לכל סדרה אחרת - או לפחות למרביתן - לא היינו סולחים לפרק פתיחה אנמי כל כך לעונה חדשה. מרוב יחסי ציבור שחיממו את הציבור כל כך הרבה זמן, נפלו יוצרי העונה החדשה בפח שלהם עצמם, ובמקום לייצר אקשן יצרו מסדר נוכחות. הנה אריה סטארק (היחידה, אגב, שנוקפת אצבע וכבר בהתחלה טובחת משפחה שלמה), והנה סרסיי, שכבר רואים עליה את השנים. וקינג ג'ון סנואו, מעט חיוור. ולורד בייליש שעוד לא הספיק להדגים את נכלוליותו הידועה. ואחרונה הופיעה חאליסי. הו, חאליסי. אבל מה עשתה חאליסי? כמו כולם. גורנישט.
לא שהיה רע לפגוש בהם מחדש. להפך. הציפיות היו בשמיים. ההמתנה הייתה ארוכה מתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים. וכשנשמעה המוזיקה המוכרת וגלגלי השיניים המצמיחים את גשרי הטירות מהאדמה החלו להסתובב, התחושה הייתה שהתקבלה בקשר פקודת סדין אדום והנה הטנקים פולשים לסיני. ומה קיבלנו? את האמת, גורנישט.
זה רק הפרק הראשון, כמובן. סביר להניח ש"משחקי הכס" תמריא מהפתיחה החיוורת הזו. אבל בעונה שבה יש רק שבעה פרקים, לבזבז כבר בשבוע הראשון פרק שלם על גורנישט זה חבל. זה כמעט שיים.
"משחקי הכס", עונה 7, פרק 1, סלקום TV, יס OH, הוט HBO