אמש זה קרה: האח הגדול הצליח להוציא אותי משלוותי ומהאדישות שבדרך כלל אני חשה כלפי הריאליטי המבוים והמפוברק הזה. מה שעצבן אותי זאת לא הצביעות והזיוף של כולם כלפי כולם, "לטס פייס איט" - כולם שם צבועים להחריד ובנוסף לזה, שחקנים גרועים. אביחי משחק אותה אחד שנותן לכולם בראש, אבל בתכל'ס הוא כבשה בעור נמר שרץ לאח להתבכיין שהוא הולך להיות גלמוד ומסכן בבית. הוא כל כך התענג על הרגע הזה ורצה אותו אך ורק לעצמו, עד שהאח הגדול קלקל לו והציע להכניס לחדר את מעיין, רעיון שהוא לא קיבל בעונג רב (נו טוב, תכניס אותה. כאילו, פ'סדר).
מעיין, שיש לה "מערכת יחסים" נטולת נשיקות עם אביחי, נכנסה לתמוך בו, אבל פתאום נפלט לה שעדיף היה אם האח היה מכניס לבית דיירים לגמרי חדשים וחתיכים. לא חכם במיוחד, אבל לפחות זה היה הרגע הכי כן שלה בבית. אביחי לא היה נראה מוטרד ורק העיר לה ש"זה לא הרגע המתאים להגיד דבר כזה". אז ברגע אחר זה כן מתאים? שניהם פשוט יודעים - היחסים ביניהם הם חלק מהמשחק. לפחות אביחי בורר את מילותיו.
מה שעצבן אותי זה גם לא הגבריות שפתאום מפגין חזי, שחזר לבית לעשות סדר כשהוא עוטה על עצמו מעיל עור שחור ומזכיר לי יותר ויותר את דרקולה מטרנסילבניה. בעיקר כשעיניו לא משדרות שום רגש, והסיסמא הרובוטית "באווירה טובה" נשמעת יותר ויותר חבוטה ואומללה. אפילו עיניו של אביחי, שהעיוורון מוקרן מהן בצורה ברורה, מביעות את תחושותיו הפנימיות.
דן סובל מאמנזיה, מגמגם ומחליף צבעים
מה שעצבן אותי זה אפילו לא המיחזור האינסופי של הדברים של תהילה על זה שאביחי העליב אותה כשאמר שהיא שמנה, או הלעיסה המתישה של הרעיון שרק היא והקבוצה שלה אנשים אמיתיים והאחרים הם חלאת המין האנושי. על זה נאמר שהגמל רואה את הדבשת של עצמו וחושב שהיא הכי יפה בעולם. ומה שעצבן אותי זה לא ההתנהגות הפחדנית של דן שפתאום סובל מאמנזיה ולא זוכר שאורנה אמרה לו דברים מסוימים שנשמעו בסרטון והוא מגמגם ומחליף צבעים. נו שויין. מי מאיתנו לא חווה מבוכה בחייו ורצה באותו רגע שהאדמה תבלע אותו?
גם השקר שלפיו אורנה כביכול שומרת נגיעה אבל מתחבקת עם דן כאילו היא ב"אלף גוונים של אפור", לא הוציא אותי מדעתי. אני אישית דווקא מוצאת בזוגיות הנרקמת בינה ובין דן משהו מרתק ומושך יותר מהזוגיות של אביחי ומעיין.
הדיירים לא עצבנו אותי. הם בסך הכול, כלים במשחק שהאח הגדול קובע או משנה את כלליו כאוות נפשו. מי שעצבן אותי באמת היו המנחים שחזרו ואמרו בזחיחות בלתי נסבלת משפטים כמו: איך סידרנו אותם הא? הם אפילו לא יודעים שביום שלישי רובם מודחים ורק אחד מהם חוזר (חה חה חה). זה לא מצחיק בעליל. לא מספיק שהוניתם את הצופים כשהחזרתם את המודחים לבית, אז עכשיו גם סידרתם את המודחים שהשלו את עצמם שהם יישארו?
וכל זה למה? בשביל לעשות סיבוב נוסף על הכיס של הצופה עבור עוד חופן מטבעות שעולה מהם צחנה צורמת של עליבות, כי אתם חושבים שאפשר לשחק ברגשותיהם של אנשים?