שרואים את "אחד למיליון", סדרת הדוקו המשובחת החדשה של נסלי ברדה בקשת 12, קשה להאמין שכבוגרת מגמת תיאטרון בתלמה ילין, כל מה שהיא רצתה לעשות כשהתגייסה לגלי צה"ל היה להכין תסכיתים. "כשהמציאות עולה על כל דמיון, עם דברים מופלאים שקורים בינינו, הם לפעמים יותר מעניינים ממה שיכול לכתוב תסריטאי או תסכיתאי", היא אומרת ויודעת שאחרי העיסוק שלה בשנים עברו בחדשות ובתחקירים נוקבים, הדבר שהכי נכון לה לעשות הוא תוכנית כמו "אחד למיליון", שתוהה האם נסים מתרחשים במציאות.
ומה קורה לאדם שבחייו מתחוללת דרמה כנגד כל הסיכויים: הצלה ממוות בטוח; פגישה מקרית שמשנה חיים מקצה לקצה; אוצר שנופל מהשמיים בדיוק כשהכל נראה אבוד; ואפילו סיפור אהבה חוצה יבשות ובלתי ייאמן. ברדה חוזרת עם גיבורי הסדרה למקומות ולרגעים שבהם אירע הנס הפרטי שלהם, למה שקרה נגד כל הסיכויים.
החיפוש והתשובות משתנים מגיבור לגיבור. מתברר שהתמודדות עם נס או עם אירוע כזה יכולה להיות מפתיעה, לעתים אפילו קשה ותמיד מעוררת השראה.
"מאוד התחשק לי ליצור סדרה על אנשים שניצחו את הסטטיסטיקה", מסבירה ברדה ומוסיפה: "כשאתה שומע את הסיפור האישי שלהם, אתה בכלל לא מסוגל להאמין שזה קרה להם. ואחר כך לצלול לתוך סיפורים כאלה, ולראות עד כמה הם מורכבים - זה משהו שמאוד בער בי".
ברדה מפרטת: "זה מגיע מהסיפור הפרטי שלי. עם שם כמו שיש לי, אני מסתובבת עם איזו סתירה בעולם. נסלי, זה השם שנתנו לי הוריי, לאחר נס שקרה במשפחה שלנו. שניות אחרי שנולדתי כבת בכורה, אמי נכנסה למצב של מוות קליני, כתוצאה ממה שתיארו כרעלת הריון סמויה. הרופאים אמרו לאבי שהם לא יכולים להציל אותה, ושיקרא מהר לבני המשפחה להיפרד. הוא עשה כן, אבל נשבע שאם יקרה נס והיא תינצל, יקרא לתינוקת נסלי. כדי לקצר את העניין, הנס קרא והשם ניתן לי, למרות שאמא חששה שהשם יגרום לי להקנטות, מה שלא קרה".
מדוע הסתירה?
"כי למרות הנס, גדלתי להיות אדם מאוד ספקן ומאוד ציני. מה לעשות, עיתונאית חוקרת, לא אחת שמאמינה בסתם מזל טוב שנופל מהשמיים. הסתירה הפנימית בין הידיעה שקורים דברים מדהימים בעולם - ואכן יש רגעים שבהם המציאות עולה על כל דמיון - לבין הספקנות הכמעט כרונית שלי - הוליכה אותי לסדרה הזו. מה שהיה חשוב לי בסיפורים האלה, הנס שקורה אחד למיליון, שכל מי שיתוודע אליהם, תישמט לו הלסת כשיבין שקרה משהו שאין לו הסבר. התנאי השני היה שאחרי שקרה להם הנס, חייהם של גיבורי הסדרה השתנו. במדינתנו הקטנה יש אינפלציה בשימוש במילה 'נס', כשכמעט כל דבר מתואר כנס, אפילו גול שנכנס דרך המסגרת. אבל סיפורי ה'אחד למיליון' הם כמו פנינים שאותם לא קל לגלות ולשלות".
נס כפול
את הסדרה פתח סיפורו של תת־אלוף במיל' דרור פלטין, שקרה לו נס כפול בל ייאמן. מדובר בקצין קרבי רב־עלילות, שבתפקידו האחרון בצבא מזדמן לו לצנוח. אז המצנח לא נפתח לו, הוא נופל מהשמיים לאדמה ולא רק שהוא ניצל איכשהו, בתהליך שיקום בלתי ניתן להסבר - הוא מתגלגל לתחרות הספורט הקשה ביותר: איש ברזל (איירון מן).
כאמור, ברדה (34), בת היישוב אורנית, היא בוגרת גלי צה"ל. היא שירתה ככתבת פלילים בירושלים בתקופת האינתיפאדה השנייה. כחיילת, נקלעה לא פעם לפיגועים. "בדיעבד זה היה נורא, אבל השתדלתי להצטיין ולעמוד במשימות שם", היא נזכרת. "כלומר, להגיע ראשונה לכל זירת פיגוע, ואם היה מחדל, לאתר אותו".
מיד עם השחרור נחתה בערוץ 10. התחילה שם ככתבת בריאות ולאחר מכן ככתבת פלילים בתל אביב, ולאחר מכן פנתה לתחקירים.
היא שידרה מזירת מלחמת לבנון השנייה, לא פעם בשכפ"צ, אם כי השתדלה בלי, "כי קשה לרוץ עם שכפ"צ". כעבור 11 שנים עברה ל"עובדה" של קשת. בריחה מספינה טובעת? - "ערוץ 10 כמעט קרס. הגעתי אליו ביום שבו נכנס להקפאת הליכים".
ובכל זאת עברת ל"עובדה".
"ניתנה לי הזדמנות לעלות מדרגה ולהגיע לקהל צופים גדול יותר, דרך אחת התוכניות הטובות ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה בישראל, אם כי אני לא פחות גאה בתחקירים שעשיתי לפני כן בתוכניות 'המקור', כולל חשיפת גואל רצון".
איך היה?
"אותי אישית הוא לא מאוד הרשים".
ואילנה דיין?
"היה לי מפגש נהדר איתה. היא אישה מעוררת השראה ועיתונאית מבריקה. לומדים מכל שנייה במחיצתה".
ואלון חסן?
"התחקיר עליו החל בכתבה תיעודית על הנמלים בערוץ 10, וכעבור זמן עבר לתחקיר נרחב יותר ב'עובדה', שם שודר התחקיר הגדול על רונאל פישר ועל איך שהונה לקוחות שלו. אי אפשר לומר שחסן יצא משם צדיק".
אם היה לך כל כך טוב ב"עובדה", מדוע לא נשארת שם?
"אני לא יודעת. הרגשתי שזה הזמן לכך שאוביל פרויקטים משלי, מה שלא מפריע לי להישאר בקשר טוב עם אילנה דיין ועם כל הצוות ב'עובדה', גם כחברים וגם אחרי שנלחמנו יחד בשוחות. כולנו עובדים אצל אותה זכיינית".
ברדה גם מנחה בקשת 13 תוכנית בוקר מדי חמישי בשבוע. "אני לא מסוגלת להשכים קום מדי בוקר", היא אומרת בכנות. "זאת משימה שמעל לכוחותיי. בעיניי, ניב רסקין עושה אותה בצורה מרשימה, ועל כך אני מסירה בפניו את הכובע".
מה תעשי כשתהיי גדולה? אולי סרט כבוגרת לימודי קולנוע באוניברסיטה?
"אני חושבת שאני כבר גדולה בגיל 34. סרט? מי יודע. כעת אני כותבת סדרה עם יובל שרף, שהיא חברה מאוד טובה שלי".
כמעט שכחנו את אניה בוקשטיין, חברתך הטובה ביותר.
"אניה מדהימה. אפשר רק להתפעל ממנה. אולי נשתף פעם פעולה במישור המקצועי".
אולי בסרט על נסים?
"הכל יכול להיות. יש לי כמה רעיונות".
זה נס בעינייך שבשבוע שבו יוצאת לאור נטייתו המינית של אלוף בצה"ל, זה לא גורם לזעזוע, ושום דבר לא קורס כששומעים על נישואי אשת טלוויזיה כמוך לבחירת לבה? העולם נעשה נורמלי?
"כן, אני מסכימה עם התיאור שלך. מה יותר נורמלי מאהבה?".
"אחד למיליון", ימי חמישי, 22:30, קשת 12