כאשר "חתונה ממבט ראשון" שודרה לראשונה על המסך הקטן, היא הייתה מסקרנת, מאתגרת ומקורית. היום, קצת פחות, ולא משנה כמה לטיפות ומזמוזים ימכרו לנו הזוג אחווה וטל היפים והאמיצים. אין ספק שהזוג הזה מאוהב במצלמה והיא מחזירה להם אהבה. כל הקיטש הראוותני הזה נעשה במטרה לרכוש את לב הצופים ולעשות נחת למפיקי התוכנית, ומציג תמונה לא אמינה ולא ממש טעימה לחיך, כמו גלידה מתוקה מדי ששובעים ממנה אחרי שני ליקוקים.
כמה נישוקים ומציצות שפתיים ופוצי מוצי אפשר לשמוע? "הכול ורוד אצלכם" אומרת רלי לאחווה במפגש ההיסטורי בין הזוגות. אם לומר את האמת, ורוד הוא ממש לא הצבע שלי.
בשלב זה אני מעדיפה את האפור שצובע את הקשר בין רלי ואלעד, גם אם הוא קודר ולא נעים לפעמים, כי הוא נטול אשליות, ומציג סגנון ריאליסטי יותר של "לא הבטחתי לך גן של שושנים", אך מצד שני, משאיר גם פתח לתקווה. זה טבעי ואמיתי יותר, בעיקר במערכת יחסים מוזרה ולא טבעית שנכפתה עליהם.
בעוד אחווה וטל משדרים: 'ראו אותנו, כמה שאנחנו מאוהבים ומאושרים', רלי ואלעד לא באו לעשות פוזות של רומיאו ויוליה, או להפגין אידיליה מזויפת. הם לא מרגישים צורך לעשות את מה שמצופה מהם בשביל להוכיח שהשיטה עובדת. הם לא מייצרים קרבה פיזית ביניהם על מנת לעורר קנאתם של הזוגות האחרים. הם רחוקים ונראים מנוכרים, אך יחד עם זאת, ייתכן שאלעד מכיר את רלי יותר ממה שחיים מכיר את יעל, או טל מכיר את אחווה.
בינתיים אלעד הוא היחיד מבין הגברים של החבורה המוזרה הזאת, שחש את הדכדוך של רלי ויודע מאין הוא נובע, וברגישות שואל אותה בזמן הארוחה אם הכול בסדר איתה. דווקא בגלל הקשיים שאלעד ורלי חווים בקשר שלהם והאומץ של רלי להתעמת מול הקשיים האלה בגילוי לב ובכנות, היא פתחה לאלעד צוהר שיוכל להסתכל דרכו אל עולמה הפנימי ולהתוודע אליו. באותו הזמן זוג כמו חיים ויעל נראים כאילו קיבלו את השידוך הזה כתכתיב של הגורל שצריך להשלים איתו, אז בשביל מה לטרוח ולנבור בתוך נשמתו של בן או בת הזוג, על מנת להכירו טוב יותר או להבין מה הוא באמת מרגיש?
אחד מאנשי צוות היועצים מסביר שהאהבה תנצח את הכול, ולכן חיים ויעל יצלחו גם את המכשול העיקרי העומד בדרכם והוא המרחק שצריכה לעשות יעל כל יום לעבודתה בקיסריה. על איזו אהבה הוא מדבר? בקושי הם מכירים חודש ימים.
אחרי שאחווה הכירה את חיים ויעל, היא לוחשת על אוזנו של טל שהזוג הזה נראים לה חננות. כך למדנו שפיקנטריה רכילותית היא חלק מהעניין, גם במעמד של ארוחת ערב חגיגית באווירה חברית. למרות שבעיני, אחווה וטל לא פחות חננות מיעל וחיים בגלל כל המתיקות שנשפכת להם מהאוזניים, אחווה נתנה לי חומר למחשבה.
באופן כללי אפשר להגדיר את רוב הזוגות, כחננה אחת גדולה. הכול מתנהל יותר מדי על מי מנוחות. אין סערות או דרמות גדולות, אין התפרצויות זעם או זריקת חפצים. כולם אלגנטיים ואצילי נפש. הרי בחיים האמיתיים, מישהו כמו אלי שמקבל כתף קרה מבת הזוג וכאפה רצינית לאגו הגברי שלו, אפילו לא היה מחכה לה כאשר חזרה מהפסטיבל בהולנד והיא הייתה מוצאת דירה ריקה בלי אף מכתב פרידה או התנצלות ולעזאזל כל הניסוי החברתי הזה. על אף הטמפרמנט המרוקאי שלו, אלי הוא חננה בעצמו. למה לעבוד כל כך קשה על זוגיות שנועדה לכישלון מלכתחילה? זוגיות שבה אתה מרגיש מכווץ כולך מהקור שמשדרת בת זוגך ומהפחד שמא תאכזב אותה, בעוד עם חבריך הקרובים אתה מרגיש חופשי, משוחרר ונושם לרווחה.
מנחה התוכנית עידו רוזנבלום, מודיע בתחילת הפרק שיעל צריכה לעשות החלטה דרמטית כדי להציל את הזוגיות שלה עם חיים. אפשר לחשוב שמדובר בזוגיות ארוכת שנים. כולה, 3 שבועות. יעל עושה הקרבה גדולה למען זוגיות שהיא ובן זוגה אפילו לא יודעים עדיין להגדיר את אופייה. אני חושבת שטוב יעשה חיים אם יוסיף קצת עוקץ לכל העלילה המשתרכת הזאת, ויודיע לה שהוא מצפה ממנה להקרבה נוספת להצלחת המבצע, כמו למשל, לחזור בתשובה.
ורק הערה קטנה לסיומת, לא כזאת חשובה אפילו די שטחית, אבל אותי אישית מכעיסה, שמישהו יסביר לי מה נסגר עם המלהקים חובבי הברונטיות שבחרו בכלות שדומות אחת לשנייה, איך ייתכן שמכל הזוגות אין אף ליהוק של בלונדינית אחת שתכניס קצת אור וצבע למסך. ואין שום קשר לצבע השיער שלי, כי אמש כשהפגישו את כל הזוגות ביחד, ראיתי "העתק הדבק" לזוגות בגרסה קצת שונה וזה צרם לי בעין, שהביטה בנוף הברונטי ששלט בשולחן.