אן וירדן, הודחו אמש מהמירוץ למיליון ולא זכו להגיע לחצי הגמר למרות שעשו מאמצים כמעט בלתי אנושיים לצלוח את המשימות ובהכירן את נחיתותן הפיזית לעומת אחרים, לעיתים גילו יותר מהם יכולת טקטית ואסטרטגית, שלא לדבר על העידוד והתמיכה אחת בשנייה שעזרה להן לשרוד לאורך המסע. פרק חצי הגמר היה פרק הייאוש הגדול שהוכיח שאף אחד מהזוגות לא מסוגל לאמץ את המשפט שאומר שהדרך לניצחון לא פחות חשובה מהניצחון עצמו, לפעמים יותר.
ירדן לא ידעה נפשה מרוב צער והגיעה אבלה וחפוית ראש אל רון שחר. על מנת להציל את כבודה, היא אפילו העירה הערה שהיה בה טעם לפגם, כאשר ציינה שברוב המשימות היא תמיד לקחה על עצמה את הקטעים הקשים יותר. לא נכון ולא מדויק, אבל מי אנחנו שנוסיף מלח על הפצע המר של הכישלון.
נטע שבאחת המשימות החליטה שהיא רוצה לעזוב והמשחק לא מעניין אותה יותר, החליטה יותר מאוחר שזאת שאלה של חיים או מוות אם היא ועומר לא יגיעו לחצי הגמר, ובמהלך משימת הפנסים כל כך צרחה ובכתה כאילו קרה אסון לאומי. לפחות ברגעי ייאוש ותסכול, נטע הוגה משפטים ברורים ומובנים, בעוד ברגעים אחרים היא מלהגת בשפה לא מפוענחת שהיא המציאה לעצמה.
גם עומר האח מרוב ייאוש גילה סימנים מובהקים של מאניה דיפרסיה: "את משגעת אותי עם הבכי שלך. תפסיקי לבכות נטע. את לא עוזרת לי. בגללך נגיע היום אחרונים".
אחרי שסוף סוף סיימו את המשימה: "אוי נטע, את אלופה, אין עלייך, מה הייתי עושה בלעדייך". גם טוהר נסחף כשהצהיר בדרמטיות שייקספירית: "אם אני לא אגיע לחצי הגמר (לא חלילה: אם אני ואוולין ) אני כלום". אולי כדאי לקרוא לעונה הזאת: מסע עולם סובב טוהר, כי הוא האחד והיחיד ואין בלתו.
דווקא בפרק גורלי לקראת חצי הגמר, היה זה רגב שהפתיע. בצעד תימני, קליל ובקריצה הומוריסטית, הוא היחיד שלא איבד את העשתונות ולא גילה שום סימני מצוקה לנוכח המחשבה שאולי הוא והלן לא יגיעו לחצי הגמר. בעוד הלן דוחקת בו שזה המאני טיים ועליהם לעשות מאמצים בלתי נלאים, הוא נראה כאילו בסבבה שלו ואפילו התבדח שבמשימת ריקוד הציפורניים, הוא חשב שתפקידו לשמש כקהל שרק צופה ומוחא כפיים לרקדניות.
בניגוד לטוהר, רגב לא חשב שאם הם יודחו מהמשחק, חייו יהיו שווים כקליפת השום. במקרה הכי גרוע, הוא יחזור לקריירת השירה שלו, לבשמים שהוא כל היום משפריץ על עצמו ולפינוקים היומיומיים. קשה כמובן לנחש מי ינצח בגמר. מסתבר שלנהגים המובילים את הזוגות ממקום למקום, יש תפקיד משמעותי במשחק והרבה תלוי בהם שלא יתברברו בדרך ולא יקראו את מפת הג'י פי אס, הפוך.