ככל שהמירוץ מתקדם, המשימות נעשות מאתגרות יותר, ולעיתים מביכות וחסרות טעם, כמו משימת קילוף התירסים שהייתה פשוט לא הוגנת למי שלא גבוה מספיק, וזה עוד לפני שדיברנו על כך שמדביקים את המתמודדים לעיסת קורנפלור. אם כבר להדביק, למה לא להדביק אותם לסופר גלו, בשביל הסדיסטים שבינינו? ממש כמו בסרט "ביג" עם טום הנקס, שבו הוא מנסה לאכול תירס קטנטן ולהשאיר את השלד שלו נטול גרעינים, בואו נשלב גם את המשימה הזו.
משימת בלוני הסבון הייתה מורטת עצבים כפי שלא הייתה אף משימה בכל ימי "המירוץ למיליון". אתגר בהחלט שווה אם הוא נועד לבחון את הסבלנות של המשתתפים. אפילו מיתר ועדי שתמיד טופחים לעצמם על השכם, נשברו. מיתר היה ממש לא נחמד כלפי חברתו, התעצבן עליה על לא עוול בכפה, והפך לאחד מאותם גברים שתמיד יאשימו את האישה בכישלונם.
יוסי הטברייני היה הכי "עממיקו" וביקש מהקהל ברחוב לעודד אותו ואת חברו, כאילו הוא עסוק עכשיו בכיבוי שריפה. הקהל נכבש בקסמו של "סמי הכבאי" והריע לשני המוסקטרים בדרכם לכבוש את היעד ולהבקיע גול עם בלון סבון שנכנס לרשת. בסוף המשימה, הם החליטו פה אחד שמהיום והלאה מי שמפריח בלוני סבון נקרא "פרחן" והם לגמרי ראויים לתואר הזה. הם גם לא התביישו להודות שהם באו למירוץ בשביל לזכות בכסף, שאותו אגב, יחלקו לבני המשפחה כולל החמות.
הלן, אשתו של רגב הזמר, מתגלה כבעלת תושייה וכושר, ונדמה שעליה המציאו את האמרה הצרפתית: "חפש את האישה". היא סיפרה שהייתה מ"כית בצבא - תפקיד שבהחלט מתאים לה. במשימת בלוני הסבון היא הפגינה וירטואוזיות של "פרחנית" מקצועית. לדעתי, מבין השניים, היא חזקה יותר מרגב, ולא אופתע אם אגלה שהוא יצא למירוץ הזה רק בגלל שהיא דרבנה אותו. הוא כנראה היה מעדיף להישאר בארץ, לזמר מנגינות וסרנדות ולהזליף על עצמו ממבחר הבשמים שבאמתחתו, במקום להזיע ולהסריח במירוץ מטורף. אפרופו טיפוח, לראות את מור, מורחת בקפידה ליפסטיק אדום בוהק, בין משימות בוץ, דבק ולכלוכים אחרים, זה ממש פרייסלס. אם להפסיד, למה לא בסטייל?
סיאנס מקסיקני
בפעם הראשונה מכול העונות, מחיתי אמש דמעה כאשר אוולין וטוהר נזכרו בילדם התינוק שנפטר ממחלה קשה לפני כשנתיים. לא ממש הבנתי למה צריך היה להכניס למשימת הבאנג'י המפחידה את יום המתים המקסיקני. הרי אפשר היה לבחון עד כמה כל אחד מהמתמודדים מכיר היטיב את בן זוגו, בשאלות פשוטות כפי שעושים במשחקי חברה ודינמיקה קבוצתית, בלי כל הסיאנס של יקרים שהלכו לעולמם. אולם מה לא עושים בשביל ליצור אפקט טלוויזיוני מרגש. ואכן זה הצליח להם וחווינו רגע דרמטי ואמוציונלי, כאשר טוהר אומר לאוולין: תחשבי שהילד שלנו שומר עלינו מהשמיים ורוצה שנצליח. אני נזכרתי בסבתא שלי שכאשר ראתה אותי מדוכדכת הייתה אומרת לי: אל תדאגי, הכול יהיה בסדר, אימא שלי (סבתא רבתא שמתה בשואה) שומרת על כולנו.
בינתיים, נטע, ממשיכה לצרוח את נשמתה כאשר היא טסה בשחקים בצניחה חופשית ויהיה זה נס אם לא נגרם נזק בלתי הפיך לעור התוף של המקסיקנית שהייתה צמודה לה במעוף המפחיד. אין לי כל ספק, שבסרט האימים הבא שיהיה מדובב לעברית, נטע תקבל ג'וב מתאים ליכולותיה הווקאליות.