"אני חושב שאני מביא משהו אחר ל'מאסטר שף'", אומר השף ישראל אהרוני, רגע לפני פרק הגמר בעונה השביעית של ריאליטי הבישול (הערב ב־21:00, קשת 12). "ביני לבין השופטים האחרים יש מספיק דברים משיקים, וזה פשוט עובד בינינו בהרמוניה. מה שקרה לדעתי זה שנהיה תמהיל מעניין".
אהרוני (67), קיסר הקולינריה הישראלית, עלה העונה על כס השיפוט של "מאסטר שף" במקומו של יונתן רושפלד, שפינה את כיסאו בתום העונה השישית, לצדם של השופטים הוותיקים חיים כהן, אייל שני ומיכל אנסקי. "ההבדל בין 'מאסטר שף' לבין סדרות אחרות שנטלתי בהן חלק הוא שבאחרות אני יוצר סדרה: אני מעורב בכל שלב. לעומת זאת, כאן, ב'מאסטר שף', אני בא לפורמט קיים. אין לי אחריות או התערבות, ואני חלק ממערכת גדולה ומשומנת".
ואיך השתלבת במכונה המשומנת היטב הזו?
"בעבר באמת היו לי התלבטויות איך אשתלב, האם אביא עבודה מספיק טובה כשופט, ואז אמרתי לעצמי: 'למה אתה מהסס?'".
התייעצת עם מישהו?
"לא".
אז איך זה עבד?
"הנוכחות שלי הוציאה דברים שלא כל כך ראו קודם: למשל ההומור העצמי של אייל. הוא מאוד יודע לצחוק על עצמו. כל התהליך היה מאוד מעניין ודינמי".
השתלבות מהירה
אהרוני הוא בן למשפחה בוכרית מחיפה. בצעירותו עבר הכשרה כלוחם חי"ר ולחם במלחמת ההתשה. לאחר מכן התגורר בקיבוץ חולתה והדריך נוער בסיכון במשך כשנתיים וחצי. לקולינריה העולמית נחשף כשהיה סטודנט לאמנות באמסטרדם. בטייוואן למד את המטבח הסיני על בוריו במשך כמה שנים. מסעדות סיניות מיתולוגיות שפתח כמו "יין־יאנג", "טאי צ'י" ו"פת קואה" הפכו אותו לחלוץ המטבח הסיני בישראל. גם במטבח הצרפתי סימן טריטוריה חסרת תקדים כשפתח את מסעדת "תפוח זהב" המיתולוגית.
במהלך הראיון אנו יושבים בשולחן שטוף שמש במסעדת "הירו ראמן", מסעדת ראמן יפני ברחוב לבונטין בתל אביב, שבימים אלה מתהדרת בתפריט חדש. בעין מיומנת אחת הוא יורה תשובות בחדות, כאילו בלי לחשוב, ובעין השנייה שוזף כל אורח שנכנס למסעדה, ובודק אם הוא מקבל את השירות ותשומת הלב הראויים. מדי שתי דקות ניגש אליו מעריץ מענף ספקי האוכל או עובר ושב, ומקבל את מלוא התייחסותו של אהרוני לדבריו. השף הוותיק אומנם כתב ספרי מתכונים ומדורי אוכל רבים והגיש שלל תוכניות בישול בטלוויזיה, אך חוויית "מאסטר שף" הייתה חדשה לו, ובפרט הפן התחרותי שלה.
איך זה להדיח מועמד?
"בהתחלה זה מאוד קשה ולא נעים, אבל בסך הכל זה משחק שכולם יודעים את הכללים שלו, וכך זה נהיה יותר קל. באמת מצער להיפרד ממישהו מצוין".
איך אתה מסתדר עם השופטים האחרים? כל אחד שם הוא פרסונה לא קטנה.
"אני מכיר את כולם המון שנים. לא מצאתי שמשהו לא יסתדר, וההשתלבות שלי באמת הייתה מהירה, וזה ייאמר גם לזכותם".
יונתן רושפלד נתן לך עצה בתקשורת איך להצליח בתוכנית: "לעשות כבוד לחיים כהן". מה דעתך?
"חיים הוא השופט הראשי בזכות ולא בחסד, והתפקיד הזה יושב עליו בול".
לא מעט אנשים מרימים גבה לנוכח העובדה שהשופטת מיכל אנסקי לא שפית, ולדבריהם הידע המקצועי שלה אינו מספק. יש גם טענות שהיא משמשת עלה תאנה מול השופטים הגברים.
"בדיוק בגלל שמיכל לא שפית היא נותנת מבט של סועד: היא מבינה חומרי גלם טובים, דבר שהיא מביאה מהבית שהיא גדלה בו. אני מתקומם על ההגדרה שמיכל היא קישוט. היא לא. היא מבינה מאוד באוכל, היא אינטליגנטית, יש לה תובנות מעניינות לא פעם והיא מביאה מבט אחר ושונה משל שלושת השופטים והשפים הגברים, וטוב שכך".
למעשה, הגמר גברי לגמרי, ושלושת הפיינליסטים – יהוידע ניזרי, יהודה עמר ועמיחי שרפשטיין – הם גברים. מה דעתך על השתלטות הגברים על המטבח?
"שפים השתלטו על המטבח? זה בערך משחר ימי המקצוע, לא מעכשיו".
איך אתה מרגיש לגבי אינפלציית הסיפורים האישיים המציפים את תוכניות הריאליטי?
"בעניין הסיפורים האישיים, אני בעד שיהיו במידה. הם תורמים להכרת המבשל באופן שיכול להאיר ולהסביר את צורת הבישול וההתייחסות שלו לאוכל".
לצד "מאסטר שף", אהרוני מתחזק זוגיות טלוויזיונית יציבה עם גידי גוב, בתוכניתם המשותפת והוותיקה "המסע המופלא של אהרוני וגידי" (ערוץ עשר), שבה הם יוצאים למסעות קולינריים במדינות שונות. "דרך הדיאלוגים עם גידי זורמת אינפורמציה רבה לצופה, שאם הייתי פשוט עומד ונואם אותה, זה לא היה אותו דבר ולא היה כל כך מעניין", מעיד אהרוני.
איך התחיל הקשר ביניכם?
"הקשר בינינו היה מאוד שטחי לפני התוכנית. לא הכרנו באופן אישי, רק אמרנו 'שלום־שלום' באירועים. אבל אני ידעתי שזה יעבוד, כי זה תמיד ייפול ויקום על מלחמת האגו, וידעתי שכאן לא תהיה בעיה כזו. גידי בהתחלה לא הבין מה הולך ומה יהיה בדיוק מבחינת קונספט, אבל בטח ידע שאין לו מה לחשוש. אגב, גם ב'מאסטר שף' זה מצליח, כי כולנו מבינים שיש מקום לכולם".
גידי אוהב לבשל ואוהב אוכל?
"הוא בהחלט אוהב לבשל ומבין באוכל".
איך התפתחו היחסים האישיים ביניכם?
"החברות עם גידי קרתה מהר מאוד. אגב, ממש כמו גם ב'מאסטר שף', שם זה קרה באופן טבעי, מהר ובלי חריקות".
שימשת לגידי כתף בטרגדיה האישית של מות נכדתו בת ה־9 מסרטן באוקטובר האחרון?
"בהחלט הייתי לו כתף. ובכלל, אנחנו חברים לכל דבר. אוכלים צהריים יחד פעם בשבוע ומדברים בטלפון".
לאחרונה הוא עורר סערה עם ההתבטאות שלו שהתייחסה למבטא הרוסי של אביגדור ליברמן. מה דעתך על זה?
"האמירה הזו הייתה מיותרת ואומללה, כי גידי הוא כל כך לא כזה. הוא בכלל לא גזען. חבל שזה קרה. אם יש משהו שמאפיין את גידי זה קבלת האחר בצורה יפה, וזה מצער אותי שיחשבו שהוא גזען".
מחפש מגע
את מסעדת "הירו ראמן" פתח אהרוני לפני כשנה, ונראה שהיד עוד נטויה.
איך יש לך כוח בגילך ובמעמדך שוב לפתוח מסעדה, על כל המשתמע מכך?
"זה לגמרי לא ברור (צוחק). אני חושב שאני מחפש את המגע עם האנשים. אני מבשל בבית, ואני פשוט אוהב להאכיל אנשים".
אתה גם די־ג'יי מדופלם. מה הקשר בין שף לדי־ג'יי?
"בשני המקרים יש אחד מול קהל. בשני העולמות אתה מקבל תגובות בזמן אמת. בישול זו אמנות הרמיקס העתיקה ביותר בעולם. מערבבים דברים וקורים דברים".
מה היעד הבא שלך?
"אני באמת לא יודע. אני מקווה להמשיך עם 'מאסטר שף' ועם גידי".
פעם אמרתי לנלי שפר, הצלם המיתולוגי שלך, שלדעתי מגיע לך פרס ישראל בקולינריה, והוא אמר: "אם אהרוני היה פה עכשיו, הוא היה אומר: 'באמת מגיע לי פרס ישראל'".
"(צוחק): נלי גם אמר שבילינו יחד בחו"ל יותר מאשר עם נשותינו, כי עבדנו יחד 30 שנה. אבל עם גידי השיא נשבר, ואנו מבלים הרבה יותר זמן איכות בחו"ל מאשר עם הנשים".
אהרוני נשוי לגיגי, פסיכולוגית במקצועה, ולשניים ארבעה ילדים, מתוכם שלושה ביולוגיים, ואליהם נוסף פליט אפריקאי שאומץ על ידי המשפחה ומתגורר עמה. בקיץ האחרון הפך אהרוני לראשונה לסבא, כשבתו הבכורה תמרה הביאה ילד לעולם.
"זה לא ממש מפתיע בגילי", הוא אומר. "יש לזה אימפקט חזק ונעים, כמובן בלי האחריות שנלווית לתינוק בתור אב. כרגע אני מחכה שהוא יתחיל לעשות דברים, שיהיה יותר מעניין, שנוכל לעשות דברים ביחד. בלידה כמובן הייתה התרגשות גדולה. בכלל, כל הקטע הזה שגיל 60 זה ה־50 החדש הוא בלוף. מה שכן, התובנות שלנו בזמנים שאנחנו חיים בהם היום - השתנו. אנחנו לא מחויבים כמו פעם ויש לנו יותר אופציות. בעבר היו קודים נוקשים, והיום הקודים האלו לא רלוונטיים. הרבה מבני גילי מרגישים ככה. בעבר האפשרויות היו פחותות".
היחסים שלך עם בתך תמרה נראים מאוד מיוחדים וקרובים. היא אוהבת בישול. עשיתם גם תוכנית בישול יחד.
"באופן טבעי, עם הבת הבכורה קיימת חוויית ההורות הראשונה, וזה טבוע בך לאורך כל הדרך. מכל ילדיי תמרה התקרבה מכולם לעולם הבישול. זה לא העיסוק העיקרי שלה, אבל כיף לעשות ביחד משהו שבו שני הצדדים צריכים לבשל".
איך אתה מתמודד עם האהבה שמרעיפים עליך ברחוב? זה לא פוגע בפרטיות לפעמים?
"זה מאוד נעים לי שאומרים מילה טובה, מבקשים לעשות איתי סלפי. זה מאוד מחמיא לי".
זה נכון שאתה נותן את מספר הטלפון שלך לכל דורש? איך אתה מסוגל?
"אחרי כל השנים האלו, אני מרגיש מצוין עם העובדה שאדם שתקוע עם מתכון שלי ראוי להסבר".
כמה טלפונים כאלו אתה מקבל ביום?
"שניים עד שלושה".
יש לך הרבה סבלנות.
"(צוחק): אכן, יש לי הרבה סבלנות".