מאיפה שלא מסתכלים עליו, "לה פרומיז" הוא לא סיפור מעורר תיאבון. איזבל וז'אן רישרד פוגלייז מחליטים להגר לישראל לא ממניעים ציוניים דווקא אלא משום שעירם, גרנובל, מתמלאת ב"ערבים ושחורים". בנתב"ג מחכה להם נציגת משרד הקליטה, מותשת ומעוצבנת על ישראלים ותיקים שאינם מתגברים על הצורך לחלוף על פניה, להשמיע איזו התחכמות ולהיות משוכנעים שהם הכי מתוקים בעולם.
משפחת פוגלייז זוכה אוטומטית באזרחות ובמענק עלייה ומשוגרת למציאות הישראלית. מצפים לה שם מריבות עם מתווך, דירה בהריסות, עבודות דחק, סביבת בית ספר בלתי אוהדת ולפעמים תוקפנית כלפי הבת, וגעגועים לבן מקסים שהחליט ברגע האחרון להישאר בצרפת. משפחת פוגלייז מרימה ידיים וחוזרת לצרפת.
משפחת פוגלייז, אין דרך נעימה לומר זאת, לפחות על פי הסרט, אינה עוצרת נשימה בתקשורת האישית והרגשית שלה. אם מתקיים בדירה בנתניה דיון שלא כולל התרסה, קנטור, הטחת עלבונות ושתיקות נזעמות - הוא אינו מופיע בסרט. אולי נחתך בעריכה מגמתית, ובכל אופן מה שנותר ומוקרן כמעט מעורר כעס ברזונו ובדלותו. "את כן אמרת ככה", "אני לא אמרתי ככה", "את כן אמרת ככה", "אני לא אמרתי ככה" - טיעון אופייני בדיאלוג בין איזבל וז'אן רישרד.
סוג הבילוי הביתי המועדף על הבן מקסים שנותר בצרפת הוא צילום סלפי של עצמו וחברתו, צפייה מיידית בתמונות האלה בפייסבוק, וחוזר חלילה. הסבתא, שבביתה הוא מתגורר, מנסה ליצור תקשורת מיושנת יותר, כלומר באמצעות שיחה, אבל מוזמנת בכל עת לחפש את החברים שלה.
ראוי לציין את כל אלה לא מתוך רצון לגנות את משפחת פוגלייז. זכותה של כל משפחה לבזבז את זמנה לפי רצונה. אבל משפחה שלא מעוררת חשק לרוץ לסלון ביתה עם מזוודה ולהשתקע שם, שמניעיה לעלות לישראל לא נבעו מרצון עתיק להגשים חלום ציוני, חסרה את המאגרים הנפשיים הנדרשים מלכתחילה לצלוח את תהליך ההגירה הקשה ממילא. היא מועדת להתקפל בחזרה הביתה.
מנגד, צופה מדינת ישראל בקשיי העולה באדישות. המהדרין גם מברכים: "יאללה אתם, רק באתם מצרפת וחושבים שאתם מלכים". הבת קרלה זוכה לעלבונות באוטובוס ובבית הספר. מחוות של ידידות כמעט אין. לכאורה בלתי אפשרי למצוא בעולם מדינה כישראל הפורשת ידיה בקבלת אחיה: אזרחות, מענק, אולפן. אלא שישראל - על מערכותיה הרשמיות ואזרחיה - מזמן איבדה את הרגישות לחלשים. היא מניחה לנכים ולניצולי שואה להינמק בעוני ובבדידות, ובטח לא סופרת עולים מצרפת שקצת קשה להם. מערכת חינוך שאינה מחנכת תלמידים לעזרה הדדית מצמיחה קללות לעולים במקומות ציבוריים.
איזבל וז'אן רישרד חזרו הביתה לצרפת. איזבל החלה ללמוד. ז'אן רישרד פתח בגרנובל פיצרייה. מרגישים טוב יותר, תודה.
"לה פרומיז", פרק 1, יס דוקו, ימי רביעי, החל מ־12.7