אמש הגיעה לסיומה העונה הראשונה של "גוט טאלנט" ישראל, בגמר שכולו צבעים, אורות בוהקים, קצב מסחרר, הופעות של אמנים עם ייחודיות ומקוריות שמזמן לא נראו על המסך הקטן, ותלבושות ססגוניות ומיוחדות על רקע תפאורה יוצאת דופן. יכולתי רק להצטער שהפורמט הזה לא הגיע לישראל כבר מזמן, עוד לפני כל תחרות כישרונות אחרת.
בתחרויות כמו "כוכב נולד" או "הכוכב הבא", על אף הכישרונות וההופעות המרשימות של אמנים שעד כה היו אנונימיים לחלוטין ולפתע ניתנה להם ההזדמנות להיחשף ולפרוץ לתודעה הציבורית, מופיעים רק זמרים וזמרות, ובשלב מסוים מרוב שירים כבר לא שומעים את המוזיקה. ב"גוט טאלנט" לעומת זאת, מגוון הכישרונות בתחומי האמנויות השונים, אם בריקוד, שירה, ליצנות, אקרובטיקה, או נגינה על כלים שונים, אתה נשאר ער וסקרן ומופתע כל פעם מחדש מתכנים וחומרים שלא היה עולה בדעתך שבכלל קיימים. מה הפלא, שמיה דגן שכחה לסגור את פיה שנשאר פעור לאורך כל העונה, כמו ילדה שצופה בקרקס מדראנו.
המילה: "מדהים" הייתה שגורה היטיב בפיהם של ארבעת השופטים, ג'ורדי, מיה, נועה קירל ומאור זגורי, שלא הפסיקו להתפעל ממשתתפי התחרות וכל כך שבחו והיללו אותם שגם אם חלק מהם שזכו להגיע לגמר אך לא הצליחו להתברג לשלישיית הגמר, עזבו את התחרות עם חיוך על השפתיים ומרוצים שהם הצליחו להטביע חותמם בעולם הבידור, בעיקר כאשר השופטים קבעו פה אחד שהם אמנים שיכולים להופיע אפילו על בימות העולם. בנאביסר קומיקאי מצחיק וזמר גרוע, עוד התעקש עד הסוף בבדיחות הדעת כמובן, שאין זמר חתונות טוב ממנו והאשים (בצחוק) את החבר'ה שליוו אותו בנגינתם שהם עשו "חרא של עבודה".
על שלישיית הגמר נמנו תומר דודאי הקוסם, להקת הרקדניות "2sick", ואנה סנגר, שהייתה ההפתעה הגדולה של הערב כי זו הייתה לה הפעם הראשונה שהיא לא הופיעה בתחפושת של זקנה תמהונית בשם ליציה, המפיקה צלילים נפלאים מהפסנתר, אלא כעצמה - יפה, צעירה וזמרת. לדעתי היא טעתה כאשר בחרה להופיע בגמר עם שיר שקט שהיא כתבה כשהיא מלווה את עצמה בנגינת פסנתר עדינה. אם הקהל הוא הקובע בסוף מי הזוכה, ומדובר בקהל של צעירים ברובו, שיעדיף לבחור במי שנתן שואו שמקפיץ אותו על רגליו מרוב "וואו".
כמובן שזה היה צפוי שהזוכה המאושר יהיה תומר הקוסם שבאמת עשה נסים ונפלאות על הבמה וגרם למיה דגן לפעור את פיה ועיניה למימדים אסטרונומיים. חוץ מזה, מי לא אוהב קוסמים, קטנים כגדולים, בעולם אכזר שהקסם כבר מזמן פג ממנו? גם נשימתי נעתקה מתומר הקוסם, שאין ראוי ממנו לזכות במקום הראשון. להקת "2sick" נפנפה בקצב ושמחה בהרבה אחוריים חשופים וחצופים, ולא יכולתי שלא להשתעשע ברעיון שהרב אלי סדן (שעוד באותו ערב התראיין אצל דנה ויס על תפקיד האישה במשפחה) צופה במופע של נשים נועזות כאלה וכולו נחרד.
הרבה נאמברים מעניינים היו בערב הגמר, כמו זוג האקרובטים קתרינה ודימיטרי שבצעו בשלמות מרשימה תרגילים שהצפייה בהם, כשהמבצעים מתקפלים בווריאציות הכי הזויות שהגוף האנושי יכול להמציא, גרמה לי לכאבים בשרירי העיניים. נאמבר מפתיע אחר היה דווקא של נועה קירל שהופיעה בלוק בינלומי של "MTV".
ייאמר לזכותה של השופטת הכי צעירה שהייתה אי פעם, כי היא בהחלט הייתה הפתעת העונה והפכה לחביבת הקהל ולא רק בגלל התלהבות הנעורים שבה, אלא בגלל שתכל'ס, היא ידעה להביע את דעתה בלי להשתפך מדי ולבלבל את המוח. כמו למשל באותו ויכוח בין השופטים האם ניב הרקדן על העמוד, היה הכי במיטבו כאשר הופיע לראשונה עם עקבים ענקיים. קירל חתכה וקבעה: עם עקבים או בלי עקבים, האיש אמן וזהו, נקודה סוף. מי שהצליח בסופו של יום לגנוב את ההצגה, היו צמד המנחים עופר ואסי שחתמו את הערב בנשיקה רטובה והעלו לא מעט שאלות ותהיות.