1. לשמוע את דפני ליף באמצע הפגנת השמאל האחרונה בפתח תקווה, היה כמו זרם מים צוננים במדבר. סוף–סוף מישהו שם הזכיר גם עוולות עבר, שבוצעו בידי המחנה “הצודק"; וציין כי לוחם הצדק המהולל אלדד יניב הגיע מאותם מחוזות בדיוק של שחיתות שלטונית. העובדה שליף הוקעה בידי חלק גדול מהמפגינים מעידה שוב עד כמה לוחמי חופש הביטוי מתקשים להתמודד עם ביקורת.
2. העונה השנייה והחדשה של “קצה האגם" (הוט) רק מחזקת את הרושם המצוין של העונה הקודמת. אליזבת מוס מגלמת בלשית משטרה שחייה האישיים הרוסים ומשתלבים בחקירה שהיא עורכת לאיתור עובדות מין אסיאתיות בסידני, אוסטרליה. והכל, כיאה לבמאית ג'יין קמפיון, מסוגנן, אפל ורב־רבדים. מוס עצמה מסתמנת כאחת השחקניות הבכירות של הדור.
3. טום קרוז בן ה–55 נפצע במהלך צילומי “משימה בלתי אפשרית 6", כשניסה לבצע פעלול בעצמו. קפץ בין שני בניינים ונחבט בקיר. אני מאחל לו החלמה שלמה כמובן, אבל יש כמעט צדק פואטי בתקרית הזו. קרוז באופן ספציפי, בדומה להרבה מבני דורו, מנסה למשוך את הנעורים עד לקצה גבול הפתטיות. מותר לך לקחת פעלולן בעשור השישי לחייך, פיטר פן.