"לא רציתי ללכת ל'להיות זמרת' כי ממש חששתי", מודה שי מיקה יפרח, רגע אחרי שהוכרזה בסוף השבוע כמנצחת בגמר הדוקו־ריאליטי של ערוץ 24. "אתה בן אדם מוכר, יודעים מי אתה, ופתאום לבוא ולתת את אחד הדברים הכי אינטימיים שיש לך ולקבל על זה ביקורת בטלוויזיה, זה היה סיכון מבחינתי. לזייף מול המצלמות זה לא קל, אתה יודע כמה אנשים ברחוב אמרו לי (עושה קול של גבר זקן): 'אהה, שי מיקה, את לא יודעת לשיר, תפרשי, תאמיני לי'".
אולי עיוותו אותך בעריכה?
"הלוואי שעיוותו אותי בעריכה, אבל אני אקח אחריות על עצמי. הבעיה היא שהם שמו אותי בריפיט. הזיוף בסטודיו היה דקה וחצי, ובעריכה עשו את זה עשר דקות. אני אומרת לעצמי: 'בבקשה, אני לא יכולה לשמוע את עצמי'. אחרי זה לך תוכיח לאנשים שאני יודעת לשיר. אני בעצמי לא מאמינה. אני אומרת: 'תריצי, אמא, תריצי'. פדיחות'". אלא שלמרות הביקורת העצמית הנוקבת, יפרח, שועלת ריאליטי ותיקה שכבר הוכתרה כמנצחת העונה השביעית של "האח הגדול", לקחה גם הפעם את כל הקופה. "עברתי דרך לא פשוטה ולמדתי המון, ותמיד כיף לנצח", היא מודה. "הצלחתי גם בלי הפרגון של החברות שלי לתוכנית, וזה מוכיח שבהתמדה ובעבודה קשה אפשר לעשות דברים גדולים, וצריך להיות פתוח ולא לחשוב שאתה יודע הכל".
החברות של יפרח לתוכנית היו אביבה תבורי, שרון פרי, אנה זק ושמחה גואטה. "היו חיכוכים בין הבנות, לא ביני לבין הבנות", היא מבהירה. "מלכתחילה פחות הייתי חלק מהחבורה. היו לי הרבה קשיים בתוכנית, בעיקר העניין של הפרגון. אף אחת מהבנות לא חשבה שיש לי בכלל סיכוי להוציא שיר כזה טוב. התגובה לא הייתה 'את שרה טוב', אלא 'הפתעת'".
את מתכננת להמשיך לעבוד במוזיקה?
"זה לא שאני אעזוב הכל ואלך להיות זמרת. אני בן אדם שעושה הכל ב־100%, ואם אני אעשה מוזיקה, אני אעשה רק מוזיקה. אני עוד לא מוכנה לשים על עצמי את הטייטל 'זמרת'".
בגלל המניירות
יפרח (25), נולדה בקצרין. למרות הדימוי הקופצני ומלא האנרגיה שלה, היא עברה חיים לא פשוטים שעליהם כבר סיפרה לא פעם. בין היתר, היא הייתה חברתה של תאיר ראדה, שנרצחה ב־2006 באכזריות בשירותים של בית הספר שבו למדו; בדצמבר 2010 נספתה בת דודתה באסון הכרמל; ושלושה חודשים לפני שנכנסה לבית "האח הגדול", איבדה את אביה שחלה בסרטן המעי הגס. אלא שלמרות הכל, יפרח מתחזקת כאמור לוק חייכני ושטותניקי. אחד המשפטים הזכורים שאמרה במהלך הריאליטי "להיות זמרת" היה: "מניירות, מניירות, מניירות, אין מה לעשות, יש לי מניירות, כי ברגע שאני מורידה את כל הכיף, השטויות, הילדותיות, אז מה נשאר?"
"יכולתי להיות הילדה הכי עצובה בעולם", היא אומרת כעת. "אני לא בורחת מלבכות, היום לפנות בוקר בכיתי, אני בוכה הרבה, אני מתנקה, מחבקת את הכאב. הגעגוע למי שאתה אוהב לא חולף. באובדן של אנשים וגם בזוגיות, באהבה, אלה דברים שלא עוברים, צריך ללמוד לחיות איתם. בוכים, מנגבים את הדמעות, מרימים את הראש ואומרים: 'בסדר, תודה, בטח זה שיעור'. מה? לשבת לבכות על החיים שלך? הם קצרים". לדבריה של יפרח, הזכייה ב"האח הגדול", שבמסגרתה קיבלה דירה, הייתה תחנה משמעותית בחייה ובחיי משפחתה.
"אני לא יודעת אם כל המשפחה שלי ואני היינו מתרוממים מהמוות של אבא שלי אם לא 'האח הגדול'", היא אומרת. "זה הביא לנו תקווה, משהו להתעסק בו, וגם עזר לנו כלכלית כמובן. אם לא הייתי זוכה, בטח הייתי צריכה לעבוד עכשיו בארבע עבודות לפחות. לא הייתי עוזבת את אמא שלי לבד בחיים. היינו גרות בקצרין, אולי הייתי מתחתנת עם מישהו, המסלול מאוד ברור. גם מבחינה נפשית, הזכייה שמרה עלינו מאוחדים".
אז הכל מכוון?
"אני מאמינה שכן. אני זוכרת שהיינו בבית החולים אצל אבא שלי והתקשרו אליי מ'האח'. כל המשפחה שלי אמרה לי: 'לא, זה לא בשבילנו, אנחנו לא צריכים את החשיפה הזאת'. רק אבא שלי אמר לי: 'מה אכפת לך? לכי על זה'. היה אמור להיות אודישן ולא הלכתי בגלל כל הטיפולים. אחרי שלושה חודשים התקשרה אליי שוב מלהקת כדי להזמין אותי לאודישן. חשבתי שעובדים עלי וניתקתי לה את הטלפון בפנים. התקשרתי לאמא שלי ולאחותי והבנתי שזה אמיתי. חזרתי אליה, קבענו שעה ויום וניתקתי. התקשרתי לאמא שלי רועדת, עם דמעות בעיניים, ואמרתי לה: 'אמא, אני הולכת לאודישן הזה, ואם אני מתקבלת ומנצחת - זה סימן מאבא'".
עברת בחיים דברים שאנשים בגיל מבוגר יותר לא עוברים. איך שומרים על השפיות?
"בחיוך ובפרופורציה. אנחנו יושבים כמעט שעה, וכל הזמן אני מחייכת. אני מביאה סיפור חיים לא פשוט. הכיף שלי בחיים והמתנה שקיבלתי מאלוהים הם שאני יכולה להיכנס לחדר ולהאיר את המקום. הילדותיות והמניירות שלי הן לא דבר רע. אם אני נכנסת לסדרה או למשהו שהוא חשוף לכולם, למה אני צריכה להביא את הצד הכבד? אני צריכה להשאיר משהו לעצמי, ואם אני רוצה לתת לך משהו אחרי שהיית איתי - זה אנרגיה, כיף. לא בא לי לספר דברים עצובים ושקשה לי. זו הדרך שלי להתמודד עם הדברים. אם אני יכולה להפוך את הדברים לקלילים ולהיכנס עם פסטיבל הילדים שלי, למה לא?"
מה "האח הגדול" שינתה בך?
"הבנתי שם מי אני, את התהליך שלי, מה ממלא אותי. זה כמו כלא, צריך סבלנות כלפי האחר כי אין לך לאן לברוח, גם מהאנשים שאתה לא מסתדר איתם. לא הייתי ילדה סבלנית בכלל, הייתי על גבול המגעילה, אבל פיתחתי שם סבלנות להקשיב לאנשים. כמו שאומרים, אם החיים הם בית ספר, 'האח הגדול' זה דוקטורט".
את ממשיכה לצפות בתוכנית?
"את העונה הקודמת לא ראיתי, וגם את העונה שלי לא ראיתי. בכלל, אני לא חובבת 'האח הגדול'. גרתי בבית, יצאתי וסגרתי את הדלת".
לצאת ולפצות
במהלך השנה וחצי שחלפו מאז שזכתה ב"האח הגדול", יפרח כיכבה במדורי הרכילות, בין היתר כנוכחת קבועה בהשקות. היא גם קטפה קמפיינים, למשל לרשת האיפור SACARA ולחברת התכשיטים Belletto Jewelry, וכיכבה על הבמות במחזמר "סינדרלה". אז לאן היא מכוונת? "עולם הילדים זה העולם שלי", היא מבהירה כעת. "ילדים - או שהם אוהבים אותך או שהם לא אוהבים אותך. אפילו האחיינית שלי אמרה לי: 'שישון, את מכוערת בקליפ שלך, מה זה האודם הזה?' אני רוצה שזה יהיה הפידבק שלי. מאוד קשה לצאת מ'האח הגדול' וללכת לעולם הילדים, כי מבחינתם לא מעניין אותם שהיית ילדה טובה ולא הייתי מודל רע. 'האח הגדול' זה קללה בעולם הילדים".
ובכל זאת בחרת ללכת לעוד ריאליטי.
"בין שתי התוכניות עברה שנה וחצי ועשיתי הרבה דברים אחרים. מעבר לכך שהייתי פרזנטורית של שתי חברות מאוד גדולות, עשיתי 71 הצגות חנוכה, שיחקתי תפקיד קטן בסרט, אני מנחה את התצוגות של גינדי, אני מנחה את עיר הנוער בגן יבנה, הנחיתי משהו בפתח תקווה. השקות ואינסטגרם זה המשכנתה שאני צריכה לשלם, זה האוטו שאני צריכה לשלם, זה כל מיני דברים לבית שאני צריכה. אם אני עושה מתמונת אינסטגרם מה שאח שלי עושה בחודש, אני לא ארים את האף ואגיד 'לא'. זה העולם. או שאתה לוקח חלק או שאתה בוחר לשחק אותה ולהרוויח פחות".
"כשזה ייגמר, לאף אחד שדיבר על כך שאני עושה השקות ואירועים - לא יהיה מעניין מה נהיה איתי, ואם למשפחה שלי ולי יש כסף לסגור את החודש", מוסיפה יפרח, "גיליתי שכל מיני אנשים מפורסמים שאמרו לי 'למה את הולכת להשקות' - לא הלכו בעצמם כי לא הזמינו אותם. שנית, הם קיבלו אולי רבע ממה שאני קיבלתי והם אמרו את זה כאילו לצאת בסטייל. אז לא אכפת לי לא לצאת בסטייל. יש לי משפחה לפרנס".
עברת לדירה שזכית בה?
"כן, עם אמא שלי ואחותי. אני רואה במבטים שלהן שינוי ענק. אנחנו יושבות שלושתנו במרפסת. הבנתי שרוב המסיבות שהייתי יוצאת אליהן וחיי הלילה שהיו לי מילאו אצלי משהו. הייתה חסרה לי משפחה והיו חסרים לי אהבה ובית. הכל יותר יציב לי עכשיו. אני פחות צריכה את המסיבות. כשגרתי בתל אביב, מה היה לי? כלום. זכיתי ב'האח הגדול', המשפחה שלי הייתה רחוקה. לא ידעתי מה נכון לי ומה לא נכון לי. רק רציתי לצאת ולפצות".
לפצות זה כולל אלכוהול וסמים?
"אני אישית לא בעד. אני נגד לדבר על זה בראיונות, לא בגללי. פשוט ילדים לא צריכים להיחשף לזה. אם ילד יקרא את הראיון, מה אני צריכה שהוא ייכנס לעולם הזה? למה?"
זוגיות היא משהו שאת מכוונת אליו?
"מאז שהתפרסמתי למדתי כמה לקחים לגבי אהבה: אף פעם אל תשתף אם יש לך מישהו, לפחות עד שזה אמיתי. תחשוב שאתה מכיר מישהי ופתאום זה לא מסתדר. זה נגמר ואתה ממשיך הלאה, הכל סבבה. כשאתה מפורסם, החודשיים האלו זה כמו להיות ביחד שנה. עושים לך אחר כך עליהום כאילו עשית משהו רע. קשה לי גם להבחין מי רוצה להיות שם כי אני אני ומי רוצה להיות שם כדי 'להיות עם שי מיקה'. קיבלתי כאפה בקטע הזה כמה פעמים".
"המקום היחיד שבו אני יכולה להישבר וליפול בו זה אהבה", משתפת יפרח, "זה משפיע על המשפחה ועל העבודה ועל הכל. אני אדם שנפגע מהר, אבל אני לוקחת את זה כמו פופאי שאוכל תרד - ומתחזק. אני נפגעת ומבינה מה אני רוצה לשפר בבן הזוג שלי או בעצמי. אתה לומד ממערכת יחסים למערכת יחסים, ואני צעירה. יש סיכוי שאני עדיין לא יודעת מה זאת אהבה בכלל".