך להודות אם לא. 
"זהו, שזה רק נראה. בתכל'ס - אנשים בארץ לא יודעים לבשל וגם אם כן, המטבחים שלנו נורא מקובעים. אם אתה בא מבית מרוקאי אז אתה יודע לבשל אוכל מרוקאי. אני מאמין בהתבוללות באוכל. אוכל צריך להיות גם אשכנזי, גם אירופאי, גם עיראקי, גם תימני - וזה מה שאני רוצה לעשות".

ובכל זאת זכור לי שנרתעת מהקארי ההודי בהתחלה.
"נכון. טיילתי בכל העולם חוץ מבהודו. אבל התגברתי על הרתיעה ובישלתי אתו. הוכחתי שאפשר לבשל ולשלב עם הכל. אני רוצה להראות לכולם כמה זה פשוט לספק את עצמך ולנחם את עצמך במטבח בלי יותר מדי להשתגע. אני מאמין באוכל מהיר, לא מסובך ולא יקר. כל אחד יכול לעשות את זה בקלות וכל אחד יכול להיות מיני מאסטר שף".

טום אביב ניצח אחרי שלראשונה בתולדות התכנית הגיעו ארבעה מתמודדים לקו הסיום, בגלל התלבטות השופטים בין המתמודדים. טום, בוגר מנהל עסקים מקועקע שחי שנה בקולומביה ועוד כמה שנים בכל עולם נחשב דווקא לאנדרדוג של התכנית. הוא רגיל לבשל ממה שיש לו במקרר או בסופר למטה. למרות שאביו היה שף הוא לא בא מבית של בשלנים וסירים והצליח לזכות דווקא בתכנית שמקדשת את הטעמים מבית אמא ופחות את כור ההיתוך הישראלי, עם שילובים יוצאי דופן של ריזוטו תפוחי אדמה בשילוב פריקסה. כמה שיותר עכשווי, כמה שפחות נוסטלגי.  

"הרצון הכי גדול שלי וזה גדל בי בתחרות הזו הוא לשבור את החיץ העדתי שקיים במדינת ישראל - דרך אוכל", הוא ממשיך להדגיש. "אני רואה את הלך הרוח כאן, אנחנו מאוד רצים לקטלג אוכל על פי עדות.  אני מהדור הצעיר שהוא מעורב. יש כאן בעיה שצריך לטפל בה ואוכל זה כלי. הכור היתוך שלנו הוא לא מספיק מהיר".

 
מאסטר שף די בנויה על זה.
כי אנשים אוהבים את זה ואנשים משתמשים בזה אבל אני אישית לא אוהב את זה. אני גם קווקזי בין היתר וגם גרמני, אחלה מטבחים - אבל אין אחד שהוא טוב מהשני. השם שלי במקור זה בכלל, טוב אביוב. אני מתרחק מהקיטלוגים האלה. זה לא מעניין כי קוסקוס זו מנה נהדרת ולא חייבת להיות מרוקאית או טוניסאית. יש וויכוחים איזה מטבח הוא הכי טוב. אם תעשה לו עירוב עם מטבח לבנוני זה יהיה הכי טוב. זה מה שאני נורא רוצה לעשות. ליצור מטבח ישראלי שלא מתבסס על עדות ועל הפרדה. 

יש לך דרכון אירופי, אתה יכול לחיות בכל העולם. למה אתה בוחר להיות כאן? 
"הגעתי לתכנית אחרי שגרתי במיאמי, אבל לא הייתי שם בלב שלם. אני אוהב את המדינה הזו. שירתי כאן כחייל בודד. אני הדור הצעיר של המדינה, הדור המעורבב. אני רווק, גר לבד בדירה בתל אביב ומבשל לעצמי ואני חושב שאפשר אחרת. נכון -  מאוד קשה לחיות כאן. אבל דווקא אני רוצה להצליח כאן במדינתו הקטנטונת. יש לנו כאן רמה גבוהה של קולינריה ויחסית לעולם אנחנו מהמטבחים הכי חזקים אבל המטבח שלנו צריך להיות ישראלי חדש". 

ואתה לא חושש שבטווח הארוך אולי תרוויח פחות מקולינריה ממה שאתה יכול להרוויח מנדל"ן.
"רווח זה לא רק רווח כלכלי. יש רווח שנמצא עמוק בבטן ואם אתה בטוח ביכולות שלך גם כאן בשדה הקשה הזה שנקרא ישראל, שיש כאן מוחות מבריקים במקום כל כך קטן, אתה יכול. יכולתי ואני יכול לחיות בכל מקום בעולם, יש לי דרכון גרמני, ואולי יהיה קל יותר אבל אני רוצה להצליח בארץ". 

ומה לגבי זוגיות? יש לך כבר תכניות?
"אני רוצה ליהנות מהרווקות אבל אני כבר עברתי את השלב של ההתהוללות. מצד שני אני לא מאמין בחיפוש, אני רוצה לתת לדברים לקרות ולהגיע. אני פתוח לאהבה ויש זמן ומקום לכל דבר".  

"בדיוק עכשיו חזרתי מחדר הכושר. ככל שאני מבשל יותר אני מתאמן יותר. אין מה לעשות".

 
לסיום, אי אפשר בלי להתייחס לשמועות על הקשר המיוחד שלך ושל מיכל אנסקי