הפרק האחרון באודישנים של "דה וויס" היה רווי בהרבה להט ותשוקה למוזיקה הן מצד המתמודדים והן מצד השופטים, שפתחו בדיון סוער בעידודו ויוזמתו של אביב גפן, על מהות האמנות ותפקידה. אביב רוצה יותר שירי מחאה שיש בהם צליל מתכתי של ברזל מלובן ולוהט הצובע את החיים בשחור, ועדיף שיהיו בשפה של בוב דילן. מירי רוצה בשיריה לחבק ולנחם. שלומי מחפש סלסולים משומנים היטיב ואברהם, שלא ברור עדיין מה הן נטיות ליבו, אך טורח לפצוח במונולוג מרגש שמאחורי כל זמר יש בן אדם ומשפחה אוהבת, למרות שתכל'ס, הוא לא נדיב במיוחד בלחיצה על הכפתור האדום.
מצד שני, זו ממש לא משימה קלה לשופטים לבחור בזמרים המועדפים עליהם כי כולם ממש שרים יפה: "יש מליונים של זמרים טובים, אבל הם צריכים להכניס את האישיות שלהם לתוך השירים" אומרת בצדק מירי מסיקה. אולם איך לעזאזל אפשר להבחין מאחורי כסא מסובב שאתה תקוע בתוכו ולא רואה את ההבעה והעיניים של הזמר, אם אמנם הוא הכניס לשיר את האישיות שלו?
לכן, לכל הזמרים שלא התקבלו, שלא תיפול רוחכם. הכול תלוי במזל, במצב רוח המיוחד של השופט באותו רגע ובכושר הריכוז שלו שאולי גרם לו לפספס את רגע האמת שלכם, כמו שלומי, שנראה אתמול עייף ומותש וכשאברהם הפנה את תשומת לבו לכך שהזמרת מאיטליה סלסלה בקטע מסוים, הוא הגיב: "וואלה?"
ואל תיפול רוחכם כי השופטים בעצמם לא תמיד בטוחים שהם יודעים מה הם מחפשים. עובדה שכאשר זמר מופיע ושופך שם את נשמתו, כל השופטים מביטים אחד בשני מלאי התפעלות והשתאות על הקול הנפלא שמהדהד מאחורי גבם ואף פולטים: הוא מהמם לא? ממש כשרון נדיר לא? אז למה לעזאזל אתם לא מסתובבים ולוחצים?
להסתובב או לא להסתובב היא דילמה מאוד קשה בתוכנית שכזאת. אתמול למשל ניכר היה שבמקרה אחד או שניים הם לגמרי לא היו סגורים על ההחלטה שלהם. מירי מסיקה החליטה שהיא יוצאת דחוף לדיאטת הסתובבויות, כי היא מסתובבת כמעט לכולם בגלל הלב הגדול והרחמן שלה. אברהם טל שבחר בחיילת חולת השופינג מקרית אונו, כמעט התחנן בפניה שתבחר בשלומי שיהיה המנטור שלה, בעוד שלומי עצמו לא התאמץ במיוחד למצוא חן בעיניה.
אני אישית אהבתי שני זמרים שהצליחו לגעת בי. בר בן ה 28 מחיפה שליווה את עצמו בפריטה עדינה בגיטרה ושר בקול כובש ומלטף כמו סטינג ושיריו החלומיים. הזמר השני היה אופיר מרחובות, המלצר המזמר הביישן והצנוע ששר ב-ח' ו-ע' חינניים ובקול צלול כמו של עופרה חזה הנעים לנו דווקא עם שיר של שלום חנוך כשהייתי בטוחה שהוא יבחר בשיר נוגה מהזמר המזרחי.
בסופו של יום, האוזן מתעייפת מלשמוע כל כך הרבה שירים, אז טוב שיש את אביב גפן שבכוח מנסה להיות אנטיפת ולעורר פרובוקציות, אבל לפחות מעורר את הקולגות לחשוב ולהתווכח ולהשאיר אותנו ערים.