ההודעה שנחתה בדוא"ל שלי לא הייתה מפתה: ארבע אמהות שהכירו בגן של ילדיהן החליטו לתאר את החוויה בצורה שונה, לדבר על מה שאסור לדבר עליו ליד הילדים - מחלות, הפרשות וגם סקס וסמים. בדרך כלל די בצמד המילים "גן ילדים" כדי להבריח זכר פחדן כמוני למדרכה השנייה, שלא לדבר על מחלות והפרשות.
אף על פי כן, בשם החובה המקצועית, נכנסתי לפלייליסט של סדרת הסרטונים הקצרים. הראשון היה רע יותר מששיערתי. הוא שפע תיאורים ושמות תואר של התרחשויות באגן הירכיים הנשי שהאוזן הגברית שלי, ככה הרגשתי, לא חייבת לשמוע.
ההמשך היה כבר משהו מרענן ושונה לגמרי. אוסף אמירות משעשעות, אינטליגנטיות, די סיינפלדיות במהותן. עם התוכן המוצלח הזה היה קל יותר להתמודד מול תיאורי טחורים ווגינות מורחבות בעקבות לידות. בסוף גם צחקתי. הן תפסו משהו של ממש, האמהות הללו, עד כמה שאני יכול לראות מהמדרכה השנייה.