השף ברק יחזקאלי מגשים לי חלום ישן, טוב תכל'ס לכולנו, וזה לשוטט בעולם, לטעום דברים מיוחדים ולספר על זה. הבעיה היא שהוא לא גידי גוב. תראו, הרעיון של "אנחנו על המפית" הוא גאוני, מתברר שברגע שאנחנו עוזבים את מתחם הפשע והרשע הישראלי, אנחנו מתעלים על עצמנו ועושים את זה בצורה הכי טובה שיש. אין מה לעשות - עם ישראל עובד הכי טוב בגולה.
כבר מעל לעשור שישראלים מתברגים בקולינריה העולמית כבשורה החדשה, וזה הגיוני. כמו האוכל שלנו, גם אנחנו מביאים מיקס מושלם של טעמים, חוויות, ידע ורעננות שהעולם רעב להם. לכן, הרעיון של לספר על השפים הישראלים בחו"ל הוא רעיון נפלא ומבורך שאמור להיות סקסי ומוכר עם המון תמונות מגרות למות של אוכל, קלוז-אפים וגלאם, משהו שיגרום לנו לקנא אבל ישאיר לנו טוויסט בעלילה.
אז זהו, שפה זה לא קורה.
יחזקאלי הוא שף נפלא, אכלתי אצלו ארוחה מענגת שנחרטה אצלי בפה שבועות, וישבתי איתו לכוסית של ערק בעשר בבוקר. הוא מוכשר בטירוף, אבל הוא לא מתאים לתוכנית הזו. או יותר נכון, העריכה של התוכנית לוקה בחסר, ועל כן מוציאה את יחזקאלי יבש ממה שהוא, נטול אנרגיה וסקסיות כפי שהוא באמת.
משהו בתוכנית מעייף, העריכה נמתחת, הנושאים לא מעניינים, הראיון לא מייצר לי תחושת ציפייה לתשובות. וזה מרגיש כמו ראיון עבודה - בלי פאנץ', בלי טחינה שתתן את הטעם.
אני בטוחה שעינת אדמוני, המרואיינת המרכזית שמופיעה בפרק, היא טיפוס מרתק, אבל לפחות בתוכנית היא יוצאת ממש משעממת. הבחורה פתחה פאקינג שש מסעדות שונות ועוד אחת בדרך, והיא מועברת בתוכנית כמו עוד בחורה נחמדה, שיחד עם ברק הנחמד גם הוא, מהלכים בניו יורק הנחמדה, מדברים על דברים נחמדים, ואוכלים ארוחת שישי נחמדה. מצ׳עמם.
לא בשביל זה בזבזתם חסויות. איפה הסקסיות? איפה השואו של ניו יורק? איפה תמונות האוכל המגניבות? הווייב של המקומות והאוכל של אדמוני? תנו לי ביס במשהו - אני מורעבת. אני רוצה לדעת מה היא אוהבת לאכול, מה היא מכינה, מה הכי אוהבים לאכול אצלה, איך הילדות שלה נכנסת למנות, על מה היא לא תתפשר אף פעם, איך הסרוויס נראה, תנו לי קלוז-אפ לאוכל, תגרמו לי לרצות להיות כמוה.
רק לקראת הסוף יחזקאלי נוגע טיפה במהות של כל התוכנית, איך זה להיות ישראלי בניו יורק הגדולה? מה מפחיד? מה מרגש? איפה הגעגוע? רק בסוף הפרק אנחנו רואים כמה מנות על השולחן, בהן השף נוגע בניקורי מזלג (איפה גידי איפה?) והוא עוד מדבר על הכל בצורה מרוחקת. חסרה לי הכף שנדחפת פנימה ברעבתנות, להרגיש יחד איתו את הטעמים - בכל זאת זו תוכנית על אוכל, לא רק דיבורים.
אולי בתוכניות הבאות יחזקאלי ישתחרר יותר, אולי המרואיינים יהיו צבעונים יותר. כרגע חסרים לי תבלינים.