אין חדש תחת שמש נווה אילן. עם מעבר "האח הגדול" ל"רשת" לא נראה שבזכיינית שינו הרבה. בערוץ 13 שומרים על אווירת הפורמט מבחינה צורנית, על הבחירה להשאיר את הבית באותם האולפנים, החגיגיות של מדרגות הכניסה, הרשמיות של המנחים וכמובן - הניסיון להביא את הישראליות על גווניה, ימין ושמאל, ערבים ויהודים, דוגמניות צעירות ומבוגרים, וגם המשפט הנצחי "נא להתנהג בהתאם". כי פורמט מנצח לא מחליפים?
על אף העובדה שלא עשו ב"רשת" מהפך כללי באיך שהתוכנית נראית, בכל זאת, יש תחושה שבזכיינית התאימו את התוכנית לאווירה החברתית של 2018 ו-#MeToo: אח גדול שהוא אשה, רווית ליאור-מנדל עורכת התוכנית, ייצוג של נשים חזקות גם בקרב המתמודדות, וגם פרוגרסיביות בעניין איסור העישון ברחבי הבית. העונה הטריה מסתמנת כצעירה ופוטוגנית מאוד, אין בה כמעט מתמודדים לא מצודדים פיזית, והרבה דוגמניות וחתיכים. אך לא נראה שהדבר פוגע במשהו בקולאז' המעניין החברתי המעניין שהורכב כאן.
אליאב רחמים, הדייר הראשון בבית, מתיישב על המשבצת הקבועה של המתמודד העממי עם הלב הגדול מזן אלירז שדה וג'קי מנחם - ואם לשפוט על פי העונות הקודמות יש סיכוי לא רע שהדייר הראשון העונה יהיה גם הדייר האחרון. המתמודד הצעיר והחייכן מסתמן כפיינליסט, במיוחד בהתחשב באווירה הפוליטית המתוחה של השנה האחרונה, יכול להגיד תודה ל"ביבי דה קינג" אותו הוא מעריץ.
לירז אסייג, דוגמנית ה'פלאס סייז' - שלא מרשה להגיד 'פלאס סייז', מחזיקה באג'נדה מגדרית ברורה, שנשים מלאות אינן "סוג ב'" - כיאה לשנת 2018. עורכי התוכנית כמובן לא שכחו לחזק את האג'נדה שלה בלהיט הכי גדול של הרגע "Toy" של נטע ברזילי, כדי לרמוז על הקשר בין שתי הנשים העוצמתיות.
ישראל, החתיך והמיוסר, שגם יצא בשאלה, מגיע לתוכנית עם סיפור חיים נוגע ללב, ומבלי לכוון לאג'נדה פוליטית ברורה, מצליח לקלוע למעין ישראליות שהרבה מן הצופים יצליחו לאהוב.
מגי, מצטיינת דיקן, האינטיליגנטית, שחיינית מקצועית שמכוונת לפוליטיקה, אשה חזקה בעצמה, בהחלט נראית כמישהי שהולכת לעצבן כמה אנשים לאורך העונה. היא גם זו שדפקה את המעידה הראשונה במדרגות "האח" של "רשת, ועל זה כבר מגיע לה כבוד.
מירב בת ה-35 מסתמנת כ"קומיק ריליף" של העונה. מתלוננת סדרתית והיפוכונדרית מדופלמת עם תעודת זהות שכוללת קציצות תפוחי אדמה, קציצות עדשים וקציצות צהובות. אם ההומור יהיה הצד היחיד שעורכי התוכנית יחשפו בה, היא לא נראית כמו מישהי שתשרוד עד חמישיית הגמר.
רועי נותן את האדג' הפוליטי של העונה. השמאלני שלא מגדיר את עצמו ככזה, האיש עשה שירות קרבי אך יוצא נגד המערכת, עבר תפקיד הייטק רציני ופרש לכתיבת שירת "פואטרי סלאם". האמן הביקורתי בהחלט מסתמן כדמות מובילה בעונה הקרובה ומתמודד מרכזי למקום שני בגמר. כי שמאלנים אף פעם לא מנצחים. כלומר, חוץ מעונות ראשונות, ובהתחשב בזה שמדובר בעונה ראשונה ב"רשת", יכול להיות אפילו שיש לו סיכוי.
מריה דומרק, בעלת מעל מיליון העוקבים, הדוגמנית של העונה שהצליחה להמם את גברברי הבית, נראית כמי שתסובב אחרי את גברברי העונה. עם משאיות עמוסות ביטחון עצמי, מופרז משהו, נראה שהיא גם תצליח לעצבן לא מעט אנשים בבית ומחוצה לו.
טאי שרקי, אסיר המשוחרר, שהגיע ממשפחה מצליחה, גם הוא מיוסר, נראה כמו מתמודד מעניין שהולך להגיע רחוק.
אילן, מפיק אירועים שצוחק ללא הפסקה, הולך להרים את האווירה בבית. הוא מעיד על עצמו כ"פסטיבל מסיכות" שלא חושף את אופיו במהירות, לא נראה כמו החומר שיוצר יותר מדי אינטריגות.
שמס, המתמודדת הערביה שנכנסה אחרונה לבית, מייצגת את הקונפליקט הישראלי-ערבי, מספרת על החוויה של להיכנס לאוטובוס בו הנוסעים מתרחקים ממך, על הציפיות להיות ישראלית ובאותו זמן לייצג את הנשים הערביות שהן גם משכילות ולא נמצאות בעיקר במטבח.
אי אפשר שלא לציין כמובן את היציאה הגאונית של "רשת" שבחרה למשוך את שידור הפתיחה החגיגי לשני פרקים, ובכך להשאיר את הצופים מול המסכים לפחות לשני לילות כדי שיתחילו להתמכר, ועל הדרך לייצר תעודות זהות ארוכות במיוחד שנותנות טעימה עמוקה מהרגיל מן המתמודדים בבית.