כשמדובר בצרפתים, או ליתר דיוק בצרפתיות, בכל מה שנוגע לשיק, סטייל ואופנה ניכר כי יד אלוהים נגעה בהן. לכן אנחנו לא ממהרים להכריז על "תום עידן האנטי־אייג'ינג", כפי שהכריז שער גיליון ספטמבר של המגזין "אלור", שנוהג להכתיב טרנדים בסטייל. זאת כי אנחנו לא צרפתיות שנלחמות בכל הכוח באמריקניזציה. אלא שקריאה מעמיקה יותר במה שהביא את עורכת המגזין מישל לי ליצור את הקונספט המעניין הזה, גרם לנו לבדוק את עצמנו שוב, לפחות מבחינת הטרמינולוגיה שבה אנחנו מתייחסים לזקנה.
למי שאינו בקי בחשיבותם של גיליונות ספטמבר במגזיני האופנה, הנה הקדמה: מדובר בחודש החשוב בשנה בעולם האופנה. מגזינים מובילים נוהגים להפיץ שלושה ואף ארבעה שערים שונים במטרה ליצור מפגן כוח בדוכני העיתונים, וגם ניסיון לפנות למכנה משותף רחב יותר של קהל יעד. התחרות גדולה, והמגזינים מתחרים ביניהם מי יהיו הכוכבות הלוהטות שיעטרו בפנים מרוטשות את השערים הנחשקים.
אלא שבזמן שסלינה גומז מככבת על שער "InStyle", קריסטן סטיוארט מתנוססת על "הארפרס באזאר" וג'ניפר לורנס הוכתרה על שער "ווג אמריקה" בתואר "אישה בת זמננו", "אלור" הצרפתי החליט לקרוא תיגר על התעשייה המקדשת נעורים, ובניגוד לשלוש הכוכבות הצעירות המככבות בירחונים המקבילים, בשער הגיליון החגיגי שלו מתנוססת דמותה של הלן מירן, השחקנית הנפלאה בת ה־72, כשטיפת פוטושופ אינה מרטשת את פניה.
הגיליון מוקדש לתום עידן האנטי־אייג'ינג. "זו קריאתנו לתעשייה", נכתב בחגיגיות על השער, ולראיון עם מירן מפנה הכותרת "גברת לוהטת". בתוך המגזין, לצד תמונתה של מירן, מופיע הכיתוב: "גיל הוא רק מספר, ומתמטיקה מעולם לא הייתה הקטע שלי".
עורכת המגזין יצאה בקריאה להפסיק להשתמש מעתה והלאה במונח "אנטי־אייג'ינג": "אנחנו חייבים להפסיק להשתמש במונח זקנה כאיזה קרב שצריך לנצח בו", כתבה במאמר המערכת. "אף אחד לא מציע לוותר על רטינול, אבל שינוי הדרך שבה אנו חושבים על הזדקנות מתחיל עם שינוי הדרך שבה אנחנו מדברים על הזדקנות. המונח אנטי־אייג'ינג נשמע כמו אנטי־וירוס, תרסיס אנטי־פטרייתי או תרופות נגד חרדה, והמשמעות היא יציאה לקרב. לכן נפסיק את השימוש במונח הזה. אנחנו מתבגרים בכל דקה ובכל שנייה. זה דבר נפלא להזדקן. זה אומר שבכל יום אנחנו מקבלים מחדש את ההזדמנות לחיות חיים מלאים ומאושרים".
על פי לי, השפה היא קריטית. בכל פעם שאנחנו מדברים על אנשים, ובעיקר על נשים, אנחנו מוסיפים תיאורים מיותרים כגון "היא נראית יפה לגילה" וכדומה. "כדאי שנתפוס את עצמנו בפעם הבאה ונחשוב מה יקרה אם רק נאמר על מישהי: 'היא נראית נהדר'. כן, האמריקאים שמו את הנעורים על הדוכן, אבל בואו נסכים שלהעריך את רוח השטות של הנוער זה לא אומר להפוך את המבוגרים למחרידים ככל שהשנים חולפות".
בראיון ל"אלור" סיפרה מירן עצמה, שמשמשת פרזנטורית של לוריאל, כי הסכימה להשתתף בקמפיין בתנאים שלה: "הצעתי לוותר על המושג אנטי־אייג'ינג, כי נשים יודעות שהן מזדקנות ורק רוצות להיראות ולהרגיש נהדר על בסיס יומי".
29 כוכבות נוספות גוייסו לקמפיין, וציטוטי עבר שלהן בנושאי גיל ואייג'ינג מתנוססים במגזין: קייט בלאנשט, ג'סיקה לאנג, סינדי קרופורד, אנדי מקדואל, יוקו אונו, דברה מסינג, דרו ברימור, כריסטי טרלינגטון, דיאן ליין, דיאן פון פירסטנברג, אלן ברקין, האלי בארי, אימאן, ג'ניפר אניסטון ועוד רבות וטובות. אפילו אליזבת טיילור שנפטרה בשנת 2011 מוזכרת כאחת מאייקונות הדור, כאישה ללא גיל שאמרה בעבר: "בסופו של דבר את היופי הפנימי אתה מעצב, במיוחד כאשר אתה מגיע לגיל מסוים... למנתחים ולסכינים אין כל קשר לכך. זה קשור לקשר עם הטבע, עם אלוהים, עם הישות הפנימית שלך... זה להיות בקשר עם עצמך, זה היופי האמיתי שניבט ממך".
האכזריות של הגיל
לא ברור אם יש סיכוי שהקמפיין יצליח להזיז משהו, ואם הוליווד אכן תתנער מחזון הנעורים, אבל האם הסלבריטאיות הישראליות יכולות להזדהות עם מטרות המאבק הזה? סנדרה שדה, שחקנית, דוגמנית הבית של המעצבת דורית שדה ופרזנטורית של מרכזי "רונית רפאל - מדע היופי", לא מסתירה את גילה (תכף 68), אבל לא מבינה על מה המהומה.
"מה הם אומרים, בואו נהיה זקנים וזהו?", היא תוהה. "הצרפתים תמיד היו נגד זה, נגד האמריקניזציה. אם את שואלת אותי, אני לחלוטין לא מסכימה עם עורכת המגזין. אני בעד הקרב המר של האנטי־אייג'ינג, שהמשמעות שלו בעיניי אולי שונה מהתפיסה הרווחת. למה הכוונה? לא להעמיד פנים שאתה צעיר יותר מגילך הביולוגי, אבל לעשות הכל כדי להרגיש טוב עם עצמך. כי כשהנכדים מצלמים אותך בסלפי ואת רואה את עצמך, את נבהלת. אין מה לעשות, זו המציאות".
ומה דעתך על הטענה שהשימוש במילה "אנטי" יוצר אנטגוניזם לזקנה?
"התראיינתי לא מזמן אצל פרופ' יורם יובל וסיפרתי לו שאני עושה טיפולים אצל רונית רפאל. לדבריו, הוא חקר את סודות האושר, ומצא ששינוי לטובה יכול לגרום ליותר אושר מאשר זכייה ב-20 מיליון דולר. לטענתו, מי שיש לו האומץ לשפר ולשדרג את המראה החיצוני, זוכה לנחת ולתחושת אושר יותר מכל דבר חומרי אחר.
זה נותן מזון לנפש כשאת עוברת ליד הראי ונראית טוב, ולא זורקת את הקללה הזו בכל פעם שדמותך ניבטת מאיזה חלון ראווה. אמא שלי הלכה לטיפולים בגיל 83, כי בכל פעם שנכנסה למעלית היא הייתה נבהלת. היא הייתה אישה שהמראה החיצוני היה מאוד חשוב לה. לי, מאז ומעולם, כילדה שנולדה בעיירה יהודית ארבע שנים אחרי תום מלחמת העולם ועברה תלאות, ההשקעה ביופי נראתה תמיד כמו פסגת האושר של האדם המודרני והמשוחרר. ואגב, אני בטוחה שגם הלן מירן משפרת את הלוק שלה. אם היו שמים על השער מישהי שלא מטפלת בעצמה בכלל זה היה מראה קשה".
היית מצטלמת בלי פוטושופ?
"אני לא יודעת. יכול להיות שבזכות הטיפולים שאני עושה אז הסיכון שזה ייראה בלתי נסבל לא קיים, וזה לא היה מבהיל כל כך. שלא תביני לא נכון, אני לא נגד הזקנה, לחלוטין לא. אני בעד לייפות את הזקנה, לרמות קצת. לא כמילת גנאי אלא כמילת ניצחון על האכזריות שבהזדקנות, במיוחד אצל נשים. זו לא מלחמה, אלא ניצחון על העצבות שיש לנשים בגלל זה. וגם אם רק אני רואה את התוצאות בראי, זה מספיק.
זה משפר את הנפש שלי ונותן לי הרגשה טובה. חוץ מזה שלי, כשחקנית, יש תירוץ הרבה יותר טוב מכל סבתא אחרת ואני מודה שנאחזתי בו: שנתיים לפני גיל 70 יש לי עבודה, ואני הולכת לאודישנים ומרגישה נחמד שזה נראה ניטרלי, ולא רואים את האכזריות של הגיל".
יופי לפני גיל
"הצרפתים ידועים באהבתם לנוסטלגיה" אומר ד"ר אודי בר, מומחה לעיכוב תהליכי הזדקנות. "התרבות הצרפתית מקדשת את זה, והאמת היא שאני מחבב מאוד את האסתטיקה הצרפתית והכבוד לעבר. אין להם התפיסה הזו של המערב, שכל מה שהיה פעם נמחק ולא היה, ואת זה אני מכבד. אבל אי אפשר להתעלם ממגמות שמבוססות על נטיית האדם כיסוד, כהוויה, והוא הרצון לשמר נעורים ולהעלים סימני זקנה. הרצון להצעיר את חזותנו הוא חלק אינטגרלי מהתרבות האנושית מראשית ימיה, מימי מצרים העתיקה עם האיפור והדקורציות ומימי קליאופטרה. אי אפשר להתעלם מסודות היופי של קיסרי רומא ויוון העתיקה, ואפילו בתקופות צנע בין מלחמות עולם. זה לא משהו שנולד אתמול".
אז על מה המהומה?
"אנטי־אייג'ינג זו רק מילה שיווקית ומכובסת שנשמעת קצרה ובינלאומית, ונטפלים כאן לאישיו לא נכון. הניסיון לעצור את הזמן הוא שאיפה שקיימת באדם והתשוקה להעלים סימני גיל היא טבעית ואוניברסלית, וזה נראה קצת צבוע ומתחסד להתעלם ממנה ולומר שאנחנו אוהבים את הקמטים שלנו. אני חושב שהעורכת מציגה את ההשלכות ההרסניות על התרבות ועל בני האדם, ואולי הכוונה היא טובה. הרי ישנם אנשים שעושים טיפולים רבים, מעוותים את החזות שלהם והולכים לטיפולים לא מבוססים".
"אנשים שועטים לכל דבר שמציע כביכול אנטי־אייג'ינג, והתוצאות גרוטסקיות. מבחינתי כשמישהי נראית עשויה, העבודה נכשלה. ובכלל, הקטע הוא לא גיל, והמוטו שלי הוא יופי לפני גיל. לי לא אכפת בת כמה את וגם לחברה פחות אכפת. החברה שופטת אותך לחומרה אם את נאה לעין או לא. יש נשים קשישות שאנשים משתגעים על יופיין, על שיער השיבה שלהן, הבגדים והמראה הכללי, ויש נשים צעירות נטולות חן, שהן פלטה מהלכת של צבעים. גיל הוא לא אישיו בכלל. אנחנו לא מנסים רק להצעיר אותך, הנעורים הם לא בהכרח יפים. יש נשים שכשהן היו יותר צעירות הן לא היו יפות. זה הקטע בעבודה שאני הכי אוהב, לקחת נשים בכל גיל וגם גברים וחוץ מלתקן דברים שמפריעים, לנסות לתת להם איזון קטן באסתטיקת הפנים שידגיש את יופיים מהעבר".
"הפתרון הוא לא להסתיר את הגיל אלא להיראות טוב יחסית לגיל, לכן אני לא רואה במילים אנטי־אייג'ינג משהו שצריך למגר", אומרת דליה מזור (67), פרזנטורית של מרכזי "רונית רפאל - מדע היופי". "הטכנולוגיה התפתחה בצורה שיכולה לאפשר לנו להתבגר ביותר נינוחות ולהילחם, לא בגיל אלא בתוצאות שלו. אני לא רואה בזה מונח שצריך לבטל, כי זה מבזה באיזושהי צורה. בסופו של דבר כולנו מתבגרות".
כמישהי שהייתה מגיל צעיר מאוד מול עדשות המצלמה, היית מוכנה להצטלם היום ללא פוטושופ?
"אני לא יודעת. ביקשו ממני פעם להצטלם למדור מסוים בצילום מאוד חשוף, עם פנים כמעט נקיות מאיפור. אני זוכרת שהסכמתי, אבל ביקשתי להוסיף קצת מסקרה וליפסטיק, כי בלי ליפסטיק חיי אינם חיים. זה היה נטול מייק־אפ ומאוד חשוף. אני מודה שלאישה מגיל מסוים הרבה פחות נוח להצטלם כך. כל אישה, בלי קשר לגילה, רוצה להיראות טוב. כשהדגש הוא להיראות טוב לגילה, זו התפיסה שלי. אני לא מצפה בשום צורה ואופן לחזור ולהיות בת 20 או להיראות כמו בת 20. אין לי ציפיות, הרי זה מגוחך. אני בת 67 ואני מרגישה טוב עם איך שאני נראית בגילי. דבר נוסף שאנשים צעירים לא מבינים הוא שככל שאת מתבגרת כרונולוגית, את לא באמת מתבגרת מבחינה נפשית. פנימית ומנטלית את נשארת אותו האדם. מבחינת התחושות שלך, הרצונות שלך והשאיפות שלך את אדם צעיר. איפה הכרונולוגיה ואיפה אני מרגישה? לי הגיל לא מתחבר. וכמובן אני שמחה להרגיש טוב, ולעשות כל מה שאני יכולה כדי להסתכל במראה ולהיות מרוצה".
את חושבת שקריאת ההשכמה הזו לתעשייה תעבוד?
"להזכירך גם הלן מירן מפרסמת חברת קוסמטיקה וגם אנדי מקדואל, השחקנית הנהדרת שקרובה ל־60. היא לא מתוחה אבל מפרסמת מוצרי אנטי־אייג'ינג. אני חושבת שזו קריאה מוגזמת לא לעשות עבור עצמנו משהו כדי להיראות יותר טוב. יש פה איזשהו פספוס מבחינת הכוונת המסר שהמגזין רוצה להעביר. זקנה זה לא רע, וגם לא הרצון לשפר את המראה החיצוני כדי להראות טוב יותר".
"בעוד חודשיים אהיה בת 52 ועדיין לא עשיתי שום טיפול", אומרת רונית יודקביץ', דוגמנית לשעבר ואמנית ויזמית בהווה. "אני כמובן לא נגד, אבל זאת אני וקבלו אותי כמו שאני".
איך זה משפיע על העבודה שלך, אם בכלל?
"אני חיה ובועטת ועושה המון דברים, כפי שלא עשיתי מעולם. בין היתר אני שותפה בחברת קולגן פלוס, שזה תוסף תזונה ששומר על עור הפנים. גילי 40 ו־50, שפעם נחשבו לגיל שבו נגמרת הקריירה בעיקר בתחומי היופי, לא רלוונטיים לשמחתי כיום. את רואה אנשים בני 50, 60 ו־70 שעובדים, מתפרנסים ומבלים. הטכנולוגיות השתנו ותוחלת החיים עלתה, ויש צורך בלתי נמנע לספק את כל הצרכים. יש הרבה מפורסמים ומפורסמות שממשיכים לעבוד ולקיים את עצמם בכבוד, גם בגיל מאוחר יותר".
קריאת ההשכמה לתעשייה של המגזין "אלור" בעניין תפיסת היופי יעילה בעינייך?
"הקהל שעוקב אחריי באינסטגרם למשל, הוא קהל בן גילי ויותר, בעיקר נשים. אני יודעת איזו מובילת דעת קהל אני. נשים שפונות אלי רוצות להיראות טוב גם בגיל מאוחר יותר, וזו לא מילה גסה. כיום, כשאני מקבלת פניות לצילומים, הבקשות זורמות ממקום של הבנה של המפרסמים, שדווקא הקהל המבוגר יותר הוא הצרכן הכי טוב, אם ביכולות הכלכליות, ואם בהבנה ובניסיון שלו. כיום אני עובדת יותר מאי פעם, למרות או אפילו בזכות הגיל. אני מביאה משהו שהוא אמיתי. יש לי ניסיון, אני אמא לשלושה ילדים ורכשתי בשק שעל כתפיי המון דברים שאני יכולה לחלוק עם אנשים. אני לא רואה בהתבגרות משהו רע וגם לא ברצון להיראות טוב וצעיר יותר".